מרד, הנהגה ומדורה: בנעלי הסנהדרין בל"ג בעומר

לקראת חגיגות ל"ג בעומר, נצא הפעם למסע מרתק בעקבות הסנהדרין, השפיץ של ההנהגה הדתית והפוליטית בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי.

בעניין מקור החגיגות ומנהגי החג חלוקות הדעות, כמו גם בעניין גיבור החג בר-כוכבא, שברגע אחד היה המשיח וברגע שלאחריו כוכב נופל, אך לגבי דבר אחד כמעט ואין מחלוקת, מרד בר-כוכבא שהתרחש במאה השנייה לספירה חיסל כמעט כליל את היישוב היהודי ביהודה.

נראה שאנשי הסנהדרין חזו זאת מראש ולכן התנגדו ללחימה ברומאים. כתוצאה מהמרד עבר מרכז הכובד של היישוב היהודי אל הגליל ויש האומרים שיחד עמו עברה הסנהדרין מיבנה וחידשה את פעילותה. מהלך נועז זה היה למעשה גם מרידה, אם כי רוחנית ולא אלימה, בגזירות השמד הרומאיים שכוונו לטרפד כל התארגנות קהילתית יהודית.

נהוג לציין חמישה מקומות שאליהם נדדה הסנהדרין במאה השנים שאחרי המרד - אושה, שפרעם, בית שערים, ציפורי וטבריה, ואכן בכל אחד מהמקומות נמצאו עדויות להתיישבות יהודית פעילה ותוססת. ביקור באתרים ארכיאולוגיים אלה, במערות, בין שרידי בתי הכנסת והפסיפסים הוא מסע בזמן לימי המשנה והתלמוד וגם הזדמנות לספר על ההנהגה המתונה של הסנהדרין, דווקא סביב המועד שמעלה על נס את המרד, הגבורה והמדורה.

גן הסנהדרין ביבנה

בגן הסנהדרין מצוי קברו המסורתי של רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין אחרי חורבן בית שני ומי שזכה באהדת כל שכבות העם. הסנהדרין, הגוף היהודי האוטונומי החשוב ביותר תחת השלטון הרומי, עברה מירושלים ליבנה ממש על סף חורבן הבית. היא ישבה ביבנה עשרות שנים ויחד עם חכמיה הפכה אותה למרכז הרוחני של ארץ ישראל במאה ה-1 לספירה.

הגן העירוני, הגן הראשון ביבנה של ימינו, מצטיין בפשטות מופלאה, מדשאות ועצים רחבי צמרת. הגן מספק מפלט ירוק, נעים וקריר גם בשעה שהשמש קופחת ויכול להעסיק את הילדים במתקני משחק. בחזית מבנה הקבר יש שלוש קשתות, ומעליהן מתנוססות כיפות. במבואה מקדמים את פני המבקרים קירות עמוסי ברכות, תודות ותמונות ולא נעדר גם לוח נרות נשמה אלקטרוני. במת הקבר, המצויה במרכז האולם, חצויה: חציה בעזרת הנשים וחציה באזור התפילה של הגברים. משטחי קברי הצדיקים ישמחו לדעת שרבן גמליאל "חזק" בזיווגים ומסייע גם לפרי בטן.

כתובת: רחוב התנאים, יבנה.

כניסה: חופשית.

שעות פתיחה: הכניסה למבנה הקבר בימים א'-ה' בשעות 18-8. ביום ו' עד השעה 14:00.

קבר רבן גמליאל גן הסנהדרין יבנה (צילומים: חנן ישכר)

חורבת אושה: מושב הסנהדרין אחרי המרד

אושה נזכרת במקורות כמקום שאליו עברה הסנהדרין מיבנה לאחר מרד בר כוכבא. היא פעלה בה כעשר שנים ומשם החלה את נדודיה מזרחה. באושה ישבו חכמים מפורסמים, בהם רבי שמעון בר יוחאי ורבי שמעון בן גמליאל השני, שהנהיגו תקנות שעסקו בעיקר בענייני חברה ומשפחה. בחורבת אושה עובר בין שרידי היישוב מסלול קצר ומשולט המגולל את סיפור המקום ורבניו. בדרך נראים גת עתיקה, אלה אטלנטית מרשימה במיוחד וכן שרידים של בתי הכפר הערבי הנטוש הושה ששימר את השם הקדום.

כתובת: ליד קריית אתא. בשולי כביש 70, כקילומטר דרומית לצומת סומך.

כניסה: חופשית.

הסנהדרין פעלה כאן כעשר שנים. שלט הסבר בחורבת אושה

שפרעם: עבר יהודי בעיר הערבית

עד כמה שזה מפתיע, בתוך שפרעם הערבית של ימינו נמצא בית כנסת שהוא זכר לשפרעם אחרת. על שפרעם בימי הסנהדרין לא ידוע הרבה, אך עצם ישיבת ההנהגה והרבנים בה מעידה על חשיבותו ורוחניותו של היישוב. בית הכנסת המודרני כנראה יושב על מקום בתי כנסת עתיקים יותר וחללו הקטן הוא המקום המוחשי היחיד לזכור את עברה היהודי של שפרעם. בתוך ארון הקודש אין ספר תורה אלא מעטפת עץ יפה של ספר. שלושה-ארבעה צילומים, ומזמור תהילים אחד. בית הכנסת סגור בדרך כלל והשכנה נזלה, המתגוררת ממול, מעניקה את המפתחות.

כתובת: רחוב 224, שפרעם.

כניסה: ללא תשלום.

שעות פתיחה: הביקור בבית הכנסת העתיק הוא בתיאום מראש עם משפחת ג'עפרי.

טלפון: 04-9865615.

כן, יש לה עבר יהודי. בית הכנסת בשפרעם (צילום: אלון סיגוי)

בית שערים: האם כאן נמצא מושב הסנהדרין?

רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין המכובד, הגדול בתורה ובעל האמצעים, ישב ברוב שנות פעילותו בבית שערים. משאלתו להיקבר בה הפכה את המקום לאתר עלייה לרגל לחיים ולמתים. בתוך מה שגדל להיות בית הקברות היהודי החשוב ביותר במאות ה-3-4 נחצבו עשרות מערות שבחלקן ניתן לבקר כיום.

באפלת המערות מוארים ארונות קבורה מפוארים, כתובות עבריות מעניינות ועיטורים של סמלים יהודיים שממשיכים להתגלות כל הזמן. במעלה גבעת שייח אבריק, בדרך לפסלו של אלכסנדר זייד, שהוא יהודי מסיפור אחר, נמצא מבנה בסיליקה ציבורי ששימושו לא זוהה בודאות. מאוד יכול להיות שכאן שכן מושב הסנהדרין.

כתובת: סמוך לקריית טבעון.

כניסה: בתשלום.

שעות פתיחה: א'-ה' ושבת 8:00-17:00, ו' 8:00-15:00.

טלפון: 04-9831643.

מקום עלייה לרגל. מערת קבורה בגן לאומי בית שערים (צילום: עומר יגאל)

בעיר ציפורי, שעל חשיבותה יעידו 125 איזכורים בספרות התלמודית, חתם רבי יהודה הנשיא את המשנה. הממצאים הארכיאולוגיים מספרים דווקא על עיר פגאנית עצומה, שרבות השקיעו בחזותה כדי שתעמוד בסטנדרטים של האימפריה הרומית. לצד מקוואות רבים ורובע מגורים, הממצא היהודי הבולט ביותר בגן הלאומי הוא פסיפס בית הכנסת עתיק, היחיד שנמצא עד כה מתוך שמונה עשר שהיו בעיר.

בית הכנסת אמנם לא היה פעיל כשהסנהדרין ישבה כאן, אבל מעיד על אוכלוסייה יהודית גדולה ומבוססת. רצפת הפסיפס שלו, המתארת גלגל מזלות וסצינות מקראיות, היא רק אחת ממקבץ רצפות הפסיפס היפה ביותר בארץ הפרוס בגן הלאומי.

כתובת: ליד מושב ציפורי.

כניסה: בתשלום .

שעות פתיחה: א'-ה' ושבת 8:00-17:00, ו' 8:00-15:00.

טלפון: 04-6454768 .

סטנדרט רומי ליהודים. פסיפס בית הכנסת העתיק בציפורי (צילום: חנן ישכר)

חמת טבריה: מקום חתימתו של התלמוד הירושלמי

בטבריה סיים הסנהדרין את נדודיו והתיישב דרך קבע לכמה מאות שנים ובשיאם נחתם התלמוד הירושלמי בתחילת המאה ה-5. בטבריה הופרדה ההנהגה הרוחנית - הסנהדרין מההנהגה הפוליטית - הנשיאות, ובראש שני המוסדות עמדו אנשים שונים. בחמת טבריה, שכבר בימים ההם התפרסמה בזכות סגולותיהם הרפואיות של מעיינותיה החמים, נמצא בית כנסת עתיק מאותה התקופה ובו רצפת פסיפס שובת לב. עיר רומית-ביזנטית גדולה נחשפה לא הרחק מבית הכנסת אך עדיין לא נפתחה לביקור מסודר של קהל.

כתובת: כביש 90 דרומית לטבריה.

כניסה: בתשלום.

שעות פתיחה: א'-ה' ושבת 8:00-17:00, ו' 8:00-15:00.

טלפון: 04-6725287.

עוד רצפת פסיפס יפהפיה. בית הכנסת בחמת טבריה (צילום: יעל צור)

פארק קצרין העתיקה: לחיות בכפר יהודי גדול

בקצרין העתיקה אמנם לא ישב הסנהדרין אבל כן היה כפר יהודי גדול באותו הזמן. הכפר שוחזר בצורה נפלאה וממחיש לקטנים ולגדולים את אורח החיים בימים ההם. בחלל שרצפתו פסיפס וספסליו אבן, מוקרן סרט קצר בהשתתפות ג'קי לוי, שבו הצופים מוזמנים לקחת חלק בחוויית בית המדרש כפי שהייתה בימי המשנה והתלמוד. האותנטיות היא שם המשחק כאן, והידע מאיפה? הכל כתוב במשנה ובתלמוד.

כתובת: א.ת קצרין.

כניסה: בתשלום.

שעות פתיחה: א'-ה' ושבת 9:00-16:00, ו' 9:00-14:00.

טלפון: 04-6962412.

• לעוד טיולים מומלצים היכנסו לאתר מפה
  

• הטבה מיוחדת לגולשי ynet: מנוי לחודש חינם באתר מפה