ללא עוז, ללא תמורה

למדינת ישראל יש מחלה ארוכת ימים. זו אינה היחידה, אך אין ספק שהיא אחת המזיקות שבהן. מחלה כרונית זו זכתה לכינוי המבטיח טובות - "רפורמה". במהלך השנים התקבעה מחשבה כי הפתרון לכל חולי שקיים בתחומי הבריאות, המנהל הציבורי, המשילות, טוהר המידות ועוד, יימצא ברפורמה.

גם מערכת החינוך אינה מצליחה לחמוק מהלך המחשבה כי "רפורמה" היא זו שתוביל לחינוך ברמה גבוהה יותר, לתלמידים ממושמעים, למורים משקיעים ומרוצים ואולי אף לשינוי מהותי של פני החברה הישראלית.

מוועדת דברת ועד אופק חדש, מחקיקת החוק ליום לימודים ארוך ועד לתוכניות לשינוי שיטת הבגרויות. לא עוברת שנה מבלי שמערכת החינוך חווה רפורמה או לכל הפחות רעיון לרפורמה. התומכים ברפורמה מהדרים ומשבחים אותה ומזכירים כי עסקינן במהפכה אמיתית בחינוך. אחת הבעיות העיקריות, הקיימות עם רוב התוכניות הללו, שפרט אחד נשכח מהן. לשתף את האנשים העוסקים בחינוך הלכה למעשה. אלו שמלמדים בכיתות ומתמודדים עם הסוגיות החינוכיות בפועל.

אין ספק כי רפורמה מאדירה את שמו של היוזם אותה. וכאשר המטרה העיקרית היא לזכות ששמך יעטר את קירות היכל התהילה של החינוך הישראלי - אין כמו רפורמה טובה.

גם רן ארז, מתאים לדפוס זה. יושב הראש של ארגון המורים הגדול בישראל מנסה זה שנים לזכות בתהילה על-ידי קידום מהלך שהוא - והוא לבדו - כנראה יודע מה משמעותו. הארגון נרתם כולו ליוזמתו לקידום תוכנית "עוז לתמורה". שוב רפורמה שפרט לעיסוק בשכר המורה ועוד מיני נושאים בטלים - אינה מטפלת בסוגיית החינוך בישראל.

מתמקדים בטווח הקצר

אנו המורים ניצבים בפני מציאות קשה, שבה רמת האלימות גוברת בבתי הספר, כמו גם הצפיפות בכיתות הלימוד. הנתונים מעידים כי תלמידי ישראל הופכים גזענים יותר ויותר משנה לשנה. מעמד המורים ויוקרתם נשחקו עד כלות. בתי הספר התיכוניים הפכו להיות ממוקדי בחינות בגרות בלבד ומשתפים פעולה עם מערכת שעניינה אינו חינוך והשכלה אלא הישגים קצרי מועד. ויושב הראש של הארגון יושב ומשתף פעולה עם מגמה זו.

הרפורמה אותה מציע רן ארז נשמרה כסוד כמוס לא פחות מההרכב הכימי של קוקה קולה. לכל הפחות, מן המעט שהתפרסם, היא אינה עוסקת בחינוך ובהוראה.

שינוי מעמדו ויוקרתו של המורה לא יגיעו רק משכרו של המורה. הם יגיעו משינוי מהותי של תפישת החינוך בישראל. תפישה הרואה בחינוך משימה לאומית בעלת חשיבות. על כן יש להפנים קו מחשבה יצירתי. לתהות מחדש אודות תוכניות הלימוד. לשים דגש על חינוך ולא רק על אחוזי בגרויות. לשנות באופן מהותי את מסלולי הקידום בבתי הספר ולנסות להתמודד עם תקרת הזכוכית הנמוכה הקיימת במערכת החינוך בישראל. צריך היה לחשוב גם על שינוי תדמיתי של מקצוע ההוראה בישראל (ולא על שלטים לאורך איילון).

ליצירת שינויים אלו נדרשת הכנה משמעותית מצד אנשי חינוך ולא תוכנית שאין בה עוז ואולי קיים בה רק סוג מסוים של תמורה - לטווח קצר.

ד"ר אסף מצקין. איש חינוך ומורה לאזרחות בתיכון ברעננה ומרצה בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית בית ברל. מיוזמי השדולה לחינוך ואחריות ציבורית.