אמהּ של האלופה: 'היא היתה ילדה טובה, מגיע לה'
תא"ל אורנה ברביבאי, שתמונה בקרוב לראש אכ"א בצה"ל, גדלה בשכונת מצוקה בעפולה. אמהּ צילה סיפרה ל-ynet: "הלימודים לקחו אותה רחוק, הרצון להתקדם ולהצליח. הכל תלוי בבית, בהורים ואיך שהם מחנכים את הילדים שלהם"
"אלוהים חנן אותי בהישג שאליו הבת שלי הגיעה. אני שמחה בשבילה ויודעת שזה לא הולך ברגל ולא הגיע בקלות. היא עובדת ימים כלילות", כך אמרה היום (ו') ל-ynet צילה שוחטמן מעפולה, אמהּ של תת-אלוף אורנה ברביבאי, הקצינה שעשתה היסטוריה ותהיה לאלופה הראשונה בצה"ל.
שמונה ילדים גידלו צילה ואלי שוחטמן בעפולה עילית, אחת השכונות החלשות בעיר. "היא גדלה בבית רגיל. בית יהודי-ציוני. לא היו אצלנו מותרות, אבל גם אף אחד לא מת מרעב. מסתדרים. אורנה היתה ילדה טובה ותלמידה טובה מאוד. היא היתה ילדה שאהבה ללמוד. כל הזמן היתה מרוכזת בלימודים, זה מה שהיא אהבה. היא לא התערבבה כל כך עם האחרים. היו לה ציונים טובים, גם בבגרויות, ציונים גבוהים".
האם המשיכה בתיאור המתכון שלה ליצירת אלופה: "באיזשהו שלב אמרו לי שהיא מחוננת. אז לא כל כך הבנתי, אמרתי יופי. כי היא עושה השיעורים
כמו שצריך. כשהסבירו לי, הבנתי שיש פה יותר מזה, שהיא מצליחה. הבנו שהלימודים האלה, זה מה שלקח אותה כל כך רחוק, הרצון להתקדם ולהצליח. את הלקח הזה ניסינו להעביר גם לילדים האחרים שלנו".
אמהּ של תא"ל ברביבאי הוסיפה, כי למרות שאורנה וחבריה גדלו במה שאפשר למעשה לכנות שכונת מצוקה, גם בוגרים אחרים מאותה שכונה עשו חיל. "יש פה עוד קציני צבא, בכירים ומוכשרים וגם עורכי דין. הכל תלוי בבית, בהורים ואיך שהם מחנכים את הילדים שלהם".
האם הוסיפה כי לא דחפה את בתה לקריירה הצבאית, אך היא מברכת על הישגיה. "אני ציונית מאוד, אוהבת את צה"ל, בלי קשר לאינטרס של הבת שלי. אבל השגתי מטרה טובה בכך שהבת שלי שירתה שירות ארוך ומשמעותי. היום אלוהים חנן אותי בהישג שהגיעה אליו".
על משפחתה של בתה, המתגוררת בגדרה, הוסיפה האם: "אורנה היא בת נהדרת ויש לה בעל תומך. הוא עומד מאחוריה, מסייע, מטפל ועוזר. אני לא יודעת אם היא היתה יכולה להגיע כל כך רחוק בלי התמיכה הזו. אני רוצה גם להודות לכל מי שתמך
בה לאורך הדרך, ולמי שחשב שהיא ראויה. בסך הכל, הדרגה הזו מגיעה לה".
צילה סיפרה כי אמש התרגשה מאוד כאשר שמעה על המינוי. "הלכתי קצת לאיבוד, בהתחלה. בהמשך שמחתי מאוד. חגגנו פה בבית. אני לא רוצה לדבר על תחושות של גאווה, אלא על אושר. אני רוצה להיות מאושרת, שכל האמהות שיש להן בנות בצבא יהיו מאושרות, ואני מאחלת ומקווה שהרבה נשים יילכו בדרכה".