היום הכרעת הדין בפרשת רוז: רצח או הריגה?

תחילת הפרשה המחרידה ב-12 במאי 2008, כאשר הגיע הסב רון לאסוף את נכדתו רוז מבית אמו בנתניה. זו הייתה גם הפעם האחרונה שהילדה הקטנה, רק בת 4, נראתה בחיים. אולם, לרשויות הרווחה נודע דבר היעלמותה, רק כחודשיים לאחר מכן.

הילדה רוז ואמה מארי. "אם תחזיר את רוז - אתאבד" (צילום: AFP)

במשך ימים רבים חיפשו כוחות גדולים של המשטרה אחר רוז במקומות שונים בארץ ובמקביל אמה וסבה נעצרו. רק לאחר כמה זמן הודה רון שהכה את רוז, הכניס את גופתה לתוך מזוודה והשליך למי הירקון בתל אביב. לבסוף, הצליחו צוללני

המשטרה למשות את המזוודה מהמים ובה גופתה של רוז.

מחר יכריע הרכב השופטים אם מדובר ברצח, או רק בהריגה. לקראת הכרעת הדין אמר סנגורו של הסב, עו"ד גיל פרידמן: "אני מקווה שבית המשפט יקבל את גרסתו. המשטרה לא הצליחה להוכיח שהייתה כוונה תחילה לפגוע בילדה".

לדברי הפרקליט, אין הצדקה למה שעשה רון עם גופתה של נכדתו, אך ציין שהוא לא התכוון להרוג אותה. "גם רוני אומר שהתנהגותו לאחר המכה שקיבלה הייתה זוועתית, אך הוא אמר שלא רצה לרצוח אותה, אלא שזו הייתה תאונה. דבריו תואמים גם את הדו"ח הפתולוגי ואני מקווה שבית המשפט ירשיע אותו בהריגה. רוני גם מקווה לראות את מרי מזוכה. לדעתו האחריות היא שלו באופן בלעדי".

"מארי מצליחה אט אט לאסוף את שברי אישיותה"

גם סנגוריתה של פיזם מקווה שהאם לא תורשע ברצח. לקראת הכרעת הדין אמרה עו"ד רוויטל סוויד כי "במשך שנתיים וחצי התנהל המשפט והתביעה לא צלחה בהבאת ראיות, אשר יש בהן כדי להוכיח את טענותיה כי מארי הייתה שותפה לרצח. כיום מה שנותר הוא לחכות להכרעת השופטים".

רון בבית המשפט. "התנהגותו הייתה זוועתית" (צילום: עופר עמרם)

עו"ד סוויד ציינה כי מאז שנעצרה, עברה האם תקופות קשות וסבלה ממשברים נפשיים עמוקים. "בתמיכה של אנשי מקצוע שסייעו לה, היא מצליחה אט אט לאסוף את שברי אישיותה. אין ספק כי היא עברה תהליך משמעותי מאוד ובמהלכו היה גם עיבוד האבל של רוז".

היא הוסיפה: "מארי נרגשת מאוד ומקווה שבית המשפט יקבל את העובדה כי לא היה לה חלק במעשה ההמתה של בתה".

כתבי האישום בגין רצח הוגשו נגד רון ופיזם ב-22 בספטמבר 2008, שעות ספורות לפני שהובאה רוז למנוחות בצרפת. בכתבי האישום לא צוין כיצד נרצחה רוז, ומתי. לא נכללה התייחסות לעדותו של רון במשטרה - ובהמשך בבית המשפט - לפיה "הפליק" לרוז במהלך נסיעה, וכך מתה. כמו כן, לא ברור מה חלקו של כל אחד משני הנאשמים במעשה עצמו. 

רצתה שרוז תצא מהבית

"מארי נרגשת מאוד" (צילום: דודו אזולאי)

מארי נשארה להתגורר בישראל ועם הזמן הפכה לבת זוגו של רון ולשניים נולדו שתי בנות. ב-2007 הצליחה האם לקבל חזקה על רוז והן שבו להתגורר יחדיו בארץ, יחד עם הסב רון שהפך לדמות אב עבור הילדה.

"העפתי אותה ונתתי לה פליק"

לפי הפרקליטות, בעקבות זאת, עברה הילדה הקטנה להתגורר בבית אמו של רון בנתניה ממרס 2008 ועד ל-12 במאי באותה שנה. הסבתא-רבתא, ויויאן יעקב דאגה למחייתה של רוז, למעט ימים ספורים בהם שהתה במחיצתם של רון ופיזם.

המזוודה אליה הוכנסה רוז. "כבר לא היתה בחיים" (צילום: ג'ורג' גינסברג)

"אבא מבקש סליחה"

זרי פרחים ונרות במקום בו נמצאה גופתה של רוז (צילום: ג'ורג' גינסברג)

רון סיפר כי כתוצאה מעוצמת המכה "היא התעופפה מאחורי על הדלת של האוטו ונפלה על המושב". הוא ציין כי לא ייחס למכה חשיבות וסבר שהילדה שקטה בגלל שנעלבה. "אני ממשש לה את הרגל, אומר לה לדבר והיא לא עונה", שיחזר הסב, "עצרתי בצד את האוטו, פתחתי את הדלת ואני רואה את הילדה מוטלת על הצד, על המושב. אני נוגע בה ורואה שהיא לא מגיבה. הראש שלה נשמט על המקום. הראש שלה נופל לגמרי מפורק. הרמתי אותה לידיים והבנתי שפשוט היא מפורקת, התפרקה לי הילדה בידיים".

במהלך עדותה סיפרה האם כי ידעה מה עלה בגורלה של בתה, רק כעבור כמה ימים. "זה נגמר, רוז לא תחזור", אמר לה רון. לדבריה, הוא נהג כלפי בתה באלימות קשה. "מעולם לא חשבתי שזו לא הייתה תאונה. לא חשבתי אף פעם שהבת שלי נמצאת בתוך מזוודה".

בספטמבר 2009 הגישו פרקליטיהם של שני הנאשמים הצעה להסדר טיעון. על-פי ההצעה, רון יודה ברצח ויישלח למאסר עולם, וכך יאפשר למארי להימנע מהרשעה בסעיף של המתה. לבסוף הפרקליטות דחתה את ההצעה.

התובעות בתיק מפרקליטות מחוז מרכז, עורכות הדין אנה אבידוב וקרן וקסלר, טוענות כי צריך להרשיע את פיזם לכל הפחות בשידול לרצח, שהעונש על כך הוא מאסר עולם. "הם חיפשו פתרון סופי והדרך היחידה לעשות זאת היתה בהמתת רוז".