אוכל של רוק כבד
נישא על גלי האופוריה מההופעה של "סגול כהה", ועל ניחוחות של אוכל שלא הספיק לאכול, חזר רפי אהרונוביץ' הביתה והכין מטעמים. זה התחיל מירקות וביצה עלומה והסתיים בסטייק מגולגל בטורטייה
בדרך לקיסריה הדי.וי.די באוטו הכניס אותי למוד ולווליום הנכון. החניתי, נכנסתי וכמובן שגיליתי שהגעתי שעה לפני הזמן. אז גם נזכרתי שלא אכלתי כלום (טוב, כמעט כלום). בירה לא מוכרים שם ובצדק, ונראה כי הרוב כבר תדלקו לפני. אז אכלתי רק ביס מנקניקייה בטעם של לחמנייה ששכנה בתוך לחמנייה בלי טעם. רק ביס כי השאר הלך לפח. אותו הדבר עם בורקס בטעם של כלום. מזל שהקטנה קנתה במבה.
ביציאה טרפתי שני בייגלה (חם להפתעתי) מעגלה שעמדה בפתח. לא נעים לי לנג'ס, אבל אולי מי שמשלם מאות שקלים על כרטיסים להופעה ומבלה במקום כארבע שעות, נניח שוויתר, מטעמי בטיחות, על הרעיון לשתות משהו הגון, אבל בטח כדאי להאכיל אותו במשהו סביר. ההופעה, אם חפצה נפשכם לדעת, הייתה מעולה. החבר'ה נראו כפי שאכלו כמו שצריך לפני ושתו בירה (ועוד) בשפע על הבמה.
למחרת נמשך המומנטום של ההופעה בבית. הדי.וי.די עדיין ברקע, אני הלכתי לבשל. הגברת נכנסה והחלישה את הווליום. אז יצא לי מייד אוכל של ווליום נמוך: לתוך קערה גדולה קצצתי שפע של ירקות: מלפפונים, פלפלים בשלל צבעים, מלפפון כבוש ופלפל קלוי, על הכל 1 לבנה (דל), 1 קוטג' (דל), פלפל שחור ומלח, המון בצל ירוק ושמיר, למעלה מעט שמן זית ולחיי החיים הבריאים בווליום נמוך. בהברקה של הרגע האחרון הנחתי למעלה ביצה עלומה. יצא מעולה.
ירקות במצב רוח של רוק (צילום: jupiter)
למחרת, אין ברירה, שוב מבשלים. גם הפעם לא רוק כבד. שפע של ירקות שמילאו את המקרר הכתיבו את התפריט בשנית. לתבשיל הבא אפשר לקרוא גיבץ' ואפשר לא. הוא אגב מופיע בשינויים מזעריים אצל כל העדות. למעשה הייתה לו פעם כוונה אחת בלבד: שימוש בירקות לפני שהם נופחים את נשמתם. לכם דווקא אמליץ להשתמש בירקות טובים ופריכים, זכרו שירקות לבישול זה מונח של ירקנים שמנסים להיפטר מסחורה ולא של בשלנים.
על כל מה שאני הכנתי אפשר להוסיף במיה או כרובית, אפשר להוסיף גם תפוחי אדמה, אבל שיהיו חתוכים לקוביות קטנות על מנת שיתבשלו בזמן הבישול הקצר. אפשר לאכול חם או קר, אבל אחרי הרבה קילוגרמים של ניסיון, גיליתי שהשילוב הטוב ביותר הוא עם גבינה, אפייה קלה בתנור וכמובן ביצה עלומה, שלא עזבה את מוחי מאתמול.
תבשיל ירקות ומעליו, כמובן, ביצה עלומה
המרכיבים (ל-6 סועדים):
2 בצלים חתוכים לפלחים עבים
1 חציל גדול חתוך לקוביות גדולות
3 קישואים חתוכים לקוביות (אם הם קטנים או זוקיני - לעיגולים עבים)
1 פלפל אדום ברצועות
1 פלפל ירוק ברצועות
2 גזרים חתוכים לטבעות
1 קופסה קטנה רסק עגבניות
3 עגבניות חלוטות, קלופות וחתוכות לקוביות (לאחרונה במקום העגבניות והרסק אני משתמש בקופסת עגבניות מרוסקות מאיטליה)
1/3 כוס שמן זית
מלח ופלפל שחור
1/2 כפית פפריקה חריפה או מספר טיפות טבסקו
200-250 גרם גבינה מגוררת (לגבי סוג הגבינה - ההחלטה בידכם. אפשר מוצרלה מגוררת, אפשר קשקבל, אפשר בולגרית או צפתית קשה)
אופן ההכנה:
- בשמן זית בסיר שטוח שיכול להיכנס לתנור משחימים את הבצלים, מוסיפים גזרים, פלפלים, קישואים, עגבניות ורסק עגבניות ומתבלים. מבשלים על חום נמוך עם מכסה כ-20 דקות (לרוב לא צריך להוסיף נוזלים).
- מפזרים את הגבינה מעל ומכניסים לתנור להשחמה, ללא המכסה, למשהו כמו 20 דקות.
- מוציאים, מחלקים למנות ומניחים מעל כל צלחת ביצה עלומה.
ביצה עלומה
כמה פשוט, ככה טעים ואפילו דיאטתי! אפשר, כמוני, להניח על כל דבר: החל מהקלאסיקה של תרד מבושל בשמנת או פטריות מבושלות באותו האופן ועד תבשיל הירקות הנ"ל.
המרכיבים (ל-4 מנות):
4 ביצים
מעט מלח
מים
1 כף חומץ
אופן ההכנה:
- בסיר שטוח או סוטז מרתיחים מים בגובה של כ-4-5 ס"מ. מוסיפים את החומץ ומנמיכים את האש ללהבה נמוכה מאוד, מה שהצרפתים קוראים "אש מלטפת", כשהמים רותחים בבועות קטנות.
- שוברים כל ביצה לתוך כוס בזהירות שללא תתפרק ומחליקים אותה לתוך המים. זה לוקח בערך 4-5 דקות עד שרואים שהחלבון נקרש ומתקשה, אך החלמון בפנים יישאר רך. זה כל הטריק.
- בכף רשת מוציאים ומייבשים על מפית נייר. אם אנחנו רוצים להשתמש בביצה העלומה מיד - שזה, אגב, הכי כיף מאחר והיא לוקחת רק מספר דקות הכנה - מוציאים אותה למי קרח לדקה, מייבשים ומגישים. אבל ישנו גם הטריק המאפשר לשמור אותן במקרר מוכנות בתוך קערה עם מים קרים, או אז מחממים אותן כדקה-שתיים במים חמים לפני ההגשה. לא מומלץ לשמור לאורך זמן במקרר ביצים עלומות, שכן החלמון בפנים נוזלי וזה לא הכי בריא. מקסימום יום.
- השבוע גם ראיתי בחנויות מתמחות כלים מיוחדים להכנה של ביצים עלומות, אך אפשר להסתדר מצוין גם עם מחבת רגילה.
ביצה עלומה על כמעט כל דבר, במקרה הזה אספרגוס (צילום: ירון ברנר)
השילוב של התבשיל והביצה היה טוב. סגול כהה עדיין התנגנו ברקע בווליום נמוך יותר, אני מחיתי בתוקף שלא מדובר במוזיקת מעליות (מחאה שנפלה על אוזניים ערלות) ותוך כדי חשבתי שבפעם הבאה כל מה שאני צריך להוסיף לתבשיל זה מעט בשר טלה בקוביות.
עשן על הבית
ביום שאחרי, לא תאמינו, שוב אני צריך לאכול. אלא מה, הפעם קלאסה - אני לבד בבית. עדיין סגול כהה ברקע והפעם בווליום המתאים. מורעב, נכנסתי למטבח, עושה תנועות של גיטריסט רוק. הסתכלתי על מה שנשאר מאתמול, טעמתי מתבשיל הירקות (הוא היה טעים קר אפילו יותר) אבל פתאום הוא נראה לי מתאים יותר ללהקת אבבה מאשר לרוק כבד. הגיע הזמן לקצת אפקטים ועשן.
על הכיריים - אלו שלי עם להבת הכבשן הלוהטת - הונחה מחבת פסים; על הכיריים של הגברת - אלו עם הכבשן הפחות לוהט - הונח ווק. שניהם התחממו היטב. הנחתי בווק מעט שמן, מספר גרגרי כוסברה, מספר גרגרי פלפל גרוס, פלפלון חריף קצוץ דק והעשן התחיל להיתמר. מיד אחרי, שפע של טבעות בצל קצוצות דק מאוד ואחרי מספר דקות גם כמה שיני שום קצוצות גס. הכל מתחיל להשחים והריח חרוך ומתקתק. מוסיפים 2-3 כפות בלסמי ולאחר 20 שניות כשהעשן הלבן מתפזר - מורידים מהאש. על הפסים מונחים 3 אנטרקוטים שחבטנו בהם דקה לפני לעובי של שניצל, מעט מלח גס, הברשה קלה בשמן זית (של האנטרקוט, לא של המחבת), מניחים על הפסים ל-2 דקות מכל צד, מוציאים ומניחים על קרש.
על המחבת הכבוי מניחים טורטיות שיתרככו מעט ויספגו את מיצי הבשר. פורסים את האנטרקוט לרצועות עבות, מניחים במרכז כל טורטיה רצועות אנטרקוט, שכבה הגונה של הבצל החרוך יחד עם מספר טיפות מהרוטב שלו ושפע של חסה ברצועות דקות על מנת לצנן מעט את האווירה. מגלגלים, חותכים באמצע, פותחים בירה קרה והאווירה מושלמת. מה שכן, הדמעות שעלו מעיניי היו לא בגלל העשן אלא בגלל החריף, שאיתו הגזמתי. בפעם הבאה אותו הדבר עם חצי פלפלון.
למרות האוורור הרגישה הגברת שחזרה שהאבטיח שנשאר על השולחן זה לא כל מה שאכלתי. שוב בישלת אוכל של רוק כבד? שאלה למראה פרצופי המדושן והסמוק (מהחריף). כן, הנהנתי, אבל בשבוע הבא אוכל בסגנון אגם הברבורים. בטח, היא השיבה, מאחר ואני מכירה אותך זה בטח יהיה בנוסח אגם הברווזים.