גדול בתורה, ענק בשכר
רבבות התגובות והלייקים שהניבה הידיעה על העלאת שכר הרבנים הוכיחה בפעם העשרת אלפים שהחיבור בין דת לכסף מרבה גולשים. מדור בלשנות כלכלית יצא לחקור את שורשי המילה "רב" ואת הקשר שלה למספרים גדולים
בתחילת השבוע התבשרנו שחמישה עשר רבני ערים יזכו להעלאת שכר . מעל 15,000 לייקים (יותר מ-1,000 לייקים לכל רב שקיבל העלאה) וכמעט 2,000 תגובות הובילו את הבלשנות הכלכלית למסקנה שכדאי לנבור גם במילה רבנים. האם יש קשר בין המילה רב לשכר החדש, שהוא הרבה? ומילא העלאת שכר, אבל מאיפה באה ה-נ' הזאת?
יש קשר, כמובן. השורש ר-ב-ב, כיאה למשמעותו, הוא שורש שמי פורה ביותר, המעיד על מספר גדול או על גַּדְלוּת. בתחום המספרים הגדולים אפשר לציין את הרבבה ואת הריבוא (רִבּוֹא) - שתי מילים שונות שמציינות מספר גדול לא ידוע, כמו ריבוא כוכבי השמים, או את המספר עשרת אלפים.
רבבה הוא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי. מיליון ומיליארד הם שמות לועזיים. רבבה היא הגרסה העברית, וריבוא הוא שאילה מארמית. יש הטוענים שהארמית שאלה את הריבוא מפניקית, שפה כנענית קדומה שדוברה באזור שרובו היום לבנון. דרך אגב, גם "רובו" נגזר מאותו שורש. אפשר לדעת לפי הדגש ב-ב' שהאות מוכפלת ולכן השורש הוא ר-ב-ב.
"הרבה" בתור תיאור כמות בא מצורת המקור הקדומה של הפועל להרבות. צורת מקור היא צורה שמנית של הפועל, כלומר צורה שנגזרת מהפועל אבל אין לה זמן, גוף ומספר כמו פועל: למשל "הלוך ושוב", וגם מבנים כמו נָפוֹל תִּפּוֹל (אסתר ו:יג), ובניקוד קצת שונה - הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ (בר' טז:י).
השורש של "להרבות" הוא ר-ב-ה. אין זה מקרה שלשני שורשים דומים כל כך יש משמעות זהה או קרובה. יש תיאוריה שלפיה פעם השורשים השמיים היו דו-עיצוריים, ואחר כך הם הורחבו לשלושה עיצורים. לפעמים על ידי תוספת של ו' או י' באמצע, ולפעמים על ידי הכפלת העיצור השני (כמו ב-רבב) ולפעמים על ידי תוספת אות אהו"י בסוף השורש. דוגמה לשורש דו-עיצורי שהורחב בדרכים שונות הוא השורש פצ: פיצול, פיצוץ, פיצוח, פצירה, הפצה ועוד.
רבבה, רוב, הרבה וגם ריבית - כולם מביעים מספרים גדולים. אבל לרב לא קוראים רב מכיוון שיש עוד הרבה כמוהו (מאמנים יש יותר), אלא מפני שהוא גדול בתורה ולכן הוא סמכות הלכתית ולימודית.
תל אביב רבתי וירושלים רבתי מתייחס לעיר וסביבותיה, בעצם תל אביב הגדולה או ירושלים הגדולה, והביטוי "לא ב-א' רבתי" אמנם מציין "לא" עם א' גדולה, כלומר מודגשת, אבל אפשר לתרגם לשפה האינטרנטית כ-לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא! גם סבא רבא זה בעצם "הסב הגדול", ולסבה הגדולה יש לקרוא בארמית סבתא רבתא. סבתא רבא זה בעצם "הסבה הגדול".
עשה לך רב
בערבית רַבְּ ربّ הוא אדון או בעל, כמו בעל הבית - כמו ריבון בעברית, ורב אל עאלמין הוא ריבון העולמות - כלומר אלוהים. כמו בשיר הנודע "אח יא רַבּ יא רַבּ". בעברית עדיין משתמשים לפעמים ב"רב" במשמעות מורה או אדון, למשל בביטוי "מורי ורבי".
ואם נישאר בתחום התוספות לרבנים, תוספת ה-נ' אינה חלק מהשורש, אבל היא בכל זאת מופיעה במוסד הרבנות, בצורת הריבוי ובצורת הנקבה - רבנית, אשת הרב. למנהיגת קהילה רפורמית או קונסרבטיבית קוראים רַבָּה. ה-נ' אינה שורשית ואינה מקורית.
בתקופת המשנה התחילו לקרוא לנשיאי הסנהדרין "רַבָּן", הצורה הארמית ל"רַבֵּנוּ" - הרב שלנו, אדוננו. כך שבעצם רבן גמליאל הזקן, שהיה הראשון שנקרא רבן ("הזקן" זה כדי להבחין בינו לבין נכדו שגם הוא היה רבן גמליאל), הוא בעברית צחה "גמליאל רבנו". הרב שלנו.
ב"תינוקות של בית רבן" הסיומת היא סיומת "שלהם": ילדים קטנים שהולכים לבית המורה שלהם. עם השנים הפכה ה-נ' מסיומת קניין לחלק מהמילה, וכך נוצרו הרבנות, הרבנית. רבנן, המקבילה הארמית ל"רבותינו" נוצרה אף היא באופן דומה.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר במסגרות שונות.
לפנייה לכתב/ת 
