משרד התחבורה מול המבקר - מי טועה ומי צודק?

בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בשבוע שעבר, שחשף בין השאר ליקויים רבים וקשים בפעילות משרד התחבורה בתחום הפיקוח על מוסכים ומכוני רישוי, הפיץ המשרד תגובה מפורטת לממצאים החמורים שעלו בבדיקת המבקר. התגובה כוללת נתונים, טבלאות והסברים, שבחלק מהמקרים סותרים את ממצאי הדו"ח.

"לבטיחות טכנית יש חשיבות בהפחתת תאונות" (צילום אילוסטרציה: איי פי)

כשל טכני כגורם תאונה? בקושי רב

משרד התחבורה: "רק 0.3% מכלל תאונות הדרכים מדי שנה נגרמות כתוצאה מכשל טכני". זה כמה שנים טוענים במשרד התחבורה כי כשלים טכניים גורמים לשיעור זניח של תאונות. למעשה, בעבר אף הצהירו בכירי המשרד כי כשל טכני לא גרם אפילו לתאונה אחת במהלך שנה שלמה. אלא שלא כך חושבים מומחי בטיחות. ועדת שיינין - שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות - העריכה שהסיבה לכך שרק שיעור זניח של התאונות מיוחס לכשלים טכניים, היא ליקויים בחקר תאונות בישראל.

"לפי דיווחי המשטרה, כחצי אחוז בלבד מכלל התאונות נגרם - כסיבה עיקרית - בשל כשל טכני", ציינו בדו"ח המסכם של הוועדה, אך מיד הוסיפו כי "כיוון שכלי רכב ישנים, בני שמונה שנים ויותר, מעורבים בתאונות בשיעור הגבוה מחלקם היחסי במצבת כלי הרכב. אנו מעריכים שלבטיחות הטכנית (יש) חשיבות רבה בהפחתת תאונות".

בדו"ח המבקר האחרון מוזכר גם כי הוועדה קבעה שלפי מחקרים בארה"ב, עד 13% מכלל התאונות מתרחשות בגלל כשל טכני ברכב. "ככל שחקירותיהן של התאונות מעמיקות יותר, כך הן מחזקות את הקשר בין הכשלים הטכניים לבין התאונות ומוכיחות את משקלו של הגורם הטכני", דבר ועדת שיינין. כיצד נוצר אם כך הפער בין 0.3% ל-13%? כפי שציינו בעבר מבקר המדינה וועדות חקירה פרלמנטאריות, במדינת ישראל לא נערכות חקירות עומק של תאונות דרכים. לכן, לא מפתיעה עמדת משרד התחבורה, לפיה כשל טכני אינו גורם לתאונות.

הרבה יותר ניידות בדיקה?

משרד התחבורה: "הגדלנו משמעותית את פעילות הניידות לבדיקות כלי רכב בשנים האחרונות". בניגוד להצהרת משרד התחבורה, בדיקת מבקר המדינה העלתה כי פעילות הניידות דווקא צומצמה משמעותית: "בשנים האחרונות ירד מספר כלי הרכב שתקינותם נבדקה", קובע המבקר. על-פי ממצאי הבדיקה שערך המבקר, למרות שמספר כלי הרכב עלה בין 2003 ו-2009 ב-22%, ירד מספר הבדיקות שנערכו - גם באחוזים ממצבת כלי הרכב (1.43% ב-2009 מול 2.02% ב-2004), וגם במספרים אבסולוטיים - מכ-40 אלף כלי רכב למעט יותר מ-36 אלף.

הפרדה בין מוסכים למכוני רישוי?

משרד התחבורה: "כחלק מנושא הבטיחות והשירות לאזרח, הפריד המשרד בין מכון רישוי לבין מוסך". מטרת ההפרדה בין מכון רישוי ומוסך פשוטה: למנוע ניגוד עניינים בין תפקידו הרשמי של מכון רישוי הבודק תקינות רכב, ובין אינטרסים כלכליים של מוסכים, שמעוניינים לטפל בכמה שיותר מכונית.

אלא שבניגוד לטענת משרד התחבורה, מבקר המדינה גילה כי יש מכוני רישוי שאינם מופרדים ממוסכים, ואפילו נמצאים בבעלות משותפת. "המשרד לא הקפיד שתיעשה הפרדה כדי להשיג את התכלית של מניעת ניגוד עניינים, והועלו מקרים שבהם בפועל יש בעלות צולבת על מכון רישוי ועל מוסך".

אין להכנס למגזר הערבי? נכנסנו בכל זאת

משרד התחבורה: "יחידת הביטחון אוסרת על המפקחים לפעול (במוסכים) במגזר הערבי מטעמי ביטחון, אולם... המפקחים נכנסים ליישובים הערביים למרות הוראת קצין הביטחון". זו כנראה הטענה התמוהה ביותר שפרסם משרד התחבורה לאחרונה: בד בבד עם אזכור איסור פעולת מפקחים במוסכים במגזר הערבי מטעמי ביטחון, מצהיר המשרד כי המפקחים עושים עבודתם בכל זאת, ומתעלמים מיחידת הביטחון במשרד בניגוד מוחלט להוראה הקיימת.

ואם חשבתם שעבודתם נושאת פרי, טעיתם. בדיקת המבקר העלתה כי בחלק מהיישובים במגזר הערבי לא בוצעו פעילות פיקוח יותר מחמש שנים. המבקר גם מצטט מכתב שהעביר המפקח על המוסכים במחוז ירושלים לבכיר במשרד התחבורה, ולפיו "מחלקת האכיפה לא ביקרה באזור עטרות ובמזרח ירושלים כ-17 שנים".