הפסד של מכבי ת"א, ושיטת הפיינל פור תיעלם
ראשי הצהובים לא ירשו לעצמם להמשיך ללכת על חוט דק ולקוות לא ליפול למטה. הערב הם מגיעים כפייבוריטים כמובן, אבל ראשל"צ לא תעשה להם חיים קלים. בחצי הגמר השני, קטש פוגש את חברו ליובין ורוצה לעבור מבחן בגרות נוסף בירושלים
השבוע מוסטים הוילונות מחלון הראווה של הכדורסל הישראלי וחושפות את ארבע הגדולות של העונה. הפיינל פור נולד כדי לצמצם פערים ולפתוח פתח לקבוצות להפתיע את מכבי תל אביב, אבל איך שלא נסדר את הדברים, הצהובים תמיד יהיו הפייביוריטים ומועמדים ודאיים לזכייה.
- הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
- ליאור אליהו: "במכבי ת"א לא רוצים אליפות, אלא צריכים"
- וויל סולומון: "עכשיו צריך צלחת כדי לאכול"
זה כמובן שם את מכבי בלחץ הפסיכולוגי הגדול ביותר. כל האחרות יכולות לנסות להפתיע. עבור סגנית האלופה, הפסד יהיה כישלון ברור. לו תפסיד מכבי בסופו של דבר, סביר להניח שההפסד יביא להעלמתו של קונספט הפיינל פור מכיוון שראשיה לא יוכלו להרשות לעצמם להמשיך ללכת על חוט דק ולקוות לא ליפול למטה.
השנה, ניצחון של קבוצה אחרת יהיה הפתעה גדולה יותר מבעבר. הקבוצה של דייויד בלאט הייתה דומיננטית לאורך כל העונה ושלטה בליגה ללא עוררין. ברוב ההתמודדיות הישירות מול המשתתפות האחרות היא ניצחה בהפרשים גבוהים.
פעם ראשונה שמכבי לא משובצת במשחק המרכזי, אבל לא בטוח שבצדק. נראה שלראשון אין הרבה סיכוי, אך במשחק יחיד הכל אפשרי.
פעם, במשחקי גביע, נהוג היה לחשוב שקל יותר להדיח את מכבי בחצי הגמר, כי הקהל שלה לא היה עירני וחד מספיק וההיכל היה מחולק לארבעה קהלים. בפועל, דווקא הפעמיים שמכבי הפסידה בפיינל פור היו בגמר.
השוני העיקרי בין מכבי של העונה לזאת של שנה שעברה לדוגמה, הוא ברמת הריכוז והמוכנות. בלאט וצוותו התייחסו בכובד ראש לכל משחק ליגה שנראה מהצד זניח, על אחת כמה וכמה בקרב על האליפות. מכבי יחידה מגובשת שמגיעה אחרי עונה מוצלחת ובמצב רוח חיובי על אף ההפסד בגמר היורוליג. בשנה שעברה הגיעה למעמד אחרי אכזבה צורבת באירופה עם שחקן סוציומאט כאלן אנדרסון, שממש לא היה לו איכפת מהמועדון.
הסגל הרחב והאיכותי של מכבי בנוי לשני משחקים אינטנסיבים תוך יומיים וגם מקצועית, לצהובים יתרון בולט בעמדות הגבוהים. עד היום לא נמצא פיתרון מקומי ליתרון של סופו, ויחד איתו שילוב של ליאור אליהו התזזיתי והקליעה של דייויד בלו, אמורים לייצר בעיות קשות ליריבות. בגארדים, למרות האיכויות, אין למכבי יתרון בולט מכיוון שגם לאחרות שחקנים ברמה גבוהה.
מהעבר השני תתייצב ראשון לציון, שהתפתחה במהלך העונה לחבורה אגרסיבית וממוקדת מטרה. אפי בירנבוים שינה את פני קבוצתו בעקביות והביא אותה לשיא בזמן הנכון מול בני השרון. אפי לא מיצמץ כשהצהיר שהוא בא עם ביטחון ביכולתו. צמד הגארדים, דוויין מיצ'ל ואייזיאה סוואן, נמצאים פה שנה שנייה ומעולם לא ראו את מכבי מניפה צלחת. הם מגיעים בלי פחד ועם ביטחון ביכולתם לתת הצגות ב'מאני טיים'.
קטש וליובין בשני מסלולים שונים
חצי הגמר השני מזמן מפגש פיקנטי בין עודד קטש לליאור ליובין, שעברו מסלולים שונים השנה. ליובין צירף תוספות לסגל תוך כדי תנועה עד שגיבש צוות שהגיע למסלול שני. לאורך העונה הוא נהנה משקט תעשייתי כמו שאפשר לקבל רק בגלבוע/גליל.
אורי קוקיה. י-ם מגיעה במומנטום אחרי ה'סוויפ' על אשדוד (דרור עינב)
קטש מצידו, אמנם הוסיף את ג'ואד וויליאמס, אך במהלך השנה ההתמודדות שלו היתה שונה לחלוטין, וחדשה מבחינתו. היא כללה מכת פציעות בלתי הגיונית, כישלון יחסי באירופה, והמון המון אגו שצריך תחזוקה שוטפת. ממשבר יובל נעימי בתחילת העונה ועד סיפסול וויל סלומון במהלך הפלייאוף, כשבדרך המון סיפורים על מלחמות גלויות וסמויות בחדר ההלבשה.
נראה שקטש עבר סוג של מבחן בגרות בהתמודדות עם הר הגעש במלחה, ואם הקבוצה שלו תיראה טוב השבוע זהו צעד משמעותי בקריירה שלו.
בסופו של דבר, נראה ששתי הקבוצות הגיעו לחצי הגמר בכושר טוב. ירושלים בסגל מלא, עם מומנטום אחרי ה'סוויפ' נגד מכבי אשדוד, וגלבוע/גליל אחרי סדרה סבירה נגד הפועל חולון עם גל מקל ודגן יבזורי ב'פורמה', ג'ק מקלינטון בהתאוששות, ומרקו קילינגסוורת' בפוקוס.
מספר קושיות לסיום
יהיה מעניין לראות מספר דברים במפגשי הצמרת: איך ליאור אליהו, שסיים עונה מצויינת עם פיינל פור מאכזב, חוזר לסביבה הטבעית
כדי להפגין את יכולותיו הגבוהות ולבסס את מעמדו ככוכב על בכדורסל המקומי. איך יתפתח הקרב על הדומיננטיות בין ג'רמי פארגו לסוואן, לפני שנה שותפים לאליפות של הצפוניים והיום שניהם ברומטר שמשפיע על יכולת הקבוצות שלהם באופן דרסטי.
איך גל מקל, ממצטייני העונה, יוביל קבוצה ללא גארד זר לידו? האם גוני יזרעאלי ואבישי גורדון מסוגלים לעשות משהו בלתי נתפס ולזכות באליפות שלישית בארבע שנים בלי להיות במכבי? האם הקריאות לאוהדי ירושלים - "לעולם לא תניפו צלחת" - ייעלמו מהלקסיקון או שימשיכו לרחף מעל ראשי האלטרנטיבה? האם הגל הצהוב ששלט לאורך העונה ישייט כמו ברוב משחקי הליגה וינצח בהפרשים גבוהים - ובכך ינטל העוקץ מהצפייה לדרמות?
לפנייה לכתב/ת 
