חרדים לצפון

השבוע התבשרנו על "פתרון משבר הדיור", בדמות הטבות לרוכשי דירה בפריפריה. על פניו נשמע מדהים. גם נוריד את מחירי הדירות, וגם נעביר אוכלוסייה לצפון ולדרום. שתי ציפורים במכה אחת - כל שנבקש לו יהי. הפיכת משוואת ההגירה מהפריפריה למרכז קריטית לא רק בהקשר של מחירי הדיור, אלא בהיבטים חברתיים-כלכליים רחבים יותר.

כששמעתי את הצעתו של שר השיכון, אריאל אטיאס, תמהתי האם זה יכול לעבוד. חשבתי על עצמי: בן 32, מקריית שמונה במקור, נשוי באושר כשנה וחצי ואב לתינוקת בת ארבעה חודשים, מתגורר בהרצליה, שוכר דירה בת 3.5 חדרים בבניין טרומי משנות ה-70 ונאבק מדי חודש לשלם את השכירות, ועכשיו גם את ההוצאות על הילדה. 

הרמתי טלפון לחברים - כמו שאתם מבינים, כולם מתגוררים בתל-אביב - ושאלתי מה הם אומרים. חוזרים? אז זהו, שלא. כי לא משנה כמה הטבות יינתנו לרכישת דירה, אם ביום שאחרי המעבר לא תהיה תעסוקה ומערכת החינוך לא תהיה איכותית - אולי נקנה דירה להשקעה, אבל כנראה שלא נעבור.

מתן הטבות לרכישת דירות בפריפריה לא יסייע בפתרון משבר הדיור ולא יסייע לצמצם את הפערים. נהפוך הוא, הדבר יגרום למעבר של אוכלוסיות חלשות לפריפריה. אלו יגיעו, לא ימצאו עבודה מסודרת, ובהיעדר מערכת חינוך חזקה, הפערים רק יתרחבו. תחושת הבטן שלי היא שהאוכלוסייה העיקרית שתשמח ליהנות מההטבות היא כמובן החרדית. לא שאני נגד, אבל צריך להבין שבטווח הארוך, המהלך הזה יעמיק את הנתק בין הפריפריה למרכז.

להשקיע בחינוך במקום בדיור

בסרט הזה כבר היינו ב-2001, כאשר שר השיכון דאז, נתן שרנסקי, קידם מענקים לרכישת דירות בפריפריה. התוצאה היתה התייקרות ורווח נוסף לקבלנים. ההטבה בוטלה והמטרה ודאי לא הושגה.

הפתרון טמון בהשקעה נבונה יותר של התקציב. את 900 מיליון השקלים (לפי משרד האוצר) שהוקצו למענקים, רצוי להשקיע בפיתוח מקומות תעסוקה חדשים, בשיפור תשתיות ובשיפור מערכת החינוך. תלי תילים של תוכניות נכתבו ואינן מיושמות. הנה למשל, ב-2006, שנה אחרי החלטת ממשלה, נכתבה התוכנית האסטרטגית לקידום הצפון - "צפונה".

בבסיסן של תוכניות הממשלה עמדה ההבנה שהשקעת תמריצים להעברת אוכלוסייה, מבלי לפתח את האזור, נועדה לכישלון. ולכן מוטב להשקיע בפיתוח מקורות תעסוקה חדשים, בתשתיות ובשיפור מערכת החינוך, תוך מתן דגש על מנועי צמיחה עצמאיים ואזוריים. לא צריך "לקרב" את הפריפריה למרכז.

צריך לשים את הצפון במרכז, לבחון כיצד מממשים את הפוטנציאל הענק. לדוגמה: הקמת בית הספר לרפואה בצפת צפוי להביא גל חדש של עובדים. יש להשקיע בשיפור שירותי הבריאות ובפיתוח מנועי צמיחה של מחקר ומדע, לדוגמה מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל) בקריית שמונה.

ממשלת ישראל וגם השלטון המקומי בצפון צריכים להחליף דיסק. לא עוד מענקים והטבות, אלא השקעה בקידום מנועי צמיחה אזוריים. כשזה יקרה, לא יצטרכו לתת לצעירים הטבות. המעבר ל"פריפריה" יהיה שם נרדף למעבר לאיכות חיים טובה יותר.

אופיר יחזקאלי, ממייסדי תנועת "שינוי כיוון" ששמה לה למטרה לשים את הצפון במרכז.