רקוויאם לגמר גביע: מסעו של אוהד באצטדיון ר"ג

מעולם לא אהדתי את מכבי חיפה ומעולם לא צהלתי משמחה בגול של הפועל תל אביב, אבל משהו 'הכריח' אותי לבוא השבוע לאצטדיון רמת גן ולצפות בגמר גביע המדינה. "הרי זה קרב בין שתי הקבוצות הטובות ביותר בישראל", אמרתי לעצמי, "מה כבר יכול להשתבש?".

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
• והיה גם משחק, הפועל ת"א ניצחה 0:1
  

אז בשל השאלה שלתומי חשבתי תהיה רטורית בלבד, החלטתי יחד עם עוד שלושה חברים טובים לרכוש במיטב כספינו כרטיסים. א' הביא אוטו, י' הביא את הגרעינים ואני הסתפקתי במצב רוח טוב, מצרך נדיר כפי שעוד תגלו בהמשך הערב. נ' דרך אגב, לא הביא כלום. קמצן.

צפו בתגובות בסיום גמר הגביע

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0511/2605110030_final_cup_new.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-4866.Magazin-9127.Football.Magazine&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

בגלל שהמזון המשובח ביותר שניתן להשיג בין כתלי האצטדיון מסתכם בביייגלה, זעתר ונקניקייה בעלות של כ-25 שקלים, הקדמנו תרופה למכה ולקחנו את עצמו לקניון איילון הסמוך, בכדי להשביע את תאבוננו הרב. למכה שקיבלנו שם, כבר לא היתה תרופה.

אוהדי מכבי חיפה פורץ למגרש. גם זה קרה (צילום: אלי אלגרט)

היעד הראשון במשימה - מסעדת שיפודי התקווה. הגענו למקום ולפתע עלה בי חיזיון תעתועים שכאילו עלה מההיסטוריה - עשרות רבות, אם לא מאות של אנשים עומדים אחרי השני בציפייה לקבל אוכל - ממש כמו בברית המועצות בימיה האחרונים. ויתרנו על התענוג מראש ושמנו פעמינו לכיוון מסעדת העילית של 'מקדונלדס'. גם שם, התמונה לא היתה שונה.

הבטן המשיכה לקרקר אך הראש היהודי לא אכזב. "נלך לסופרמרקט הקרוב, נרכוש מוצרי מזון זמינים ונכין לנו בקלות ובמהירות 'ארוחת שחיתות'", אמר א' כאילו מנסה להיות שוב 'קול' בן 16, אשר מתמצא ברזי השפה העברית החדשה.

דמיינו לכם את התמונה הבאה: ארבעה גברים בוגרים, הופכים ספסל רחוב לשולחן ארוחת ערב שישי, פורסים את מרכולתם בפני העוברים והשבים ובולסים במהרה את המזון הדל. סצנה שמהצד, נראית כאילו לקוחה מסרט מפורסם על מלחמת העולם השנייה.

אכלנו, שתינו, רוצים משחק

שבעים ומרוצים, בערך, צעדנו אל העבר שער 4. בדרך חלפנו על פני מספר רב של ספסרים, שעבדו כמובן באין מפריע מצד המשטרה. כששמעתי את המספרים שנזרקו שם, לפתע קיבלתי פרספקטיבה חדשה למושג 'מחירים מופקעים'. וכן, היו גם מי ששילמו על כך. בכל זאת, חוויה בגמר גביע, לא?

הגענו ליעדנו הסופי, או כך חשבנו, ומצאנו את עצמו בתוך דבוקה ארוכה של אנשים שיצרו שורה ארוכה ואינסופית. המתנו, חיכינו בסבלנות וחיפשנו את הדרך הנוחה ביותר להסוות את העובדה שציורי זיעה אימפרסיוניסטים מתחילים להיווצר לנו על החולצה.

הופתעתי לגלות שכשמישהו עומד, זה מסתיר להוא שיושב מאחור. כשהסדרן נקרא לעשות את תפקידו (מהשורש ס.ד.ר), זה הפך למטח קללות בינו לבין העומדים, שהסתיים באיום בלתי ממיש מצידו של איש חברת השמירה - "אני ארצח אותך". האבא מאחור קילל, הילד מלפנים בכה ורק אני עמדתי על קצות אצבעותיי כדי לנסות לראות איזה שני אדומים מתמסרים, במה שנראה היה כמרחק של כמה מאות מטרים לפניי. טוב, אולי פחות.

ראינו, צפינו, חזרנו הביתה

תם לו המשחק הפנטסטי שכלל פלופ אחד מצידו של ישי לוי, תשעים דקות של משחק, שלוש הזדמנויות בקושי, שער ומבט חטוף על נשיא המדינה יוצא מרכב השרד. וזהו.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
• סייע בהכנת הכתבה: שרון דוידוביץ'