נפגעתם בעבודה? דעו את זכויותיכם

2.2% מהעובדים נפגעים במהלך הקריירה המקצועית שלהם מתאונות עבודה וחולים במחלות שמקורן בעבודה. מדי שנה נהרגים בתאונות עבודה יותר מ-50 עובדים. מנתונים שחשף השבוע הביטוח הלאומי, עולה כי בשנת 2010 שולמו פיצויים בהיקף של 3.3 מיליארד שקל לנפגעים בתאונות כאלה. וכל זאת, למרות שמספר התאונות נמצא בשנים האחרונות בירידה, עקב העלייה במודעות עובדים ומעסיקים לסכנות במקומות העבודה.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

נפגעתי בתאונת עבודה. מה צריך לעשות? לאן פונים, וכיצד?

כבר כשאתה מקבל עזרה ראשונה חשוב לציין במרפאה או בבית החולים כי נפגעת בתאונת עבודה. הרופא המטפל בך ממלא עבורך טופס המכונה "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה" בה מפורטים ימי המחלה שניתנו לך.  

מייד לאחר התאונה צריך לדווח למעסיק והוא אמור למלא טופס הפניה לטיפול רפואי. כדאי לשים לב שהמעסיק מציין בטופס כי מדובר בתאונת עבודה. את הטופס צריך להעביר לקופת החולים שבה אתה מטופל. לאחר מכן, יש להגיש לביטוח הלאומי טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". לטופס יש לצרף תיאור מדויק של האירוע והפרטים הקשורים לתאונה ואישורים רפואיים על הפגיעה.

פקיד התביעות בביטוח לאומי חוקר את פרטי המקרה, מקבל חוות דעת מרופאים, פונה למקום העבודה על מנת לקבל פרטים נוספים ומחליט לגבי הכרה כפגיעה עבודה או דחייה. במידה והמוסד אינו מכיר בתביעה, ניתן לערער על החלטתו בבית הדין לעבודה תוך חצי שנה.

אם הפגיעה היא קשה, ניתן לבקש מהביטוח הלאומי להכיר בה כאחוזי נכות. לשם כך, יש להגיש לביטוח הלאומי טופס המכונה  "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה". הטופס יועבר לבדיקת ועדה רפואית, והוועדה תפנה את הנתונים לרופא שיבדוק את מידת זכאותו של הנפגע. התובע ייבדק ע"י רופא מתחום הפגיעה הנדונה, הוועדה תבחן האם נכותו של המבוטח הינה תוצאה של הפגיעה בעבודה ותקבע את דרגת הנכות עקב הפגיעה.

למי שחושש מהמפגש עם הבירוקרטיה, לא יזיק להיעזר במרכז למימוש זכויות רפואיות.

חליתי בגלל זיהום במקום העבודה שלי. האם זה נחשב לתאונת עבודה?

זה לא נחשב כתאונה, אבל ניתן להכיר בך "כנפגע עבודה" וזה אומר שתקבל פיצוי גבוה בהרבה מאשר על מחלה שאינה קשורה לעבודה ולהוכיח שיש קשר בין המחלה לעבודה. חלק מהתסמונות הללו מופיעות ברשימות הביטוח הלאומי. לדוגמא: פגיעה בשמיעה עקב עבודה ברעש; סרטן עור עקב עבודה בשמש; צרידות אצל מורים; מחלות אצל עובדים הנוגעים בחומרים רעילים; התקפי לב אחרי פיטורים ומצבי לחץ; פגיעות אורתופדיות אצל עובדים בעבודה פיסית; שחפת וצהבת אצל עובדים בצוותים רפואיים; עובדים שצריכים לעבוד בכריעה על ברכיהם וחולים ב"מחלת הרצפים" הפוגעת ביציבת הגוף. 

תסמונות נוספות הן נדירות יותר, נוגעות לעובדים בתחומים ספציפיים וצריך ידע רפואי כדי לקשר אותם לעבודה, כגון: פרקינסון הנגרם כתוצאה מחשיפה לדלקים, חומרי כיול וחומרי ריסוס; מחלות ריאה הנגרמות כתוצאה מחשיפה לחומרי ריסוס והדברה; אי ספיקת כליות כתוצאה מחשיפה לחומרים המשתחררים בשעת ריתוך וצבעים אפוקסיים.

מי זכאי לפיצוי בגין תאונת עבודה ומחלות בעבודה?

במקרה הנפוץ, שבו הנפגע חולה או נפצע אך נשאר בחיים ובהכרה, הוא עצמו זכאי לפיצוי. במקרה הרע, שבו הנפגע מת או מפסיק לתפקד, הפיצוי מגיע למי שהיו תלויים בו: האלמן/ה, היתומים וההורים.

כמה מגיע לנפגע בעבודה?

בשלושת החודשים שאחרי הפגיעה ועד חזרתו לעבודה - המוקדם מביניהם - הנפגע זכאי לדמי פגיעה בגובה 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים האחרונים שלפני הפגיעה. עובד שעדיין אינו נמצא שלושה חודשים במקום העבודה, יקבל דמי פגיעה לפי שכרו הממוצע בזמן שעבד. מי שקיבל אחוזי נכות של למעלה מ- 10% יכול להיות זכאי לשיקום מקצועי.

נפגע שנקבעו לו בין 9% נכות ומעלה יקבל פיצוי נוסף של 75% משכרו לפני התאונה, כפול אחוזי הנכות שלו, כפול 43. כך, לדוגמא, אדם ששכרו הממוצע 10,000 שקל ברוטו לחודש ונקבעו לו 15% נכות, יקבל 10,000X 75%X 15%X 43, שהם, בסך הכל, 48,375 שקלים.