נשב לשולחן, לא נהיה הסעודה

לקראת נאומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקונגרס, ביום שלישי הקרוב - פנינו לארבעה חברי כנסת וביקשנו מהם לכתוב לו נאום. לפניכם הצעתו של ח"כ אורי אורבך: 

אדוני היושב ראש, גבירותי ורבותי.

אני מודה לכם על ההזדמנות לשאת בפניכם דברים, דווקא כאן בבירת העולם החופשי. לפני 18 שנים חל שינוי דרמטי במזרח התיכון. הושלם תהליך הידברות חשאי, שבסופו נחתמו הסכמי אוסלו ולאחריהם ההסכמים בקהיר. אל האזור נוספה ישות חדשה: הרשות הפלסטינית. עברנו מאז סיבובים רבים של הידברות ושל עימותים צבאיים. במהלכם ביצעה ישראל, על פי ההסכמים, מספר נסיגות צבאיות, ונסיגה אחת כוללת באופן חד-צדדי מרצועת עזה ומיישובי גוש קטיף.

"כתבתי לך נאום" - הכותבים הנוספים:

• חברי הקונגרס, החלטתי לספח את כצל'ה / אחמד טיבי
• ארץ ישראל שייכת לעם היהודי / מירי רגב
• הקצתי מחלום ארץ ישראל השלמה / איתן כבל
  

בתום כמעט שני עשורים ניתן לומר בבירור: זה היה משגה היסטורי. זה היה כישלון מהדהד. הכוונות הטובות של מנהיגי ישראל דאז, הובילו לגיהנום. הסכמי אוסלו הביאו על האזור שכול ויגון, עקירה וטרור. אם תוכר המדינה הפלסטינית בספטמבר בעצרת הכללית של האו"ם, תהיה זו ההפרה הבוטה, היסודית והמחוצפת ביותר של ההסכמים הללו. אני מודיע בזאת שהכרזה על הקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי תביא מיד להשעייתה של הכרזתי ב"נאום בר-אילן" בדבר "שתי מדינות לשני עמים".

לתומכיו ולמעריציו של אוסמה בן לאדן יש כבר מיני-מדינה פרועה בעזה. האם אנחנו רוצים להקים כאן לפתחנו עוד מדינת טרור בן לאדנית? האם איננו מבינים כי הגיעה השעה להבחין בין טוב לרע, בין עולם מודרני, יצירתי ושוחר קידמה ושלום לבין עולם איסלאמי קודר ומאיים הסולד מכל ערכינו המשותפים בעולם החופשי?

ידנו מושטת לשלום ובעיקר להבנה. אבל מוקד העימות המתמשך עם הפלסטינים נובע מכך שהם משתוקקים להיות במקומנו, לא לצדנו. שימו לב: הם לא מסתפקים במדינה בגבולות 67', סכנה גדולה בפני עצמה. גם ממדינה ננסית זו, הם ימשיכו לחנך ולפעול כדי שישראל תוכרע מול האשליות שלהם לחזור ולחדור אל תוך גבולותיה.

על כן, אם תוכרז חלילה מדינה פלסטינית - ישראל, מדינת היהודים היחידה בתבל, תראה עצמה פטורה מכל התחייבויותיה בהסכמי אוסלו. אנחנו נתבע ונממש את זכויותינו הצודקות על חבלי מולדתנו ביהודה ושומרון, נחלת אבותינו. זכות השיבה של העם היהודי לשילה ולחברון, לירושלים ולבית לחם אינה נופלת מזכות כלשהי של הפלסטינים. זו אינה רק "הגדה המערבית" זו קודם כל הגדה העברית, הגדה הישראלית.

לא נציע עוד מדינה פלסטינית

עם העמידה על זכויותינו לא נקפא על השמרים המדיניים. תמיד הסכמנו לשבת עם האויב ליד השולחן, אבל אף פעם לא הסכמנו להיות הסעודה. ממשלתי תציע לפלסטינים ולעולם כולו מתווה מדיני חדש. גילינו לחרדתנו כי מסלול אוסלו איננו הדרך אלא התהום. הגיעה השעה לחשוב מחדש על עתיד האזור, עתיד שאיננו טומן בחובו בהכרח מדינה פלסטינית איסלאמית ושוחרת-רע, אלא בפתרונות אחרים, יצירתיים הוגנים ובעיקר מעשיים.

נציע פיתרון אזורי לבעיית הפליטים: ליישבם מחדש במקומותיהם, כדי שאנשים לא יישארו במעמד של פליטים לנצח. נציע תוכניות כלכליות אדירות-מימדים שיסייעו לפלסטינים לצאת ממצוקתם. נבוא בדברים עם שכנותינו, מצרים והממלכה ההאשמית בדבר השתתפותן בכוחות פיקוח ושיטור באזורי יהודה שומרון ורצועת עזה.

הבה נחשוב מחדש על סדר אזורי אחר, על דו-קיום ריאלי במקום מזרח-תיכון-חדש ושאר אשליות. בעיניים פקוחות ובמבט מפוכח. נחליט, בתיאום עם ארצות הברית של אמריקה, היכן אנחנו מחילים באופן מלא את הריבונות הישראלית והיכן אנו מאפשרים לישות הפלסטינית לשלוט. נציע הסדרי-ביניים ופתרונות אנושיים וכלכליים בשיתוף מדינות העולם כדי לפתור את סוגיית מחנות הפליטים. נציע דרכים חדשות לביטוי הזכויות הפוליטיות של הפלסטינים באמצעות אזרחות במדינות השכנות וברשות הפלסטינית.

ירושלים השלמה לא תחולק, אבל נבדוק כיצד לחזק את הנגישות למקומות הקדושים לכל הדתות תוך שמירה על ביטחוננו. הבה נדון מחדש בכל הסוגיות במסלול חדש, בחשיבה מקורית. נציע פרנסה, ושלטון עצמי מוגבל, נציע דו קיום ריאלי ונגביר את חופש התנועה. לא נציע עוד מדינה פלסטינית, אלא טיפול נפרד ומעמיק בכל סוגיה וסוגיה.

כי אנחנו חפצים בשלום, חבריי בבית הזה, אבל לפני שאנחנו רוצים לחיות בשלום, אנחנו רוצים לחיות.

ח"כ אורי אורבך, יו"ר סיעת הבית היהודי

Read the speech in English