חשש בחדר המורים: "הרפורמה תביא לפרישה"
מורים ומורות שהתרגלו להשלים הכנסה בשיעורים פרטיים או ציפו לאסוף בצהריים את הילדים מהגן, חוששים מהשפעת הרפורמה החדשה בתיכונים, המציעה להם להאריך את שעות העבודה: "הרעיון שנבלה עד 16:00 בכיתות נראה הזוי ולא מציאותי"
הרפורמה "עוז לתמורה" שנחתמה אתמול (יום א') במעמד חגיגי, הפכה לא במפתיע, לשיחת היום במסדרונות בתי הספר העל-יסודיים. לצד המורים שתלו ברפורמה תקוות גדולות, נראו גם רבים מסתובבים עם פרצופים חמוצים: הדרישה להכפלת שעות העבודה השבועיות, כך סיפרו, תגרום להם לשקול את המשך דרכם בהוראה. "הרפורמה רצתה למשוך אנשים לחינוך", ציינו, "אבל כדאי להם לקחת בחשבון שבטווח הקצר צפויה פרישה של אלפי מורות".
שר החינוך, גדעון סער, הבטיח בטקס במשרד ראש הממשלה, כי בזכות הרפורמה "תהיה מערכת החינוך במקום אחר לחלוטין בתום הקדנציה הזו", אולם כרגע נדמה כי הדבר שמאפיין את המערכת יותר מכל הוא אי-ודאות. "אנשים לא אוהבים שינויים ומדובר ברפורמה שאמורה לשנות את כל מבנה התעסוקה של המורים", הודה נדב, מורה לתנ"ך מצפון הארץ. "זה רק טבעי שיהיו חששות ושמורים רבים יתנגדו למהלך, בעיקר הוותיקים, שכבר צברו ותק ומעמד והם לא באמת זקוקים לתוספת שכר".
העיקר שהתוכנית וולונטרית
נדב עצמו מודה כי "העבודה בבית הספר היא כל כך מתישה, שהרעיון שנאלץ 'לבלות' כל יום משמונה בבוקר עד ארבע אחרי צהריים בכיתות, נראה לי הזוי ולא מציאותי. בנוסף, זה יפה שהם רוצים לשלם לנו עבור בדיקות מבחנים, אבל אני למשל לא מסוגל לעבוד ברעש ובבית הספר אין שום פינה שקטה כך שממילא אאלץ לקחת את העבודה הביתה ולהמשיך לבדוק מבחנים גם בלילה".
ובכל זאת, מורה אחרת מאזור המרכז הזהירה מפני מגמה הפוכה מזו אליה התכוונו יוזמי הרפורמה: במקום לגייס מורים חדשים, תירשם בטווח הקשר פרישה המונית. "אלפי מורות הגיעו להוראה בשל הנוחות היחסית ומתוך ידיעה ברורה שבשעה 14:00 הן יתפנו לטפל בילדים, ואילו כעת הן יידרשו לעבוד יותר ואת תוספת השכר לשלם למטפלת".
לגאול את המקצוע מאפרוריות מדכאת
לא רק המורים מתקשים לגבש דעתם על הרפורמה, גם המומחים חלוקים בדעתם לגבי השפעותיה. "ההסכם הוא הזדמנות למהפכה בחינוך", קבע מנכ"ל רשת אמי"ת, ד"ר אמנון אלדר, וקרא למוריו להצטרף לתוכנית. "היא תחזיר את מעמד המורים למקומו, תאפשר להם להעניק לימוד פרטני לתלמידים המצטיינים והמתקשים, וכן להתכונן כראוי לשיעור. המורים ישתלמו, יוערכו ושכרם יהיה מכובד וראוי. יותר מכל, המורים ירגישו סוף-סוף שהם חלק מהמהפכה הגדולה שהחינוך בארץ זקוק לה".
עם זאת, גל הטילה ספק בסיכויי ההצלחה של הרפורמה, שכן לטענתה, תנאי העבודה הנוכחיים של המורה אינם מאפשרים את מימושה כראוי. "למורים אין חדרי עבודה לשוחח בהם בשקט וביחידות עם תלמיד, אין למורה פינת עבודה אישית, אין לו חדרון לשוחח בו עם הורה מודאג, פגוע, מאוים", ציינה. "כל עוד תנאי העבודה של המורה במערכת החינוך הישראלית לא יאפשרו למורים להוציא את הרפורמה מן הכוח אל הפועל – תהא זו ברכה לבטלה".
"חשוב להדגיש כי מדובר ברפורמה שעיקרה הוא הסכמי שכר, שאין ביכולתם לשנות את מעמדו של המורה בישראל ולהביא לשיפור ומצוינות במערכת החינוך", הוסיף מנכ"ל עמותת חינוך ישראלי, אורן יהי שלום. "למרות הניסיון להציג את ההסכם כיום היסטורי למערכת החינוך, הוא חלקי ביותר ואינו נוגע לחלק גדול מהכשלים המהותיים של בתי הספר בישראל, כמו למשל העומס בכיתות וסמכות המנהלים לסיים העסקתם של מורים כושלים", הוא הסביר. "רק תוכנית מקיפה שתתמודד עם הבעיות הקשות של מערכת החינוך תוכל להביא לשינוי המיוחל לו מצפים ילדי ישראל".