תלונה למבקר: למה עוזי ארד לא טופל ביד קשה?

פרשת ההדלפה שנסגרה במחשכים תיבדק? מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, התבקש הבוקר (יום ד') לבדוק כיצד קרה שהוחלט להסתפק בהדחתו של היועץ לביטחון לאומי, עוזי ארד, בעקבות הדלפת המידע הרגיש, מבלי להגיש נגדו כתב אישום. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה,ח"כ יואל חסון (קדימה), שלח מכתב תלונה ללינדנשטראוס, ובו ביקש ממנו לבדוק מדוע לא טופל ארד ביד קשה ולא נדרש לתת את הדין על ההדלפה.

השאלות הקשות שעולות מפרשת הדחתו של עוזי ארד מתפקידו, לאחר שנחשף כי הוא הגורם שהדליף מידע רגיש בפרשה שחקר השב"כ, טרם זכו לתשובות. בתחילה נמסר כי "איש מהלשכה לא הדליף", אולם אז התחילה מסכת ההסתרה. ארד הודח, והיועץ המשפטי לממשלה הסכים להימנע מהגשת כתב אישום. גורמים משפטיים בכירים מתחו ביקורת חריפה על כך שלא נמסר מידע לציבור.

מבקר המדינה לינדנשטראוס (צילום ארכיון: גיל יוחנן) 

במכתב ששלח חסון ללינדנשטראוס, הוא כתב כי ההדלפה מעלה חשד לכאורה הקשור הסעיף בחוק העונשין, לפיו "מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר של חמש עשרה שנים". לדברי חסון, "נוכח ההשלכות הכבדות, ניתן היה להניח ולצפות כי כאשר יאותר המדליף הוא יטופל ביד קשה ויידרש לתת את הדין על המעשה".

חסון ציין עוד, כי לאחר שהתקבל מידע בשב"כ שהצביע על כך שארד היה זה שהדליף את המידע הרגיש, "הוחלט לסגור את הפרשה בעסקה תמוהה - מר ארד פרש מתפקידו הרשמי בלשכת ראש הממשלה, והיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמידו לדין". לדבריו, "מדובר בהסדר שמעלה תהיות רבות".

במכתב הוא הצביע על כך שההסדר לכאורה אינו שיוויוני ופוגע באמון הציבור. "האם במקרה שבו המדליף לא היה איש אמונו של ראש הממשלה הוא היה זוכה להסדר כה מקל? האם מדובר בהסדר סביר נוכח החשדות הכבדים? האם ההסדר עומד ב'מבחן בוזגלו' המפורסם?", תמה חסון שאף האשים את אנשי נתניהו בניסיון לכאורה לטייח את הפרשה.

הדלפה בפליטת פה?

חסון ביקש מלינדנשטראוס לבחון את המעשים החמורים ואת התנהלות מקבלי ההחלטות בעניין, ולבדוק מדוע "ארד ממשיך לשמש במשימות חשובות בעלות רקע בטחוני, וממשיך להחזיק בידו דרכון דיפלומטי". בלשכת ראש הממשלה סירבו להתייחס אמש לשאלת הסיווג הביטחוני.

ההדלפה עצמה התרחשה ביולי 2010 - לא ברור באיזה עניין בדיוק - וההודעה הראשונה על הבדיקה יצאה בינואר השנה, אז טען משרד המשפטים כי "השב"כ חקר בחודשים האחרונים חשד להדלפה של מידע רגיש לאור פניית ראש הממשלה בנושא". בהודעה לעיתונות נכתב אז כי החקירה התקיימה בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו. עוד נכתב כי "במסגרת החקירה נחקרו שורה של אנשים הן בלשכת ראש הממשלה והן נוספים ובתום החקירה נמצא כי ההדלפה לא בוצעה על-ידי גורם כלשהו בלשכה".

שבועות מספר לאחר מכן מסרו מהשב"כ ליועץ המשפטי לממשלה כי הגיע מידע חדש בנושא. היועץ המשפטי וינשטיין אישר

את חידוש החקירה, ובסיומה נטל ארד אחריות על השתלשלות האירועים - למרות שהכחיש את ההדלפה ואת הטענות שפעל במכוון - והודיע על פרישתו. "ארד ביקש מראש הממשלה לסיים את תפקידו על מנת לשוב לאקדמיה, אולם נתניהו הציע לו לשרת את המדינה בתפקיד דיפלומטי בחו"ל", נמסר אז מהלשכה.

כפי שפורסם אמש בערוץ 10, וינשטיין סבר כי מכיוון שארד מסר את המידע הסודי בפליטת פה ולא באופן מכוון, אין להעמידו לדין. עם זאת, לדברי הגורמים המשפטיים - ברגע שהתגלה שארד אכן הדליף, "גם ראש הממשלה וגם היועץ היו חייבים להוציא הודעה בעניין, במיוחד לנוכח ההודעה מינואר".

Read this article in English