זה לא מפעל, זה בית ספר

מפרסומים לא רשמיים עולה כי ההסכם החדש כולל מנגנון של תמרוץ למורים מצטיינים. לפי מנגנון זה, ייקבעו קריטריונים למדידת הצטיינותו של המורה ו-50% מהמורים יקבלו מענק שנתי של כ-3,500 - 8,000 שקלים. ככל הנראה, התגמול הדיפרנציאלי יינתן על סמך תוכנית שפיתח משרד החינוך להערכת מורים, תכנית שהקריטריונים שלה עדיין לא ברורים.

בצעד זה מאמץ משרד החינוך מודל שפועל בשנים האחרונות ברשתות חינוך שונות בארץ. מורים שנמצאים במערכת תגמול דיפרנציאלית ברשתות אלו מעידים שכתוצאה מהרצון לקבל את הבונוס בסוף השנה הם משקיעים בפרויקטים שלא בהכרח מועילים לתלמידים אלא מושכים את תשומת הלב של ההנהלה. כמו כן הבונוסים ניתנים פעמים רבות על פי מידת הקרבה של המורה למנהלת, מה שגורם למורים רבים להקדיש את זמנם בחנופה.

איך להעריך מה מעניק מורה לתלמיד?

איך בכלל ניתן לקבוע קריטריונים להצלחתו של מורה? האם מורה שמציג ציונים גבוהים טוב יותר ממורה שמציג ציונים בינוניים? האם אנו רוצים להפוך את בית הספר למקום בו מורים חושבים פעמיים האם ללמד כיתות ברמה נמוכה יותר מחשש שלא יזכו להערכה ולבונוס המובטח בסוף השנה? אולי אנו רוצים שכל המורים יהיו עושי דברה של מנהלת בית הספר, שלא יעזו לערער על החלטותיה מחשש לפגיעה בשכרם?

משרד החינוך, בשיתוף ארגון המורים, הופך את בית הספר למפעל. תעודת הבגרות היא המוצר, התלמידים וההורים הם הלקוחות, והמורים הם הפועלים. אם המורים ייצרו תעודות בגרות טובות יותר הם יזכו לתגמול גבוה יותר. האם זה מה שאנחנו רוצים? ילדים שלומדים במפעלים לייצור תעודות בגרות?

בית הספר איננו מפעל, ופעולה החינוך איננה מכירת מוצר. תהליך החינוך הוא מורכב, וקשה להעריך מה בדיוק מורה נותן לתלמידיו. כמובן שיש מורים שאין להם מקום במערכת אבל הם מיעוט זניח. רוב המורים הם טובים וקשה למדוד

 את תרומתם בפרמטרים כמותיים. הכנסת מרכיב דיפרנציאלי לשכר תהרוס את חדר המורים. בקרוב נמצא את עצמנו עם מערכת חינוך ציבורית שבה מורים יועסקו בחוזים אישיים, שבה יש תחרות וקנאה בין המורים ושבה הסולידריות אבדה לעולמים.

אם רק היו חושבים שם, במקום בו מתקבלות ההחלטות, היו מוצאים דרכים אחרות לתגמל את המורים וליצור אצלם מוטיבציה. הנה דרך אחת לדוגמה: הנהלת בית הספר קובעת בכל שנה מי יהיו רכזי השכבות ורכזי המקצוע. מדובר בכמה עשרות רכזים. כיום התגמול הכספי לרכזים אלו נמוך ולכן גם הביקוש לתפקידים אלו קטן. במקום לחלק בונוסים בסוף השנה, אפשר להשקיע אותם בבעלי התפקידים. כך למורים יהיה רצון להתקדם במערכת ולהפוך למשמעותיים יותר. הבונוס יחולק לפי תפקיד, ולא לפי הישגים שכאמור קשים למדידה ולהערכה. 

אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל בעבר, אמר בראיון הפרידה שהעניק לפני כמה שנים כי בכל שנה נהג לפטר חמישה אחוז מהעובדים שדורגו אחרונים, "no matter what", וזאת כדי ליצור תחרות בחברה ולגרום לכל העובדים להתאמץ ולרוץ קדימה. כדאי להזכיר לשר החינוך גדעון סער וליו"ר ארגון המורים רן ארז, שהם אחראים על מערכת החינוך ולא על חברת מיקרוסופט.

• הכותב הוא מורה למחשבת ישראל ופיזיקה בבי"ס "זיו ומרקס" בירושלים.
• לכל הטורים "מיומנו של מורה מתחיל"