חלומות שבוזים

לכבוד "יום ההוקרה לחיילי המילואים" שחל היום, אני רוצה לספר לכם על חלום מוזר שחלמתי לי בזמן שירותי במילואים.

הייתה זו שעת צהריים חמה ולוהטת. בדיוק חזרנו מתרגיל מחלקתי מתיש, והתיישבנו לנוח באוהל. ברשת הקשר שידרה החמ"ליסטית הודעה על עוצר אימונים עקב עומס חום. נשמנו לרווחה, ובלי לחשוב יותר מדי החלטנו לנצל את ההפסקה הפתאומית לשנת צהריים חפוזה. נרדמתי מיד, וחלמתי חלום מופלא:

בחלומי, אני מגלה מעטפה לבנה-ירוקה בתיבת הדואר, ובתוכה איך לא - צו מילואים. אני פותח את המעטפה, ובעיני רוחי עולה אשתי מנסה להסתיר את זעמה, עם מטח השאלות העצבני שעומד לנחות עלי, וגם נזכרתי בשיחת הטלפון המתנצלת שאני צריך לקיים עם הבוס הזועם.

חלום שחלמתי בבסיס. הקשר למציאות מקרי בהחלט (צילום ארכיון: AP)

אבל תוך כדי שאני קורע את המעטפה, אני מגלה בה עוד מספר ניירות. תדהמה: ארבעה תלושי דלק לרכב - כדי שאוכל להגיע לבסיס וחזרה הביתה; דף נייר צבעוני שמכריז על הצטרפותם של אנשי המילואים למועדון "חבר"; מכתב אחר פונה דווקא לאשתי (כמה מוזר) ומספר לה על סיוע שמגיע לה מהמדינה, בחודש שבו אני לא נמצא בבית, כדי שלא תקרוס בטיפול בבית ובילדים.

החלום ממשיך, והנה אני מגיע בשערי הבסיס, נכנס לשרשרת החיול. האפסנאי מניף לאוויר קיטבג ותיק, שעליו רשום שמי. אני פותח אותו, ואז מתברר לי שאין צורך לעמוד שוב בתור להחלפות: האפוד לא קרוע, המדים במידה הנכונה. אפילו כובע ב' היה שם.

אני מתיישב לדבר עם החבר'ה בפלוגה. השליש כבר עדכן אותם שהשנה אנחנו עושים פחות ימים בקו, כדי להגדיל את מספר ימי האימונים, ובכך לשפר את המוכנות שלנו. אחר כך מעבירים אלי טופס לעדכון משכורת המילואים: מהשירות הזה, לא רק שיוודאו שאנחנו לא מקבלים פחות מהמשכורת הרגילה, אלא שנקבל גם סיוע כספי עקב הפגיעה בבית, במשפחה ובמקום העבודה.

קפיצה בזמן. אני מוצא את עצמי עם כולם בשיחת סיכום מול המג"ד. אחרי שהוא מסיים לסכם את האימון, הוא אומר: "חברים, המדינה רואה בכם נכס, לא רק כאן, אלא גם כשאתם בבית. לכן אני רוצה לספר לכם על גוף חדש שהקים משרד הביטחון כדי לסייע לכם למצוא עבודה, על תוכנית חדשה לשמירת כושר גופני במועדוני כושר פרטיים ללא תשלום ועל יום כיף שעומד להתקיים לנשות החיילים בלבד", סיים בחיוך - וצחוק רועם נשמע.

ואוו, מדהים! שמעתי את עצמי שואג מצחוק בחלום, ממש לפני שהתעוררתי מהקריאה בקשר "עוצר האימונים הסתיים". רק דבר אחד שלילי אני זוכר מהחלום - הקפה נשאר נורא.

בדרך לוועדת שקר כלשהי

הקצתי משנתי ונחתתי נחיתה קשה במציאות הכואבת, בה אחרי 3 שנים מאז שחוקק חוק המילואים, שהיה אמור להיות אבן הדרך הראשונה בהפיכת המילואימניקים לאזרחים מן השורה, עסוקים צה"ל, משרד הביטחון וממשלת ישראל בלפורר אותו. מי שאמורים להיות פטרוני חיילי המילואים עסוקים בקיצוץ התגמולים למילואימניקים, בהארכת משך השירות, בהעלאת גיל הפטור, בהפחתת ימי האימונים על חשבון תעסוקות, ועוד.

במקום לטפל ברשימה ארוכה של נושאים שטרם הוסדרו בחוק ופוגעים בי, במשפחתי ובבוס שלי, עוסקת המדינה בספינים יחצ"ניים דוגמת "הטבות" מיותרות וטפשיות שניתנו לנו בפסטיבל מפואר, כולל שקר מועדון הצרכנות "בהצדעה" - שממומן מכיסם של המשרתים עצמם, ללא ידיעתם.

החלום שסיפרתי אולי נשמע לכם "בכייני", אבל ההפתעות שעליהן חלמתי אינן פריבילגיה, אלא צורך חיוני וקיומי עבור מילואימניקים רבים. להיות חייל מילואים ב-2011 גורם נזק מתמשך והרסני עבור מילואימניקים רבים שפונים אלינו לעזרה. לא מעט חסרי מזל יצטרכו "להתחיל מחדש" אחרי שירות מילואים - להתחיל מחדש שנת לימודים אחרי כשלון במבחנים, או למצוא שוב עבודה - אחרי פיטורים.

בישראל התחרותית והמופרטת של 2011, המילואימניקים הם עדיין אזרחים סוג ב', ללא סיוע מהמדינה. שוב קרובה מתמיד הדרך לוועדת שקר כלשהי, שתבדוק את אבדן יכולת הלחימה של צבא המילואים.

אחיי לנשק, אני רוצה שתצטרפו אלי לחלום, כדי שנגרום לצה"ל ולממשלת ישראל לפתור את הנושאים הבוערים המשוועים לפתרון מיידי. כי זה לא רק החלום הפרטי שלנו. כאן מדובר בבטחון מדינת ישראל.

ניצן פלס, יועץ לשיווק דיגיטלי ומילואימניק פעיל ועלה מיקנובסקי, יועץ ארגוני ומילואימניק לשעבר. יחד פועלים וחברים במטה ארגוני המילואים (פורום החפ"שים ב-ynet ופורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים).