חנק אשתו למוות, הורשע בהריגה וייכלא ל-20 שנה
פארס זיאן מירכא גם היכה את אשתו עד שצלעותיה נשברו, והסב לה פגיעות בראש, בגפיים ובגב - כל זאת בזמן שילדיהם הקטנים בבית. הפרקליטות הסכימה בהסדר טיעון שיורשע רק בהריגה, מחשש שיזוכה בטענה שלא היה שפוי
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (יום ד') 20 שנות מאסר בפועל על פארס זיאן, מהיישוב ירכא שבגליל המערבי, בגין הריגת אשתו מנאר, בת 24. זיאן הודה במעשה במסגרת הסדר טיעון, שבו שונה סעיף האישום מרצח להריגה. בפרקליטות הסבירו כי חתמו על ההסדר מחשש שזיאן יזוכה בשל מצבו הנפשי.
בלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר 2009 שהה זיאן עם אשתו בחדר השינה בביתם. הוא היכה אותה באכזריות רבה בכל חלקי גופה, וגרם לה שברים בצלעות ופגיעות בראש, בגפיים ובגב. לפי כתב האישום, הוא חנק אותה בצווארה ולחץ על בית החזה שלה, עד שנחנקה למוות. הוא נשאר בחדר השינה לצד גופתה במשך כמה שעות. הבעל הואשם ברצח, אך כאמור סעיף זה שונה להריגה.
התובעת, עו"ד אורלי רוזנטל נאמן, אמרה כי לבית המשפט הוגשו חוות דעת סותרות בדבר מצבו הנפשי של הנאשם: "מיד לאחר המקרה הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי, ובחוות הדעת שהוגשה לאחר מכן נטען כי הוא לא היה אחראי למעשיו ואינו כשיר לעמוד לדין. ביקשנו חוות דעת נוספת, והיא הייתה הפוכה. צוות פסיכיאטרים נוסף חיזק את חוות הדעת שקבעה כי הוא כשיר לעמוד לדין, אבל לאחר שבחנו את חוות הדעת ושאר הראיות לא היינו מוכנים לקחת את הסיכון שבית המשפט יזכה אותו, ולכן הסכמנו להסדר".
פארס זיאן, הבוקר. הילדים היו בבית (צילום: אבישג שאר-יישוב)
עו"ד רוזנטל נאמן הדגישה כי במסגרת ההסדר דרשה התביעה לגזור על זיאן את העונש המרבי, ואף דרשה מההגנה להגביל את עונש המינימום ל-18 שנות מאסר. אב בית הדין, השופט אילן שיף, והשופטות חנה הורוביץ וצילה קינן, ציינו כי המעשים הקשים נעשו בעת שבבית המשפחה שהו שני ילדיהם של בני הזוג, אחד מהם בן פחות מ-3 והשני בן שלושה חודשים.
פיצוי להורים, 100 אלף שקל לכל ילד
"אין צורך להכביר במילים על גודל הטראומה ועל משקעיה שילוו את הקטינים לאורך חייהם", כתבו השופטים, וציינו גם את הסבל המתמשך שהביא למותה של האישה: "אין ספק שהרגעים שקדמו למותה היו רגעי כאב, סבל ואימה". לפיכך ציינו כי אין סיבה שתצדיק סטייה מהעונש המרבי הקבוע בחוק, וגזרו על זיאן 20 שנות המאסר. הם גם הורו לו לפצות את הורי רעייתו ב-50 אלף שקלים, ולשלם לכל אחד מילדיו 100 אלף שקלים.
סנגורו של זיאן, עו"ד באסל פלאח, אמר בתום הדיון כי התקדים בתיק הוא שאף שהנאשם הודה בביצוע המעשה ובכוונה, ולמרות העובדה שהוא אינו בעל עבר פסיכיאטרי, עבירת הרצח נמחקה לאור מצבו הנפשי: "לנאשם לא היו בעיות פסיכיאטריות עד לאירוע. עד למעצרו הוא היה אדם נורמטיבי ואף מעבר לכך, בעל תואר שני בכלכלה ומנהל מחלקה בבנק".
במעמד מתן גזר הדין נכחה גם לארה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. היא אמרה כי אשמת ההסדר בתיק זו נעוצה "בחוסר היעילות של הפסיכיאטריה, שאינה יכולה לקבוע באופן חד-משמעי את מצבו הנפשי של הנאשם". היא הוסיפה כי בניגוד למקרה זה, שבו גובש הסדר הטיעון עם המשפחה, "ברוב המקרים מוכנות משפחות להסתכן בזיכוי בבית המשפט, אבל חשוב להן לנהל את המשפט עד תום, ולא להגיע לעסקה עם השטן. אותן משפחות שהפרקליטות לא שמעה בקולן ובכל זאת חתמה על ההסדר, נשארות עם הכאב".