מומחים: פתיחת המעבר מסירה מישראל אחריות
פתיחת מעבר רפיח מלווה בחשש מסוים בצד הישראלי, אולם האלוף במיל' איילנד אמר ל-ynet כי "אם נדע למנף זאת היטב בזירה הבינלאומית, יש לעניין הזה יתרון". ח"כ דיכטר: "אם המדיניות המצרית לא משתנה - לא משנה אם המעבר סגור"
מעבר רפיח שבין מצרים לרצועת עזה נפתח הבוקר (שבת) לראשונה מאז שנת 2007, למורת רוחה של ישראל, אבל מומחים לביטחון ואקדמאים סבורים שפתיחת המעבר אינה בעיה כה נוראית - ויש בה אף צדדים חיוביים. לדבריהם, על ישראל להתמקד ביצירת לחץ בינלאומי, שיגרום לשלטון החדש בקהיר להדק את שיתוף הפעולה עמה במקום להזניחו.
"לטווח הארוך זה דווקא טוב למדינת ישראל", אמר על פתיחת המעבר החוקר עידו זלקוביץ' ממרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ומומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית באוניברסיטת חיפה. הוא הסביר כי "אם המעברים ייפתחו דרך מצרים, תוסר מעל ישראל האחריות, במרכאות, לאספקת הצרכים השוטפים של רצועת עזה - ומצרים תהפוך להיות השער הרשמי".
אחד האוטובוסים שחצה את המעבר (צילום: AFP)
לדברי אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, "פתיחת מעבר רפיח כפי שמתוכננת, משרתת את האינטרסים של ישראל - ואין להתנגד לה, משום שישראל מואשמת שהיא מחזיקה את עזה במצור והדבר מצדיק פעולות נגדנו, כולל המשט הטורקי הקודם וזה הקרוב וכל דבר נוסף".
סוכנות הידיעות המצרית הרשמית דיווחה כי החל מהיום, המעבר יהיה פתוח שישה ימים בשבוע בין 9:00 ל-17:00. גורם מצרי בכיר הסביר כי ההנהגה החדשה במדינה נקטה בצעד זה כדי להקל על תנועת הפלסטינים בין מצרים ורצועת עזה.
לא עושים כלום - בעיקר במנהרות
ראש השב"כ לשעבר, ח"כ אבי דיכטר (קדימה), סבור כי פתיחת מעבר רפיח היא סוגיה זניחה לעומת תופעת ההברחות ממצרים לרצועת עזה. "מה שחשוב זה לא אם המעבר נפתח או לא, אלא אם המדיניות המצרית משתנה", הסביר, "אם המדיניות לא משתנה, אז אנו בבעיה בין אם המעבר פתוח ובין אם הוא סגור".
"לצערי ההיסטוריה של מצרים בכל הקשור להברחות נשק ואנשי טרור מסיני לעזה רעה מאוד מבחינתה של ישראל", אמר ח"כ דיכטר, "המאמצים של מצרים בתחום היו על הסקאלה שבין כלום למעט מאוד". לדבריו גם חומת הפלדה התת-קרקעית לא ממש סייעה: "הפרויקט די התמוטט, המצרים עצרו את הבנייה והיא החלה להיות מפורקת על-ידי פלסטינים".
לגבי מעבר רפיח, אומר ח"כ דיכטר כי "מאוד תלוי האופן שבו המצרים יטפלו באנשים שעוברים שם ובכבודה שלהם. אם ימשיכו באותה המגמה ששלטה עד היום, אז מי שיהיה לו חשוב לעבור לתוך עזה או להעביר נשק, ימשיך לעשות זאת בהברחה ולא דרך המעבר. אם המצרים יפתחו את המעבר וכל מי שירצה יעבור, ההבדל מבחינתנו לא יהיה גדול. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה המדיניות של מצרים בכלל בציר פילדלפי על כל 14 הקילומטרים שלו, ולא מה המדיניות שלהם במעבר רפיח עצמו".
זלקוביץ' אמר כי גם היום, באמצעות המנהרות, יש תנועה של גורמי טרור בין מצרים לרצועת עזה. הוא גם סבור כי מצרים תחלוק עם ישראל את המידע שתאסוף במעבר. "יש להתייחס לפתיחת המעבר כסיכוי ולא כסיכון", הוא אומר ומציע לחשוב "כיצד מפיקים את המירב עבור האינטרסים הישראלים".
אלוף (מיל') איילנד מציין כי עם פתיחת מעבר רפיח, ישראל יכולה לטעון כי רצועת עזה לא
נמצאת תחת מצור. לדבריו, "אם נדע למנף זאת היטב בזירה הבינלאומית, יש לעניין הזה יתרון. הטענה שפתיחת המעבר תגרום להברחות כלי נשק ומחבלים היא הרי שטות מוחלטת, משום שמה שנכנס ויוצא גם היום מעזה זה משום שהמצרים מאפשרים לו. ולכן, אם היום מאפשרים הברחות אז זה שיהיה מעבר מסודר לא משנה דבר בעניין הזה. אם המצרים לא ירצו שסחורות מסויימות או אנשים מסוימים לא ייכנסו, במעבר יוכלו למנוע זאת".
"מהבחינה הביטחונית אין שום נזק מפתיחת המעבר", טוען איילנד, "ומהבחינה המדינית יש כאן יתרון גדול. יש נטייה לפעמים אוטומטית לומר שאם משהו טוב לאויב הוא רע לנו והפוך. לאו דווקא. הסיבה שעד עכשיו מעבר רפיח היה סגור היא בעיקר בגלל ששני גורמים התנגדו שיהיה פתוח - ישראל והרשות הפלסטינית. אנחנו התנגדנו בטיעון שאנו לא מוכנים שיהיה קשר מדיני מסוג זה בין חמאס למצרים ואנו מתעקשים שהרשות הפלסטינית תשלוט על המעבר. נלחמנו את מלחמתה של הרשות הפלסטינית וזה לא האינטרסים שלנו. לא פעם קורה מצב שבו מה שטוב לאויב שלך טוב גם לך והפוך, ויש לזה הרבה מאוד דוגמאות".
Read this article in English