הקצתי מחלום ארץ ישראל השלמה

לקראת נאומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקונגרס, ביום שלישי הקרוב - פנינו לארבעה חברי כנסת וביקשנו מהם לכתוב לו נאום. לפניכם הצעתו של ח"כ איתן כבל:

חברי קונגרס נכבדים.

הגעתי לכאן היום כדי לדבר על העתיד. על עתיד עמי, על עתיד מדינת ישראל, על עתיד המזרח התיכון. אנו ושכנינו הפלסטינים דשנו מספיק בעבר, הטחנו מספיק האשמות והקזנו דם רב מדיי על פיסת האדמה הקטנה שאנו חולקים. הגענו לשעה הדורשת אומץ ותעוזה, את אותו האומץ שהפגינו מנחם בגין ואנואר סאדאת, את אותה התעוזה שגילו יצחק רבין והמלך חוסיין.

"כתבתי לך נאום" - הכותבים הנוספים:

• נשב לשולחן, לא נהיה הסעודה / אורי אורבך
  
• חברי הקונגרס, החלטתי לספח את כצל'ה / אחמד טיבי
  
• ארץ ישראל שייכת לעם היהודי / מירי רגב  
  

זכותו של העם היהודי ששב למולדתו לאחר כיסופים בני 2,000 שנים על ארץ ישראל אינה ניתנת לערעור. ב-63 שנות עצמאותנו הצלחנו להקים מדינה למופת המבוססת על ערכים יהודיים ודמוקרטיים. מדינה בעלת כלכלה יציבה וצבא חזק, המחוברת למסורת, אך עומדת בחזית הקדמה.

אך דווקא בשעה זו חשוב להזכיר: מחוללי מדינתנו וחלוציה לא הגיעו לארץ ריקה. מאז ועד היום לא פסק ולו ליום הסכסוך עם יושבי הארץ הפלסטינים. שליטתנו על עם אחר לא נולדה מתוך הרצון להשפילו, אלא היתה כורח של הנסיבות ההיסטוריות. עם זאת עלי לומר כי הכיבוש עומד בניגוד למוסר היהודי הקובע "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" - ולכן יש לסיימו.

איני יכול להבטיח היום כי השלום שאני מציע הוא שלום נצחי. האירועים האחרונים במזרח התיכון הוכיחו כי באזורנו, כמו בעולם כולו, אין זה ריאלי להביט לעבר הנצח. השלום שאני מציע הוא שלום של אינטרס משותף, לנו ולעם הפלסטיני, לחיים שקטים ולצמיחה כלכלית.

אין דוגמה טובה יותר בכדי להמחיש את נחיצותו מאשר השלום ביננו לבין מצרים. שלום שמחזיק מעמד יותר מ-30 שנה וחסך את חייהם של אלפי בני אדם משני העמים. אינני רואה אדם אחד שיקום היום ויאמר שהיה מוותר על השלום הזה.

"המלחמה שתענוג להילחם עליה"

את תוכנית השלום שאציע מנחים שלושה קווים: הראשון הוא קו הגבול. ישראל תחזור לקווי 67', תוך שמירה על גושי ההתנחלויות הגדולים תמורתם יקבלו הפלסטינים שטחים חלופיים באותו היחס.

הקו השני עוסק בסוגיית ירושלים. אומר כאן את מה שלא נאמר מעולם בפומבי על ידי ראש ממשלה ישראלי: ירושלים תמשיך למשמש כבירת ישראל על בסיס העיקרון של "השכונות היהודיות לנו - השכונות הערביות לפלסטינים". עם זאת, ברור שסלע המחלוקת נמצא במקומות הקדושים, וגם בנקודה זו לא אהסס לומר כי עלינו לחתור לפיתרון לפיו האגן הקדוש ינוהל על ידי מועצה בינלאומית שתאפשר לבני כל הדתות לממש את אמונתם.

הקו השלישי בהצעתי עוסק בסוגיית הפליטים הפלסטינים. ישראל קמה כמדינה יהודית ודמוקרטית וכך תישאר. לכן לא יחזרו פליטים פלסטינים לישראל, אך מספר מוסכם יוכל לחזור אל המדינה הפלסטינית שתקום. בנוסף אדרוש שפיתרון זה יהווה את סופה של בעיית הפליטים ואת קץ דרישות הפלסטינים בנושא. אינני שוגה באשליות שווא. אני בטוח שגם לאחר שנשרטט את קו הגבול הסופי יהיה עלינו להגן עליו ולהבטיח את שלומם של אזרחי ישראל. אני סמוך ובטוח שצה"ל יידע לתת מענה לכל התרחשות ביטחונית.

לא לחינם בחרתי לומר את הדברים כאן בקונגרס האמריקני. ארצות הברית הייתה לאורך השנים ידידתה הקרובה ביותר של ישראל, ואני משוכנע שתמשיך לערוב לביטחונה של ישראל ולשמירת השלום במזרח התיכון גם בעתיד.  

אני קורא מעל במה זאת לאבו מאזן לחזור אל שולחן המשא ומתן, מתוך מטרה כנה לסיים את הסכסוך המדמם בין שני העמים. הוויתורים אותם ייאלצו שני הצדדים לעשות קשים מנשוא, אך אם זה מחירו של השלום, אין לנו את הזכות המוסרית לסרב לשלמו. כראש ממשלת ישראל, הלכתי כברת דרך ארוכה על מנת להביא לסיום הסכסוך, אך אומר כאן בקול ברור לך, מחמוד עבאס, ולכם חברי בקונגרס: לא תהיה שום פשרה על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, זהו הערך העליון המנחה אותי בשליחותי.

אודה ולא אבוש, גם אני חלמתי, כמו כל יהודי, על ארץ ישראל השלמה, על השיבה לאדמת אבותינו ועל יישובה. אך בסוף כל חלום מגיעה היקיצה ועימה המציאות איתה עלינו להתמודד. ובמציאות זאת על כולנו להבין שקדושת האדם חשובה מקדושת האדמה.

אני קורא להנהגה הפלסטינית להצטרף אלי למלחמה שאותה כינה ראש ממשלת ישראל המנוח, יצחק רבין "המלחמה היחידה שבה אין הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל. המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה - המלחמה על השלום".

ח"כ איתן כבל, העבודה