מה מצב הפלסטינים בסוריה? יכול להיות רע יותר

הסתננות הפליטים הפלסטינים משטח סוריה לישראל בתחילת השבוע מהווה הזדמנות טובה לנסות ולבחון בקצרה את מצבם הכלכלי שם. משימה זו אינה פשוטה. להבדיל ממדינות אחרות (כמו ירדן ולבנון), סירבה סוריה במשך שנים אפשרות גישה למחנות הפליטים - גם לא לגופי מחקר בינלאומיים. בכך נבלמה כמעט לחלוטין האפשרות להבין את מצב הפליטים הפלסטינים במדינה.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

באופן נדיר, ניתנה לפני מספר שנים לגוף מחקר נורבגי (בתיאום ובסיוע משרד החוץ באוסלו) אפשרות לבצע מחקר מקיף לגבי מצבם של הפליטים. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם גורמים פלסטיניים וכן עם אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם האחראית לטיפול בפליטים הפלסטינים).

הפליטים הפלסטינים, סמוך לגבול בגולן (צילום: אביהו שפירא)

המחקר כלל ראיונות ומעקב אודות כ-5,000 משקי בית במחנות הפליטים בסוריה. התמונה שהתגלתה, נכון לתקופה בה הוכן המחקר, היא שמצבם הכלכלי של הפליטים אינו מזהיר כמו של רוב אזרחי סוריה אך הוא טוב יותר בכמה אינדיקטורים מזה של אחיהם במחנות בירדן, בלבנון וברצועת עזה.

13 מחנות פליטים

בסוריה יש 13 מחנות פליטים, שבעה מהם באזור דמשק, שם מתרכזת כ-75% מאוכלוסיית הפליטים המוערכת בכחצי מיליון איש. מחנות נוספים קיימים באזור הערים דרעא, חמה, חומס, חלב ולאטקייה.

המחנה הגדול ביותר - ירמוק - נמצא בתחומי הבירה הסורית. תנאי החיים של הפליטים בירמוק טובים הרבה יותר מאשר של שאר הפליטים בסוריה. בין השאר קשור הדבר לעובדה כי ירמוק הפך מרכז מסחרי חשוב באזור דמשק. כמו כן, מיקומו מאפשר לתושביו גישה נוחה יחסית לשוק העבודה באזור דמשק, שאף מוסדות החינוך שלה נחשבים לטובים יותר מאשר בפריפריה הסורית.

האינטגרציה של הפלסטינים בחברה הסורית, טובה יותר מאשר בירדן ובוודאי בהשוואה למצב בלבנון. הפלסטינים אמנם אינם נחשבים אזרחי סוריה אך הם זכאים לאותה רמת שירותים כמו כל אזרח סורי (בתחומי החינוך והבריאות למשל). אף התעסוקה במגזר הציבורי פתוחה בפני הפליטים בסוריה.

מאחר שרוב הפליטים מתגוררים בסמוך למרכזים האורבניים הגדולים בסוריה, רמת חייהם אינה שונה מזו של האזרח הסורי ה"רגיל". במקביל, הפלסטינים העניים ביותר מתגוררים באזורי הספר הכפריים, שבה רמת החיים של שאר האזרחים הסורים ממילא אינה מן המשופרות.

שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה

שיעור ההשתתפות של הפליטים בכוח העבודה בסוריה עומד על כ-50%. אמנם מדובר בשיעור נמוך (בעיקר בשל שיעור השתתפות נמוך של נשים ופרישה בגיל צעיר) אך הוא גבוה מזה בהשוואה לפליטים בירדן ובלבנון.

אם בוחנים את שיעור ההשתתפות של הגברים הפליטים בלבד, מגלים כי בזמן הכנת המחקר, באמצע העשור הקודם, הוא עמד על כ-75% - נתון שהיה גבוה יותר מאשר במחנות הפליטים בלבנון, בירדן, בגדה המערבית ואף ברצועת עזה. האבטלה במחנות הפליטים גבוהה יותר מזו שבשוק העבודה הכללי בכל המדינות, אולם שיעור האבטלה בסוריה (כ-10%) נמוך מזה שבשאר המדינות המארחות את הפליטים.

המצב הכלכלי של הפליטים בסוריה מושפע מהמצב הכלכלי של המשק בכללו. ההכנסות של הפליטים באזורים האורבניים גבוהות מאלה הנמצאים באזורים הדרומיים, שם ההתבססות היא עדיין על ענף החקלאות ההולך ונעלם בשל הבצורת הקשה. מובן שהזדמנויות התעסוקה והשכר גבוהות יותר באזור דמשק. קל יותר היה לסוכני המשטר לשכנע את תושבי המחנות בדרום לנסות ולהסתנן לישראל מאשר את תושבי ירמוק, למשל.

לפי הנתונים, ההכנסה השנתית הממוצעת של משק בית במחנה פליטים באזור הערים מגיע לכ-2,300 דולר, בעוד באזורים הכפריים לכ-2,000 דולר. ההכנסה של משק בית במחנה הפליטים ירמוק היא הגבוהה ביותר - 2,400 דולר בשנה. כ-75% ממשקי הבית של הפליטים הפלסטינים בסוריה דיווחו כי הכנסתם התבססה כולה או בחלקה על הכנסה מעבודה שכירה. השאר דיווחו על היותם עצמאיים. כ-50% ממשקי הבית דיווחו על הכנסה כלשהי מהעברת כספים.