התוכנית של פרס: איפה כבוד הנשיא?
"Peres.co.il" היא גרסה ארכאית למעגל של דן שילון. עצוב שבגיל 88, נשיא המדינה המכובד עדיין מרגיש כמו הפוליטיקאי המאוס שמעולם לא אהבו אותו, ולא מבין שהיום הוא כבר לא צריך את תוכנית התעמולה הזו, שמתאימה יותר למשטרים אפלים
אבל פרס, וזו הבעיה הגדולה, הוא נשיא המדינה, מגדולי המנהיגים בעולם כולו, היהודי החכם ביותר שחי היום, ובעיקר אחד הישראלים הפופולרים ביותר בארץ. אז למה לעזאזל הוא מתנהג כמו הוגו צ'אבס? צ'אבס, למי ששכח הוא לא רק נשיא ונצואלה, אלא אחד מהרודנים הרעים החיים כיום, שאוחז בשלטונו בין היתר בזכות תוכניות טלוויזיה ורדיו אישיות. אם יש מישהו שפרס לא היה בוודאי רוצה להיות מושווה אליו, הרי שזה הוא, וחבל שבסופו של יום, גם הוא, מתדרדר למקום הנמוך הזה.
פרס במסוק. גרסת הריאליטי של דוד הליקופטר (צילומים: צ'רלי ביטון)
"Peres.co.il" בנויה כשמה, במתכונת של אתר אינטרנט המחולק לנושאים. בכל פרק, עוסק הנשיא בערוץ אחר. זה התחיל עם כלכלה, ימשיך בשבוע הבא בחינוך, ובסוף עוד ייגמר בערוץ האוכל. למרות הרצון להיות "חדשני" ו"היי-טקי", צמד המילים האהובות עליו, התוצאה הסופית היא תוכנית הנראית כגרסה הארכאית למעגל של דן שילון. רק שכעת, בניגוד לשילון שנכנס לאולפן בליווי חצוצרות, מסתובב הנשיא בליווי רעש המטוס הצמוד. אם תרצו, גרסת הריאלטי של הדוד הליקופטר.
כשאתה רואה את פרס יושב במעגל, כשסביבו יושבים מאוהבים בו בעיניים בורקות יזמים מצוינים כמו שי אגסי ועדינה בר-שלום, אתה לא יכול שלא לחוש שמא מדובר בצורך אובססיבי של אדם מבוגר שפשוט ישמעו אותו. הוא לא רצה ללכת לבית אבות עם רעייתו המנוחה סוניה ז"ל כדי שלא לשמוע את פטפוטי הסרק של חבריו לשולחן הברידג', אז כעת, הוא מקיף עצמו בחבורות יזמים צעירים יחסית, שמתפארים בפניו על העשייה המבורכת שלהם.
כולם רוצים לספק אותו, לקבל את ברכתו, לשמוע את האישור שלו, אבל עם סיום המפגשים, אי אפשר שלא לתהות, מה כבר יוצא מהשיחות האלה? מהו הערך המוסף שלהן? זה ישנה משהו? זה יגיע לדיון בשולחן הממשלה? ברור שלא. הערך שלהן שווה לדעתי לשיחת זקנים בפרלמנט של "אחוזת ראשונים". הרי שום תועלת ומסקנות לא יצאו מכך שפרס ישמע לדוגמה על אתר הסקי החדש בגלבוע, אז למה בכלל מטריחים את כולם להתחיל לתרץ בפניו? כנראה שהמטרה היא אחת - טקסיות, שעמום וקיום מצוות "הדרת פני זקן".
בחזרה לכנסת
כששומעים את השיחה, הדי מרתקת לכשעצמה יש לציין, עם חברו אלי הורוביץ, לשעבר מנכ"ל "טבע", אי אפשר שלא להסיק שמדובר בשיחה של פנסיונר ונשיא מאוהב בעצמו, בה הם מקטרים על המדינה, עורגים על העבר וחולמים על העתיד. נדב אבוקסיס מספר במופע שלו בדיחה על זוג זקנים שקיטרו על המדינה בתור לקופת חולים. בינינו, זה אותו רעיון, רק שכעת המיקום השתנה לבית הנשיא.
פרס ואורחיו. תזכירו לי בשביל מה אנחנו צריכים אותו?
אם היו עושים היום סקר פופולריות, נשיא המדינה היה מככב במעלה הרשימה. עצוב עם זאת, שגם היום פרס לא באמת מבין ש"סייג לחוכמה שתיקה" אינה רק אימרה של חז"ל, אלא באמת דרך חיים שיש ללמוד ממנה.
חבל שגם היום, למרות האהבה הגדולה שרוחשים לו, הוא עדיין סוחב עם עצמו את כל אותן שנים בהן היה פוליטיקאי שנוא עם דימוי של חתרן בלתי נלאה, שמסתנוור מכל אור אדום של מצלמה.
"Peres.co.il" לא רק שמיותרת, משעממת ועשויה באופן גרוע, אלא בעיקר חרב פפיות למוסד הנשיאות, שכן עם סיומה, אתה חושב רק דבר אחד: למה אנחנו בכלל צריכים אותו? לא חבל על כל העלויות של ההליקופטר?
