ניתוח הפסיקה: דחיית העונש תעזור לקצב בערעור?
ייתכן ששופט העליון דנציגר סיפק לנשיא לשעבר סיבה נוספת לחייך, כשמתח ביקורת על המחוזי - וקרא לבחון את טענת פרקליטי קצב, לפיה בינו לבין א' ממשרד התיירות היו יחסים בהסכמה. יכול להיות שרעידת אדמה בדרך? המומחים מנתחים
שופט העליון יורם דנציגר קבע כי "לא ניתן לומר שסיכויי ערעורו של קצב הינם משוללי יסוד", והורה לעכב את ביצוע העונש של הנשיא לשעבר, עד להכרעה בערעורו על הרשעתו ו-7 שנות המאסר שנגזרו עליו. עיון מעמיק בפסק הדין יכול להשאיר לקצב פתח של תקווה לקראת הערעור. עד אז יוכל קצב לחייך קצת וליהנות מהחופש.
בניגוד לבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט דנציגר שם משקל בפסק הדין לטענות הסותרות שהעלתה ההגנה בסוגיית יחסי המין עם א' ממשרד התיירות. בעוד פרקליטיו של קצב העלו את האפשרות שמדובר היה ביחסים בהסכמה, הנשיא לשעבר בעצמו שלל זאת מכל וכל.
בעקבות זאת, קבע אז בית המשפט המחוזי כי קצב שיקר והרשיע אותו באונס. בפסק הדין מסביר דנציגר כי הקישור בין הדברים שעשו שופטי המחוזי, ושלילת היתכנות טענתו של קצב, עלולים להתברר בדיעבד כבעיתיים. כמו כן, הוא מציין את ההלכה המשפטית לפיה יש להיזהר מפני הרשעת נאשם בהסתמך על שקריו.
שופט העליון גם מעלה גישה שיפוטית שונה בנוגע לבחינת היתכנותה של טענה חלופית להגנה. "גם במקום בו קרס
קו ההגנה הראשוני שנקט בו הנאשם וגם אם הנאשם עצמו לא העלה את טענת ההגנה החלופית, כמו במקרה שלפנינו".
על מנת לחזק את דבריו, מציין דנציגר מספר פסיקות של עמיתיו בבית המשפט העליון, התומכות בגישה ההפוכה מזו של המחוזי. הוא גם מותח ביקורת על השופטים וקובע כי יש לבחון את האפשרות שהיו יחסים בהסכמה בין קצב לא' ממשרד התיירות.
"ישנן נסיבות מסוימות שגם אם הנאשם עצמו לא העלה את טענת ההגנה החלופית, הרי שעל בית המשפט לבחון את היתכנותה. החלטת בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את טענתם החלופית של פרקליטי קצב טעונה ליבון נוסף על-ידי ערכאת הערעור".
"אי אפשר להתעלם מטענותיו של קצב"
בפסק הדין ישנה גם התייחסות לטענות האליבי, שהעלה קצב בנוגע למעשי האונס בבית המלון בירושלים ובלשכתו בתל אביב. בנוגע לאונס שהתרחש בבית המלון, טען הנשיא לשעבר שבאותה עת היה בפגישה עם עובד במשרד התיירות וכי בידי אותו עובד יומן ממוחשב, שבו תיעוד הפגישה. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה הזו וקבע כי הרישומים ביומן אינם משקפים את המציאות. כמו כן, השופטים גרסו שבין יומנו של העובד ליומנו של קצב מופיעות כמה סתירות שאינן שנויות במחלוקות.
קצב חוגג. "טענת פרקליטיו טעונה ליבון נוסף" (צילום: אוהד צויגנברג)
גם בעניין זה קובע דנציגר כי טענותיו של הנשיא לשעבר אינן משוללות יסוד. הוא מסביר כי הסתירות שנתגלו אינן מפריכות את טענת האליבי, משום שאכן נמצא תיעוד הפגישה בין קצב לעובד במשרד התיירות.
גם לגבי האונס בלשכה בתל אביב, מותח דנציגר ביקורת על שופטי המחוזי וגורס כי "בית המשפט הניח הנחות שלא נמצאה להן אחיזה בעדויות ובראיות ואי אפשר להתעלם מטענותיו של קצב בנקודה זו". כמו כן, הוא סבור כי אם הנשיא לשעבר יצליח לשכנע את שופטיו כי טענות האליבי שלו אין מופרכות – יתעורר קושי להרשיעו באונס.
"החלטתו של דנציגר הייתה מוצדקת"
בפרקליטות נרשמו הלם ואכזבה בעקבות החלטתו של דנציגר. תגובה רשמית לא נמסרה, אך גורמים בפרקליטות מסרו כי "לא ציפינו שהשופט דנציגר יקבל את בקשת קצב, אנו מופתעים מכך. לטעמנו היה מקום לדחות את הבקשה. כמובן שאנו מאוכזבים מקבלת הבקשה. לטעמנו אין הצדקה משפטית שקצב לא ייכנס עכשיו לכלא. עם זאת, אנו מכבדים את החלטת השופט דנציגר".
למרות זאת, שר המשפטים לשעבר, פרופסור דניאל פרידמן, הביע תמיכה בהחלטת השופט והדגיש בשיחה עם ynet כי "בית המשפט איננו עושה דברה של הפרקליטות". לדבריו, "תפקידו לפקח עליה וכמו כן לבחון לגופו של עניין את פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבלי להיות מושפע מהלכי רוח העשויים להיות עוינים לנאשם. במקרה הנוכחי לא קיימת סכנת הימלטות ולא נשקפת
סכנה לנאשם. בנסיבות המקרה היה מוצדק לעכב את הביצוע עד לפסק הדין בערעור".
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד דבורה חן, אמרה כי אינה מופתעת מפסיקתו של השופט דנציגר, לפיה הנשיא לשעבר לא ייכנס לכלא עד ההכרעה בערעורו. "לא מופתעת לא בהקשר הספציפי של קצב, אלא בגלל שזו לא הפעם הראשונה שאדם נידון למספר שנות מאסר ולא נכנס לכלא באופן מיידי", הסבירה.
היא הוסיפה כי מה שהכריע את הכף היה העובדה שלאורך משפטו, קצב לא שהה במעצר. "היו לא מעט מקרים, בהם תיקים חמורים, של דחיית ביצוע עונש עד לסיום הליך הערעור, שממול מאסר של מספר שנים. המשקל ניתן לסיכויי שהאדם יברח או יחזור על מעשיו. לגבי אנשי ציבור, רובם ככולם, ככל שאני שזוכרת אחורה, גם אם נידונו למספר שנים, נשארו בחוץ עד תום ההליכים".
"אם לא מדובר בנשיא, הוא היה נכלא"
לעומת עו"ד חן, המשפטן, פרופסור עמנואל גרוס, הביע תמיהה רבה מהחלטתו של שופט העליון, לעכב את ביצוע העונש של קצב. פרופ' גרוס סבור כי ההחלטה נובעת מאמונתו, שערעורו של קצב בסוגיית עבירות האינוס יתקבל.
קצב עם רעייתו אמש. "זה נראה לא שוויוני ולא ראוי" (צילום: אוהד צויגנברג)
"הכלל אומר - מרגע שניתן עונש מאסר כבר לא עומדת חזקת החפות על הנאשם, וטובת הציבור, יעילות המערכת, והרתעת הרבים עומדים מול עיני בית המשפט. כך הכלל אומר שהאדם צריך להיכלא מיד עם הטלת העונש, וכי עד שלא ייקבע אחרת הוא בחזקת אשם".
בהמשך לאותו נושא הסביר המשפטן כי לסיכוייו של הנשיא לשעבר בערעור תפקיד משמעותי בהחלטה. "ככל שהסיכוי קטן יותר עד לא קיים, אזי הסיכוי שבית המשפט ישאיר את המערער מחוץ לכלא קטן
יותר".
פרופ' גרוס גם מתח ביקורת על החלטתו של דנציגר ואמר: "אני אישית לא השתכנעתי שיש סיבה לעליון להתערב בשלב מוקדם זה של הערעור בגוף ההליך המשפטי. זה לא מתפקידו בשלב הזה, לפני שנשמע הערעור, לבדוק את אותם פגמים שהצביע עליהם". הוא הוסיף: "כלפי חוץ זה נראה לא שוויוני ולא ראוי, וכי אם לא מדובר בנשיא, הוא היה נכלא".
ומה בנוגע לתוצאות הערעור של הנשיא לשעבר? לדעת עו"ד חן, אין בקביעתו של דנציגר לפיה, "סיכוייו של קצב אינם משוללי יסוד", להצביע על תוצאות הערעור. "השופט בעצמו ציין זאת, ואין ספור פסיקות דין שדחו ביצוע עונש, הסתיימו בדחיית הערעור".
פרופ' גרוס הוסיף כי אם בית המשפט יקבל את ערעורו של קצב בנוגע לעבירות האונס – זו תהיה "רעידת אדמה". "אם הוא יוצא חף משפע, יש כאן בעיה קשה ביותר במערכת המשפט בישראל. שלושה שופטים ותיקים ומוכרים במחוזי שמנהלים מאות משפטים דומים קבעו כאן נחרצות את הדין. אם הם טועים, מה נסיק לגבי כל התיקים האחרים?".
לפנייה לכתב/ת 
