עובדות הניקיון באקדמיה כבר לא שקופות

עובדות הניקיון במוסדות האקדמאים חשות שקופות. מדובר לרוב בעובדות קבלן שמוחלפות כל מספר חודשים, וגם אם לא – עצם קיומה של חרב הפיטורים המאיימת מספיקה כדי להשתיק אותן מלדאוג לזכויותיהן. לאחרונה הוקם ועד עובדות באוניברסיטה העברית, שמצטרף לוועדים הקיימים באוניברסיטאות בבאר שבע ובתל אביב. 

והשבוע עלה מאבקן מדרגה: אתמול (ב') יצאו עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון לשביתה במחאה על תנאי העסקתן, ולאחר חודשים של מו"מ עם הקבלנים המעסיקים אותן. מדובר בפעם הראשונה בישראל שמנקות, עובדות קבלן, שובתות. 

שלוש נשים מובילות את המאבק עבור זכויות המנקות באוניברסיטאות. אישה ערבייה, עולה ותיקה מחבר העמים וצברית – ומוכיחות שבתחתית סולם העבודה אפשר למצוא סולידריות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

ותק של שנה אחרי עשר שנות עבודה

פאטמה שיתאווי, 51, היא יו"ר הוועד החדש באוניברסיטה העברית. היא עובדת באוניברסיטה עשר שנים ובוועד שהקימה יש 24 חברות, מחצית מן מסך עובדות הנקיון באוניברסיטה. כולן נשים ממזרח ירושלים, ויחדיו חזו בקבלנים מתחלפים, בפיטורים שרירותיים, ביחס מזלזל ובהתעלמות מתנאים סוציאליים. למשל, הכרה בוותק. בתנאיה, שקולה פאטמה למי שהחלה לעבוד היום, וזאת בניגוד לצו הרחבה קיים שלא נאכף בהתאם להסכם קיבוצי שנחתם בענף הניקיון. לדבריה, גם בחברת הקבלן החדשה, שהחלה את עבודתה לאחרונה, אין כל שינוי. "אני עובדת כבר עשר שנים אבל כתוב לי בתלוש ותק של שנה".

פאטמה שיתאווי בהפגנה (צילום: כוח לעובדים) 

"אפילו עובדי קבלן יכולים לעשות משהו"

מרי וניסובסקי (55) היא יו"ר הוועד כבר עשרה חודשים באוניברסיטת בן גוריון המונה כ-200 עובדים. היא עובדת כמנקה 16 שנים באוניברסיטה. בהשכלתה היא טכנאית כימיה. "אנחנו דורשות צדק. היחס משפיל. אין לנו תנאים סוציאליים. השכר הוא לפי שעה או לפי יום. עובדים שעבדו 20 יום קיבלו תשלום על 19 יום. היו פיטורים מהיום להיום. לא מוצא חן משהו בעיני המעסיק? ישר מפטרים".

העובדת הזמנית מרי וניסובסקי בהפגנת העובדות בבאר שבע

צילום: צ"ח - סטודנטים לצדק חברתי

לדבריה, גם האוניברסיטה – למרות שבאופן רשמי היא לא המעסיקה – הייתה שותפה להעברת תחושת הזלזול. "גם מטעמה הרגשנו כמו אזרחים שלא שייכים למדינה. כאילו הביאו אותנו מרחוק ושמו אותנו לעבוד. תעבדו, תשתקו וזה מה יש".

רוב העובדות ותיקות יחסית. "אני באוניברסיטה מ-93' ועדיין עובדת זמנית. יש כאלו שעובדות פה יותר מעשרים שנה באופן 'זמני'. לפני שלוש שנים הקבלן חילק מכתבי פיטורים ל-150 עובדות ועזב לאחר שחוזהו לא חודש. אחרי מאבק הקבלן הוחזר וגם אנחנו וזה פתח את המחשבה שאפשרי לעשות משהו. אפילו עובדי קבלן יכולים לעשות משהו".

בגלל קיומו של הוועד, היא אומרת, הופסק הנוהל שהיה קיים עד הקמתו: פיטורי עובדות אחרי תשעה חודשים. יש לכך איסור בתנאים מסוימים בחוק קבלני כוח אדם, אך לרוב אין אכיפה. בגלל הוועד, יש להניח, ניתן היה לעמוד על הזכויות ביתר שאת.

ומה הלאה?

"אנו עדיין במו"מ על שיפור תנאים סוציאליים שקיימים בצו הרחבה שלא קיימים בפועל ובנוסף מבקשות ביגוד, הנעלה, ודברים נוספים שעובדים אחרים מקבלים ואנחנו לא. עצם העובדה שיושבים איתנו היא כבר הישג". 

"בלי ועד, לא היה מי שיכיר בנו"

ברכה בן דוד (48), יו"ר ועד העובדות באוניברסיטת תל אביב, הצליחה להשיג לעובדות פיצויי פיטורים כאשר חברת הקבלן התנגדה לכך. "התאגדנו בזכות אגודת הסטודנטים שהמליצה שיהיה ועד. מנכ"ל האוניברסיטה עשה הכל כדי שנישאר. נקבע בעזרתו שקבלן לא יקבל את המכרז באוניברסיטה אם לא ישבץ את עובדי הקבלן הקודם. כולנו קיבלנו פיצויים מהחברה הקודמת שפיטרה אותנו כשעזבה וזה רק בגלל ההתאגדות. ברגע שלא היה ועד לא היה מי שיכיר בנו. הסגל המנהלי ואגודת הסטודנטים לא עזבו אותנו לרגע". 

לכולן ברור שלמרות ההישגים עדיין מדובר במאבק יום יומי, ועל כך מעיד מקרה שאירע מיד עם סיום חג הפסח. "יצאנו מהחג והיו עובדים שסיפרו לי על שמועות שלא משלמים חגים", בן דוד מספרת. "מה זה לא לשלם חגים? לא לוקחים את החוק לידיים. לאחר בירור והתערבות התברר שהסכום ישולם". 

• המדור ביוזמת תנועת עמי - תנועה חברתית לוחמת, למען סגירת הפערים הכלכליים והחברתיים, מדיניות כלכלית-חברתית הוגנת, ומנהיגות ערכית ומוכשרת. לפרטים נוספים והצטרפות לחצו כאן.
• למדורים הקודמים לחצו כאן. לפנייה למדור: yairnat@gmail.com