הצעת חוק: חובת דיווח על מפעלים מזהמים
המשרד להגנת הסביבה ינסה להעביר חוק, לפיו מפעלי תעשייה יחוייבו לדווח על כמות המזהמים והפסולת שנפלטת על ידם. המשמעות של אי עמידה בדרישות החוק תהיה עיצומים כספיים בסכומים של מאות אלפי שקלים ואישומים פליליים שעונשם עשוי להגיע לשנת מאסר
הצעת חוק חדשה, שגובשה על ידי המשרד להגנת הסביבה, תחייב את התעשייה לדווח על כמות המזהמים והפסולת שנפלטת על ידה מדי שנה. החוק החדש, במידה ויאושר, צפוי לחול על כ-300 מפעלי תעשייה, מחצבות, מתקני טיהור שפכים ואתרי סילוק פסולת. במשרד ציינו כי הכוונה לפליטת מזהמים ממפעלים - לאוויר, למקורות המים, הקרקע והים.
המשמעות של אי עמידה בדרישות החוק תהיה עיצומים כספיים בסכומים של מאות אלפי שקלים ואישומים פליליים שעונשם עשוי להגיע לשנת מאסר.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "אימוץ מנגנון הדיווח הוא צעד משמעותי נוסף של המשרד בקידום החקיקה הסביבתית בישראל לסטנדרטים בין לאומיים. החוק יגביר את שקיפות המידע הסביבתי לציבור ויתמרץ את התעשייה לשפר את ביצועה הסביבתיים".
מנוסח החוק עולה כי ברשימת המפעלים החייבים בדיווח יכללו גם פעילויות של זיקוק נפט ודלקים המשתייכות למגזר האנרגיה, פעילות של ייצור דשנים כימיים המשתייכת למגזר התעשייה הכימית, וכן מפעלי ייצור מלט או מתקנים לטיפול בשפכים תעשייתיים.
אחת התרומות המשמעותיות של החוק צפויה להיות השימוש במידע שיצטבר בעזרתו. במשרד הסבירו כי "המידע שיתקבל בעזרת החוק החדש ישמש כלי לקביעת מדיניות סביבתית ברמה הלאומית וברמה האזורית. אימוץ מנגנון הדיווח בישראל, היווה אחת מדרישות ארגון ה-OECD כתנאי להצטרפות ישראל לארגון".
רשימת המזהמים עליהם חלה חובת דיווח כוללת 49 חומרים שנפלטים למקור מים או לים ו-53 חומרים שיש לדווח על פליטה שלהם לאוויר.
במשרד ציינו כי כאשר הושק מנגנון הדיווח (PRTR) לראשונה באיחוד האירופי בשנת 2000, הוא כלל דיווח לגבי 50 מזהמים בלבד. מבדיקה שנערכה בנושא ב-32 מדינות עולה כי טווח מספר החומרים שיש לדווח על פליטתם נע בין 50 (במערכת הפינית) ל-666 (במערכת האמריקאית), והממוצע הוא דיווח על 91 חומרים.
לפנייה לכתב/ת 
