מחר שיבושים בבתי החולים: הרופאים ייצאו לכנס

אחרי יום של הפוגה, הרופאים חוזרים לשבש את העבודה כחלק ממאבקם על הסכמי השכר. רופאים רבים ייעדרו מחר (יום ה') מהמחלקות, המכונים ומרפאות החוץ, ויסעו במקום זאת להשתתף בכנס המיועד לרופאים מתחומים שונים. בהסתדרות הרפואית מגדירים את השיבושים הצפויים מחר "חוצי מערכת", אף שקשה לחזות מה יהיה היקפם.

רופאים רבים ישתתפו מחר עד לשעות הצהריים בכנס בנושא "מודעות לסכנת הקרינה הרפואית". לכנס יגיעו כל הרופאים שחשופים בעבודתם לקרינה וטרם הוכרו פורמלית, לרבות קרדיולוגים, אורולוגים, מרדימים, אורתופדים, נוירוכירורגים ורופאים העוסקים ברפואת כאב, רפואה דחופה, רופאי מחלות ריאה, רפואה גרעינית וכירורגיית כלי דם. ההסתדרות הרפואית הנחתה את הרופאים להשאיר תורן אחד בכל מחלקה.

בכנס תידון אחת מדרישות הרופאים במשא ומתן - להשוות את תנאי הרופאים שעובדים בפועל תוך חשיפה לקרינה מייננת לאלה של עובדים אחרים שכבר "הוכרו" ככאלה. משמעות ההכרה: תוספת שכר לא גדולה, ותוספת של עשרה ימי חופש ו-5 ימי הבראה בשנה.

ד"ר ישראל אייליג, סגן יושב ראש ההסתדרות הרפואית, אמר ל-ynet כי "מאז שנקבעו ב-1980 התוספות לרופאים החשופים לקרינה, נוספו מקצועות רפואיים רבים שבהם הרופאים עובדים שעות ארוכות ביותר כשהם חשופים לקרינה. ברגע שמדובר בחובות - הרופאים עושים זאת, אך כשזה נוגע לזכויות, מתברר שהם לא זכאים".

על השיבושים הצפויים אמר ד"ר אייליג: "לא תיפגע העבודה בכל מרפאות החוץ, בכל חדרי הניתוח ובכל המכונים. זה לא יום חופש. הרופאים חופשיים להחליט מי מגיע לכנס ומי נשאר בבית החולים. במקומות שבהם הנהלות בתי החולים נערכו מראש, ההתארגנות צפויה להיות טובה יותר ולא יהיה בלאגן". מחר אחר הצהריים צפויה פגישת משא ומתן נוספת בין הרופאים למשרד האוצר. כמו כן צפויים להתפרסם צעדי המחאה לשבוע הבא.

מחכים שנה לניתוח, ונדחקים לסוף הרשימה

עיצומי הרופאים נמשכים כבר כשבעה שבועות, כשבכל אחד מהשבועות האלה היו בממוצע יומיים שבהם לא התקיימו ניתוחים שאינם דחופים (ניתוחים אלקטיביים). "החולים שמחכים לניתוחים האלקטיביים הם אלה שנפגעים ראשונים. כביכול מדובר בניתוח לא דחוף, אבל למעשה אנשים סובלים הרבה זמן", אומר ד"ר גבריאל אגר, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים "אסף הרופא".

"חולה שממתין להחלפת מפרק הוא אדם מבוגר, בן יותר מ-50, שסובל מכאבים תקופה ממושכת, אחרי שכבר עבר טיפול שמרני ופיזיותרפיה שלא עזרו לו", מסביר ד"ר אגר. "אצלנו זמן ההמתנה לניתוח כזה הוא שנה, והוא נע בין שלושה חודשים

בבית חולים פרטי לשנה. ואז אני מגיע ליום שביתה, ואני לא יכול להזיז עכשיו את כל רשימת הממתינים, אז אני שם את אותם אנשים בסוף הרשימה, והם עלולים לחכות עוד חצי שנה או שנה", הוא אומר.

ביום שביתה שכזה מבטלים במחלקה של ד"ר אגר שמונה עד עשרה ניתוחים, וכך בכל המחלקות בכל בתי החולים בארץ. החולים האלה מתקשים לעיתים לבצע פעולות כמו הליכה או קימה מכיסא, מתקשים לעבוד, ובמקרים קשים סובלים מכאבים אפילו בשכיבה. "להערכתי ולגאוותי האנשים האלה מגלים הבנה רבה לנושא השביתה. אני מוריד בפניהם את הכובע. ההתנהגות שלהם עושה לי את החיים יותר קשים, כשהם מגיבים באצילות כזו ובכבוד".