שכר הרבנים החדשים יזנק בעד 250%
בעוד שביתת הרופאים נמשכת, יש מגזרים שמשיגים את מבוקשם. האוצר הסכים להגדיל במאות אחוזים את שכר רבני הערים החדשים, כך שיהווה 80% משכר מנכ"ל הרשות. ההטבה תחול על 15 רבנים. גפני: שכרם מביש
האוצר הסכים להגדיל עד 250% את השכר של רבני העיר החדשים לעומת השכר שהם מקבלים היום. בעקבות המהלך, יהווה שכר הרבנים החדשים 80% משכר המנכ"ל של הרשות המקומית ברשות שבה הם משרתים.
הממונה על השכר אילן לוין הודיע היום (ב') לוועדת הכספים על ההסכמות שהוא הגיע בעניין זה עם השר הממונה על שירותי הדת, יעקב מרגי. מדובר בפועל ב-15 רבנים שעלות התוספות שלהם היא 6 מליון שקל בתקציב השוטף. מדובר ברבני עיר חדשים שהתמנו אחרי 2006 אבל עולה מהדברים כי מדובר בהסכמה עקרונית להעלות במידה ניכרת את רמת השכר שיקבלו הרבנים שיתמנו בעתיד.
ברשות מקומית גדולה עם 250,000 תושבים ומעלה, הרב החדש יקבל כ-29,000 שקל במקום כ-18,000 שקל. ברשויות אלו רב ותיק מקבל כ-35,000 שקל, קצת פחות משכרו של מנכ"ל הרשות המקומית.
הממונה על השכר: המטרה היא לשדר צניעות
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), אמר שהוא תומך בהעלאת שכר הרבנים החדשים "מהסיבה העקרונית כי השכר שהחדשים מקבלים היום הוא מביש וראוי להשוות אותו לשכר של הרבנים הוותיקים".
חבר הכנסת שלמה מולא (קדימה) יצא נגד ההחלטה שלדבריו התקבלה "בשעה שהאוצר דוחה את הרופאים השובתים שעובדים מסביב לשעון". מולה אמר כי "זו שערוריה שאין כדוגמתה. זהו מחטף לאור יום. האוצר פשוט יורק בפרצופם של הרופאים".
הממונה על השכר אמר כי "מטרת ההסכמות היא לשדר צניעות ומידתיות ומאידך לאפשר לרבנים להשתכר בכבוד תוך התחשבות בכך שאסור להם לעבוד בעבודה נוספת". הוא ציין כי המתווה שעליו הוסכם נועד "לתקן את העוול שנוצר בו רבנים חדשים מרוויחים כיום שכר נמוך שאינו פרופורציונאלי לזה של הרבנים הוותיקים".
עם זאת סגן ראש אגף התקציבים באוצר, ראובן קוגל, הודיע שהתוספות לא יינתנו במלואן בשנתיים הקרובות, כיוון שמסגרת התקציב של המשרד לשירותי דת כבר סגורה בתקציב הדו שנתי.
"ההסכם מביש"
גפני התפלא איך תוספת של שלושה מליון שקל מסכנת את מסגרת התקציב. הוא ביקש מהממונה על השכר להציג בפניו בתוך חודש את המקורות למימון התוספת. גפני גם דחה את כוונת האוצר להפחית את שכר הרבנים בכלל. הוא הסכים לפחתת שכר בתנאי שלא תהיה סקטוריאלית אלא תקיף את כל הבכירים בראשיות השלטון החל מנשיא המדינה, שרי הממשלה, שופטים וחברי כנסת.
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אמר בתגובה: "הקפצת שכר הרבנים במאות אחוזים היא שוד הקופה הציבורית. אין ולא יכולה להיות שום הצדקה שרב ביישוב קטנטן של 2,500 תושבים ישתכר רבבות שקל - יותר ממנכ"ל הרשות. שוב מתברר מדוע המפלגות החרדיות מתעקשות להחזיק בוועדת הכספים: צינור המימון לממסד מסואב. הפתרון היחיד הוא הפרדת הדת מהפוליטיקה".
שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אמר בתגובה: "הרעיון לחלק לרבני ישובים משכורות של 30 אלף הזוי ונראה כאילו הוא לקוח מספר התקציב של חלם. מדובר בתפקידים שתכליתם העיקרית לחלק מינויים פוליטיים למקורבים למפלגות החרדיות. כלל לא ברור מה בדיוק התפקיד של הרבנים ועבור מה הם מקבלים תשלום. במקום לחלק להם משכורות עתק צריך לבטל את תפקידי רבני הערים לאלתר".
ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) אמר בתגובה להחלטה כי "יש להעלות גם את שכר רבני השכונות שעיקר הנטל בקשר עם כלל הציבור מונח על כתפיהם".
הרב גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית אמר בתגובה כי "ההסכם בין משרד האצר לח"כ גפני הוא מביש. גפני שולח יד לקופה הציבורית לטובת הישגים סקטוריאליים".
לפנייה לכתב/ת 
