בלי חוק הפיקוח על גנים - מי שומר על הילד שלך?
חוק הפיקוח על מעונות היום אמור לשנות מצב אבסורדי שבו רוב הגנים בישראל אינם מפוקחים על ידי משרד החינוך - איש לא יודע שהם קיימים, מה ההכשרה של הצוות והאם הם בטוחים עבור הילדים. מה מסכן את החוק החשוב ואיך אפשר לסייע?
אם אתם הורים לילד או ילדה בגיל גן, אולי תופתעו לגלות את האבסורד: גני הילדים הם אחד התחומים הפרוצים ביותר בישראל. קשה להאמין, אבל כל אחד יכול לפתוח גן פרטי ולחנך פעוטות. כל אחד ממש - גם אם אין לו את הכישורים או האמצעים המתאימים; גם אנשים שכל בר דעת יסכים שאסור להפקיד תחת חסותם ילדים.
המדינה מפקירה את הילדים
איש לא ידרוש מהגננת של ילדכם תעודת יושר או תעודה מקצועית המעידה על כך שרכשה השכלה מתאימה, וספק אם רשות כלשהי תטרח אי פעם לבדוק אם הפעוטון השכונתי שלכם בטוח עבור ילדים, אם תכני הלימוד והפעילות בגן מתאימים לילד, לצרכיו ההתפתחותיים, הרגשיים והפיזיים.
הגנים העירוניים בישראל מפוקחים אמנם על ידי משרד החינוך, ומעונות היום על ידי משרד התמ"ת, אבל שלושה מכל ארבעה גנים בישראל אינם משתייכים לאחד משני הסוגים האלה. אלו הם הגנים הפרטיים, שחלקם מצוינים ואחרים אולי מסוכנים לילד שלכם. איך יודעים מי הוא מי? ובכן, בזה המדינה פשוט מפקירה אתכם.
על הגנים הפרטיים אין כיום כל פיקוח פדגוגי, בריאותי או בטיחותי. הגורם היחיד שלו הם נדרשים לתת דין וחשבון, וגם זה לעתים נדירות, הוא לרשויות התכנון המקומיות. הלכה למעשה, במדינת ישראל של שנת 2011 חשובה יותר הבירוקרטיה של שינוי ייעוד מבנה מאשר שלומו של הילד שלכם. עצוב, אבל זה המצב.
אם תבקשו לשמוע מספר מדויק ממשרד התמ"ת או משרד החינוך, לא ישיבו לכם או שתקבלו מספר שמהווה רק אחוז קטן מהמספר האמיתי. מדוע? כי אף אחד לא טרח לבדוק, כפי שאיש לא טורח לפקח.
המצב בתחום הגנים הפרטיים כה פרוץ, שאיש אינו יודע בעצם כמה מהם קיימים. לכל הורה שחיפש גן לילדיו קרה כבר שעד שלא נתקל פיזית בדלת הגן לא ידע על קיומו. מצב הרשויות אינו טוב יותר משל ההורים.
חוק הפיקוח: הזדמנות לשינוי
אם גם אתם חושבים שמדובר בהפקרות, שהילדים שלנו הם הדבר היקר מכל וכי במדינה מתוקנת כל גן חייב להיות תחת פיקוח - זה בדיוק מה ש"חוק הפעוטונים" מציע לעשות.
הצעת החוק החדשה, יוזמה של ח"כ זבולון אורלב והוועדה לזכויות הילד שבראשותה הוא עומד, מנסה לחולל שינוי אמיתי בתחום. בפשטות, החוק יסיים את הברדק: כל הגנים בישראל יהיו תחת פיקוח ויידרשו לעמוד בדרישות סף. לראשונה יעמדו הילדים באמת במקום הראשון. אם החוק יעבור, יהיה גורם מקצועי שיידע כמה ואיזה גנים קיימים, היכן הם ממוקמים ועוד.
הצעת החוק נתמכת לא רק על ידי גורמים מקצועיים רבים, אלא גם על ידי רוב הגננות בגנים הפרטיים. הפיקוח, לא פחות משהוא דרוש לילדים ולהורים, חשוב גם לגנים ולגננות. לא הורי הילדים נפגעים מהיעדר פיקוח, אלא כל ה"שוק" לוקה בחשדנות ובזהירות מופלגת שרעה לעסקים (מי חלם שהורים ידרשו להתקין מצלמות מעקב בגן של הילד?).
ברור שישנם גם מתנגדים להצעת החוק. במשרד האוצר יש מתנגדים, כמובן, כי פיקוח עולה כסף. ארגונים המייצגים כ-10% מהגנים הפרטיים מתנגדים בחריפות להצעה, בטענה שגנים רבים לא יוכלו לעמוד בדרישות בין לילה ועלולים להיסגר - או לגלגל את העלויות אל ההורים.
מנגד, נמצאים ויצו, נעמת ואמונה - גופים שמפעילים מעונות יום בפיקוח משרד התמ"ת ומסובסדים על ידי המדינה. גופים אלו מתחרים במסגרות הפרטיות, ולהם יש דווקא אינטרס שהפיקוח יהיה הדוק והדרישות מחמירות, כדי לצמצם את התחרות.
הצעת החוק מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. לא ברור אם ומתי תגיע לשם, כי טרם הוחלט כיצד לתקצב את החוק, וכל גורם מנסה לגלגל את ההוצאה הלאה. במשרד האוצר מתעקשים שאין סיבה להקצות לכך תקציב מיוחד (בסך הכל מדובר בילדים שלנו...), ובפועל ההצעה עלולה להיתקע ולהתמסמס.
זה תלוי רק בהורים
ההורים הם סקטור גדול שיכולה להיות לו השפעה מכרעת על הדיון הציבורי לקראת ההצבעה על החוק - אם רק ישמיע את קולו. אך רוב ההורים לא בקיאים ולא מעורבים מספיק, והבמה נותרת ליח"צנים, ללוביסטים ולאינטרסנטים שמשפיעים על סדר היום בכנסת ובתקשורת ומונעים דיון ענייני.
במקום להתנגח, על הצדדים למצוא נוסחה שתאפשר הסדרה של התחום, תוך התחשבות באינטרסים השונים אבל לא על חשבון הילדים שלנו. והכי חשוב: לא לדחות, לא למסמס ולא לוותר.
על הדבר הזה הרי כולם כבר מסכימים: אין דבר חשוב יותר מחינוך בכלל, ומחינוך לגיל הרך בפרט. אז אל תתנו להזדמנות לחמוק - השמיעו את קולכם ברחוב ובאינטרנט, בטוקבקים ובמכתבים למערכת, בפנייה לח"כים ובכל ערוץ אחר.
אסור להחמיץ את ההזדמנות לשנות את המצב ולהעניק לילדינו את הטוב ביותר בשנות חייהם הראשונות, המעצבות והקריטיות.
הכותב הוא מנכ"ל האתר אינפוגן .
לפנייה לכתב/ת 
