בעוד שבוע ייחנך השדה הסולארי בקיבוץ קטורה
במרחק של כ-50 קילומטרים צפונית מאילת, הוקצו בשטח קיבוץ קטורה 80 דונם של קרקע מדברית, שעליה הונחו בחודשים האחרונים כ-19,000 פאנלים סולארים
בעוד כשבוע ייחנך באופן רשמי השדה הסולארי הבינוני הראשון בישראל, בקיבוץ קטורה. במרחק של כ-50 קילומטרים צפונית מאילת, הוקצו בשטח הקיבוץ 80 דונם של קרקע מדברית, שעליה הונחו בחודשים האחרונים כ-19,000 פאנלים סולארים.
- אושר: 10 תחנות סולאריות עד 2020
- קרני שמש ראשונות בחבל אילות: המהפיכה בדרך?
- בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
השדה הזה יספק בכל שנה כ-9 מיליון קילוואט חשמל – כמות השווה לצריכת השיא של הקיבוץ ושני קיבוצים נוספים באזור. במונחים סביבתיים, ההערכות הן כי במהלך 20 השנים הקרובות ייחסכו תודות לפעילותו של השדה בקטורה אלפי טונות של גזי חממה.
התחנה הסולארית בקטורה, שאושרה על פי ההסדרה הבינונית של רשות החשמל, תפעל על תעריף של 1.49 שקל לקוט"ש חשמל. מי שעומד מאחורי הקמתה הם אנשי חברת ערבה פאוור. החברה נוסדה בשנת 2006 על ידי קיבוץ קטורה, יוסף אברמוביץ ודוד רוזנבלט, ובספטמבר 2009 הצטרפה סימנס כשותפה לחברה. לאחר מכן, הצטרפה לחברה גם הקרן הקיימת לישראל.
המטרה היתה שאפתנית
אברמוביץ, שעלה בשנת 2006 לישראל ובחר להתמקם בקטורה, מגדיר זאת כצעד ציוני – הגדרה שגם שותפיו מזוהים עימה. אד הופלנד, השותף בחברה, נולד בהולנד, אך התגייר ועלה לישראל לפני למעלה מ-30 שנה ומאז חי ופועל כחבר בקיבוץ קטורה. רוזנבלט מצידו הוא יהודי אמריקאי, שקשר את עסקיו עם ישראל.
חניכת השדה לטענתם, איננו רק צעד חשוב עבור החברה אלא גם צעד משמעותי למדי בדרך להגשמת היעדים שהציבה הממשלה. בשנת 2009 סימנה הממשלה את שנת 2010 כשנה שבה תתחיל המהפיכה הסולארית. בהחלטה שהתקבלה אז נקבע כי בכל שנה - החל משנת 2010 ועד 2020 - יוקמו תחנות כוח בהיקף של לפחות 250 מגהוואט.
המטרה היתה שאפתנית: עד שנת 2020 יורכב משק החשמל בישראל מ-10 אחוזים של אנרגיות מתחדשות. באותה החלטה סומנו גם יעדי ביניים שקבעו כי עד שנת 2014 יהוו האנרגיות המתחדשות כ-5% מכלל משק החשמל. אך החלטות ממשלה לחוד ומציאות לחוד. בפועל, שנת 2010 הסתיימה מבלי שהוקמה אף תחנת כוח סולארית ושנת 2011 נפתחה כשהאנרגיות המתחדשות מהוות כאחוז אחד בלבד מכלל ייצור החשמל.
אחד האזורים שהציבו את יעד האנרגיות המתחדשות על סדר יומם בישראל, הוא חבל אילת- אילות. מבחינה זו , הפרויקט הסולארי בקטורה מהווה רק אחד מיני פרויקטים רבים שהמועצה האזורית אילות מקדמת בכל יישובי הסביבה – בהם לוטן, גרופית, נווה חריף, נאות סמדר ואזור תמנע.
אתמול (א'), למרות ההתרגשות על חניכת השדה, משמיע בשיחה עם ynet ג'ון כהן, מנכ"ל החברה, חששות לא מעטים. "יש הרבה ביורוקרטיה ודחיות, פחות מדי מעשים. אנחנו מקווים שהשדה הזה יהווה אות וזרז להקמה של מאות שדות נוספים בנגב ובערבה. אולי זו הוכחה שבסוף אפשר להגיע. זוהי רוח גבית לתעשייה כולה".
ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה
כהן מציין כי פרט לשדה הנוכחי, מקדמת החברה תחנה סולארית גדולה שצפויה להשתרע על פני 600 דונם, מזרחית לכביש הערבה, מאחורי מטע התמרים הקיים של קיבוץ קטורה. אולם למרות תנופת העשייה של החברה, אין כיום ודאות באשר לעתיד שוק האנרגיות המתחדשות."ממשלת ישראל דנה עכשיו במדיניות המשכית כלפי תחום האנרגיה המתחדשת. משרד ראש הממשלה, בהובלתו של יוג'ין קנדל, מגבש בימים אלו מעין תוכנית עבודה מוסכמת המתיימרת לגשר על עמדות משרדי הממשלה השונים – והתעשייה עוברת תקופה מאוד מתוחה, נטולת ודאות, נטולת רגולציה אוהדת וללא רציפות מצד היזמים, שאינם משוכנעים שתקום תעשייה סולארית משמעותית".
רוזנבלט מצידו חושש גם הוא מפני העתיד ומותח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה. "אני שומע משקיעים שאומרים לי 'אל תעשה עסקים עם ישראל אם הממשלה מעורבת'. המוניטין של ישראל ייהרס אם היא תשנה את המדיניות שלה בנקודת הזמן הזאת. היא תאבד את האמינות שלה", הוא אומר. רוזנבלט מתייחס לאי הוודאות השוררת כיום בתחום המכסות הסולאריות, בשל התנגדות האוצר וטוען כי מדובר במדינות "שתבריח יזמים".
"זה יבריח משקיעים לא רק בתחום הסולארי אלא בתחומים נוספים. המדיניות העכשווית היא טובה אבל אי הוודאות היא האסון", הוא מדגיש. "זו תהיה החמצה נוראית אם עוד עשר שנים השדה הסולארי בקטורה לא יהיה ראשון מבין עשרות שדות נוספים שיוקמו בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
