מצפה ראמון
ג'ואי ראמון, סולן להקת ה"ראמונס" החלוצית, נולד היום לפני 60 שנה. אור ברנע נזכר באיש המיוחד שהיטיב לשלב ביישנות וכריזמטיות וממליץ להיזכר במוזיקה שלו ושל הלהקה שלו
הלוואי שג'ואי ראמון מעולם לא היה חולה. הלוואי שעדיין היה יושב בדירתו שבניו יורק, כשהשיער הארוך והפרוע מסתיר את פניו והמשקפיים העגולים מחביאים את העיניים, על הספה הישנה שלו כשמעיל העור זרוק לצידו. אולי היה רושם כמה מילים במחברת, רעיון לשיר חדש. אולי היה מדליק סיגריה שתעזור לו לחשוב. אולי היה מדבר בטלפון עם מוזיקאי מחתרתי שאף אחד לא הכיר על שיתוף פעולה אפשרי. אחרי שהיה מנתק, אולי היה נשען לאחור, חושב על השיחה ועוצם את העיניים כשחיוך קטנטן בורח לו מזווית הפה.
ג'ואי והראמונס במועדון ה-CBGB האגדי בשנת 74'
היום (19.5) אמור היה ג'ואי ראמון לחגוג את יום הולדתו ה-60. אבל לפני עשר שנים וחודש הכריע אותו הסרטן וכך איבדנו את אחד מכוכבי הרוק הנפלאים והנוגעים ביותר. כל כך הרבה אישיות מילאה את הגוף הרזה והמאוד גבוה של סולן להקת "ראמונס" האגדית.
הראמונס. שלושה מהמייסדים כבר אינם
אמנם הוא הפגין אופי שונה כשהיה על הבמה וכשהתיישב לשיחה, אבל אם תצפו בקטעים ישנים שלו, תראו שתמיד אפשר היה להבחין בסימנים דומים: הכריזמה הגדולה, איתה הצליח, למרות מראה משונה וקול לא שגרתי, לכבוש מיד כל חדר שנכנס אליו. מצד שני, גם צניעות ומופנמות היו שם, אפילו תמימות ומתיקות. אם אתם לא מאמינים, ראו לפניכם את הוידאו של ג'ואי עם אמא שלו המפרגנת (שנפרדה מהעולם גם היא לפני כארבע שנים) בראיון קטן ומפתיע בתוכנית האירוח של הראלדו ריוורה.
הבן של אמא: צפו בשניים מדברים
ג'ואי, שנולד בשם ג'פרי היימן, היה הדבר האמיתי. כוכב רוק שפחות או יותר המציא עם חבריו ללהקה סגנון שלם אבל עדיין התהלך עם הראש למטה ולא עם החזה מורם. גם בימיו האחרונים לבש את אותם בגדים שלבש בתיכון שבקווינס בניו יורק. הוא עדיין התעניין רק בפּאנק ורוק'נרול. רק מוזיקה, לא שום דבר אחר, לא תהילה ולא ההכרה שבאמת הגיעה לו.
רק לאחר מותו, "ראמונס" הוכתרה בהיכל התהילה של הרוקנ'רול. בעשר השנים שחלפו מאז שג'ואי איננו, החלה התעניינות מחודשת בלהקה ברחבי העולם. מהשירים ועוד המוצרים עם סמלי הלהקה שממשיכים להופיע בכל מקום, מחנויות בגדים יוקרתיות ועד בסטות בשווקים. בשנת 2003 קראה עיריית ניו יורק לפינת רחוב באיסט ווילג' "כיכר ג'ואי ראמון". לאחר שאוהדי הלהקה גנבו שוב ושוב את שלט הרחוב, נאלצה העירייה לקבוע אותו בגובה שבעה מטרים.
אבל לצד התחייה המחודשת של מורשת הלהקה, ההרכב ידע בשנים האחרונות רק חדשות רעות. לא
רק שג'ואי כבר לא איתנו, גם הבסיסט דידי ראמון נפרד מהעולם שנה לאחר מכן בעקבות שימוש בסמים ושנתיים אחר כך גם הגיטריסט ג'וני ראמון הפסיד בקרב הנוראי לסרטן.
אז היום, ביום ההולדת ה-60 של ג'ואי, אם יש לכם כמה דקות ואתם מעוניינים לשמוע כמה צלילים שאולי ישנו את חייכם, תקשיבו ל"ראמונס", ותגלו עולם כל כך יפה שאולי לא הכרתם.
נסו גם את "Don't Worry About Me" ("אל תדאגו לי") המקסים, אלבום הסולו היחיד שהוציא ג'ואי ראמון ואותו לא זכה לראות יוצא בחייו. כשהמוזיקה תתחיל היא תכבוש. זה יהיה מהיר, חזק ומפוצץ באנרגיה. תרגישו טוב, תרגישו בחיים.