שתף קטע נבחר
 

מסע ההשפלה, מערכה שלישית

נשיא ארה"ב מצליח להיות צעד לפני נתניהו, להתעלם ממנו ולדבר מעל לראשו. בנאומו באיפא"ק, נזף בעקיפין על שנתניהו לא הבין את נאומו הראשון. חבל שלא הבטיח לבקר בישראל

נראה שהנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו מנהלים דו-קרב בכמה סיבובים. הסיבוב הראשון היה הנאום ביום חמישי במחלקת המדינה על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון. אובמה חשב שהנאום הצפוי של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס הוא ניסיון לגייס את הקונגרס הרפובליקני נגדו והחליט להקדים תרופה למכה ולשאת את הנאום בשעה שנתניהו עמד לצאת לוושינגטון. הסיבוב השני היה הפגישה החמוצה ביניהם ביום שישי.

 

הסיבוב השלישי היה הנאום אמש בוועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון (איפא"ק). נתניהו הוזמן להופיע בוועידה הזו ואובמה החליט להקדים אותו גם בפורום הזה. אובמה הופיע בוועידת איפא"ק ב-2008 במהלך הבחירות לנשיאות, אבל אתמול הופיע שם לראשונה כנשיא, אולי כדי להצר את צעדיו של נתניהו ואולי משום שרצה להחזיר אליו את בוחריו ותומכיו היהודים שהתאכזבו מיחסו לישראל. אגב, בהופעה הקודמת באיפא"ק, אובמה אמר, כמו הרבה מועמדים קודמים לנשיאות, שיש להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים.


מדבר מעל לראשו של נתניהו (צילום: AFP)

 

בביקור הנוכחי בוושינגטון, אובמה הצליח תמיד להיות צעד אחד לפני נתניהו, כדי לסכל את מהלכיו ולגרום לו שיגרר אחריו. אובמה ממשיך להשפיל את נתניהו, להתעלם ממנו ולדבר מעל לראשו לישראלים וליהודי ארה"ב. אם בפגישתם ביום שישי, נתניהו שלל כמה אמירות של אובמה, בנאום אתמול, אובמה החזיר בהרצאה משלו שנזפה בעקיפין בראש הממשלה על שלכאורה לא הבין את נאומו הראשון.

 

אובמה טרח להסביר את נושא גבולות 1967. הוא אמר שלא פורש נכון ושהתכוון, כמו הנשיא בוש לפניו, לכך ששני הצדדים ינהלו מו"מ ויסכימו על שינוי הגבולות לפי המצב הריאלי שהתפתח בשטח מאז 1967, קרי סיפוח גושי ההתנחלות הגדולים בתמורה לפיצוי קרקע בישראל. אם היה אומר כך בנאומו הראשון, כל הסערה סביב גבולות 1967 היתה נחסכת.

 

נתניהו עוד יכול לתקן

בוושינגטון תמיד רווחו שתי מגמות מנוגדות לטיפול בראש ממשלה ישראלי שלא הלך בתלם שהתווה הנשיא. האחת, הרווחת יותר, היתה "לחבק" את ראש הממשלה ולהשיג שינוי בעמדתו על-ידי הרעפת אהדה, שבחים ותמורות ממשיות בתחומים בטחוניים, כלכליים ומדיניים. השנייה היתה להתעמת עם ראש הממשלה ולכופף את ידיו.

 

בראשית כהונתו, אובמה בחר במתכונת העימות עם נתניהו ונכשל כליל. לאחר מכן, עבר לשיטת החיבוק ועכשיו חזר למתכונת העימות. "וושינגטון פוסט", שאינו חשוד באהדה יתרה לנתניהו, כתב במאמר מערכת שפורסם לאחר נאום אובמה הראשון, ששיטת העימות שגויה ומניבה בדיוק תוצאות הפוכות. למרבה הצער, במקום לחפש את המשותף עם ארה"ב והיה הרבה כזה גם בנאום אובמה הראשון, נתניהו נגרר אף הוא לעימות עם הנשיא.

 

העימות של אובמה עם נתניהו אינו משרת את האינטרסים המשותפים החשובים של שתי המדינות. בעימות כזה אין מנצחים ומפסידים. יש רק מפסידים. לנתניהו יש עוד שתי הזדמנויות. בנאומיו לפני צירי איפא"ק ובפני חברי הקונגרס, הוא עשוי לבלום את מתכונת העימות, להתעלות מעל אובמה ולהדגיש את האינטרסים המשותפים.

 

מה שהיה חסר במיוחד בנאום אובמה בכנס איפא"ק הוא הבטחה לבקר בקרוב בישראל. מנהיגי יהדות ארה"ב ציפו ממנו להבטחה כזו והוא איכזב אותם. במקום להתעמת עם נתניהו על שקיבל את ההזמנה להופיע לפני שני בתי הקונגרס בוושינגטון, היה צריך אובמה לבוא לירושלים ולנאום בכנסת. אובמה הרבה להדגיש בנאומיו את הצורך להקשיב למה שעמי המזרח התיכון חושבים, היה עדיף שיישם את העקרון הזה גם לגבי ישראל, יבקר כאן וישמע מה יש לישראלים להגיד.

 

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חזר לכיפוף ידיים. אובמה
צילום: AP
מומלצים