שתף קטע נבחר

 

פרס וולף: המוח היהודי מעל כולם

הראש היהודי לא מפסיק להפתיע: לקראת חלוקת פרס "וולף" הנכסף בשבוע הבא, מתברר כי 30% מהזוכים בפרס, הנחשב לשני ביוקרתו אחרי הנובל, הם יהודים

פרס וולף היוקרתי, הנחשב לשני בחשיבותו לאחר פרס נובל בתחומי המדעים, יחולק ביום ראשון הקרוב בכנסת לעשרה מדענים מובילים מארה"ב, גרמניה ויפן שפועלים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה והחקלאות.

 

הפרס, בגובה 100,000 דולרים, יוענק לזוכים על ידי נשיא המדינה, שמעון פרס, ועל ידי שר החינוך, גדעון סער. הוא נחשב למנבא הטוב ביותר לזכייה בפרס נובל: אחד מכל שלושה זוכי פרס וולף במדעים, זכה בהמשך גם בפרס השבדי.

 

לקראת הטכס הנוכחי, פרסמה "קרן וולף" המחלקת את הפרס כמה נתונים סטטיסטיים מעניינים על הזכייה לאורך השנים. כך למשל, מתברר כי 30% מבין הזוכים עד היום (הפרס מחולק מאז שנת 1978) הם יהודים: 76 מבין 262 הזוכים.

 

מלבד התרומה הבולטת של היהודים לעולם המדע, עולה מהניתוח גם העליונות המדעית של ארה"ב – כמחצית מהזוכים (136) הגיעו מארה"ב. במקום השני נמצאת אנגליה, ואילו בישראל זכו עד היום 18 חוקרים ואמנים – למשל פרופ' חיים סידר, אביו של הבמאי יוסף סידר, שזכה בפרס וולף ברפואה בשנת 2008.

 

נתון מאכזב שעולה מן הסקר הוא מספר הנשים הנמוך מאוד שזכו עד היום בפרס: 7 נשים בלבד קיבלו אותו, כלומר, 2.5% מכלל הזוכים. פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל, היא אחת משבע הנשים הזוכות.

 

הזוכה המבוגר ביותר שקיבל את הפרס הוא הצייר מארק שאגאל, שזכה בפרס בתחום האמנות שנת 1981 כשהוא בן 94. באותה שנה זכה בפרס גם הזוכה הצעיר ביותר: פרופ' ג'ראר הופט מהולנד, שהיה בן 35 כשזכה בפרס וולף בפיזיקה.

 

הזוכים השנה

הפרס בתחום הרפואה ינתן השנה במשותף לחוקרים פרופ' שניה ימנקה ופרופ' רודולף ייניש על "היצירה של תאי גזע מושרים בעלי יכולת התמיינות בלתי מוגבלת מתאי עור וההדגמה כי ניתן להשתמש בתאים כאלה לריפוי מחלה גנטית בעכבר". השופטים מעריכים כי למחקר זה פוטנציאל לקדם את התחום הרפואי של תיקון רקמות ואיברים פגועים.

 

בכימיה, ינתן הפרס במשותף לשלושה חוקרים מארה"ב: פרופ' סטיוארט א' רייס, פרופ' צ'ינג טאנג ופרופ' קז'ישטוף מטייאזשבסקי, על תרומתם להבנת הסינתזה והתכונות של חומרים אורגניים.

 

פרס נוסף ינתן על תגליות משמעותיות לחקלאות בעלי-חיים ובתחום הפיזיקה יחולק הפרס לשלושה חוקרים מגרמניה, "על הפיתוח של מיקרוסקופיה אלקטרונית מעוּטת-אבֶּראציה (חוסר מיקוד של קרניים), המאפשרת הבחנה באטומים אינדיבידואליים בדייקנות של פיקומטרים (10 בחזקת מינוס 12 המטר), ובכך הובילה למהפכה במדעי החומרים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איינשטיין: ההשראה לא נעלמה
מומלצים