פלסטין החברה ה-193? כל "תרחישי האימה"
בדרך להכרה במדינה זקוקה ההנהגה ברמאללה לתמיכת של מועצת הביטחון, בה יש לארה"ב אפשרות וטו. בירושלים נערכים לאפשרות שהרשות תעקוף את הנהלים ותשדרג את מעמדה בעצרת האו"ם. מהם "תרחישי האימה" והאם אנו ניצבים בפני "צונאמי מדיני ומשפטי"? ynet עושה סדר
בארגון האומות המאוחדות חברות כיום 192 מדינות. עבור ישראל, התרחיש הפסימי ביותר הוא לגלות בוקר אחד שהפלסטינים זכו, במהלך חד-צדדי עוקף משא ומתן, במושב ה-193. למרות ההכרה המסתמנת, דרכה של ההנהגה ברמאללה למושב הנכסף בעצרת הכללית במנהטן אינה קלה כלל.
מול הפלסטינים ניצבת קודם כל המשוכה האמריקנית. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הצהיר בשבוע שעבר לא פחות משלוש פעמים על התנגדותו לכוונתם לבקש מהאו"ם הכרה כמדינה. פרט לתגובה השלילית מוושינגטון, בפני רמאללה ניצב הליך קבלה שאינו מסתכם רק בהצבעה אחת במליאת האו"ם. בסוף השבוע האחרון הבהיר נשיא עצרת האו"ם, ג'וזף דייס, כי "הרשות הפלסטינית לא תוכל להצטרף לאו"ם כמדינה חברה בלי המלצה ממועצת הביטחון".
אבו מאזן בעצרת האו"ם לפני שנה. מה יצהיר בספטמבר? (צילום: רויטרס)
בהצהרתו לא התכוון דייס לנקוט עמדה פוליטית, וגם לא לרמוז על כוונותיהן של חברות העצרת, אלא רק לספק הסבר פרוצדוראלי פשוט - לעצרת הכללית אין את הסמכות לקבל חברה חדשה לשורותיה. אם הרשות הפלסטינית רוצה להיות חברה באו"ם, עליה לעבור שלושה שלבים: להכריז על מדינה, לקבל את אישורה של מועצת הביטחון ואז לקבל הכרה של יותר משני שליש מחברות העצרת.
התרחיש: כמו בקוסובו
באמנת מונטבידאו, משנת 1933, נקבעו ארבעה קריטריונים במערכת המשפט הבינלאומי לביסוס מעמד של מדינה: אוכלוסיה קבועה, טריטוריה מוגדרת על ידי גבולות קבועים, שלטון אפקטיבי ויכולת לנהל את ענייני הפנים והחוץ. למרות המחלוקות בסוגיית גבולותיה של המדינה העתידית, נראה שהפלסטינים עומדים בדרישות הסף שנקבעו באמנה הבינלאומית. בייחוד לאור הסכם הפיוס בין פתח לחמאס שחיזק את קריטריון השלטון האפקטיבי.
"למעשה, כל מה שחסר היום בשביל מדינה פלסטינית זה ההכרזה שלהם", מסביר ד"ר רובי סיבל, מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ.
למרות הדרך הארוכה שעליהם לעבור כדי לקבל מעמד של חברה באו"ם, אם יכריזו הפלסטינים על מדינה, ההשלכות הישירות לכך בזירה הבינלאומית יהיו דרמטיות. מדינות רבות צפויות להכיר ב"פלסטין" מיד לאחר ההכרזה. "זה יהיה מצב דומה למה שאנו רואים היום בטייוואן או בקוסובו, שיש מדינות שהכירו בה כמדינה ויש כאלה שלא, ביניהן ישראל. קוסובו אינה חברה באו"ם, אבל הרבה מדינות מכירות בה כמדינה עצמאית", הסביר ד"ר סייבל.
הכרזה שנייה
בשנת 1988 התייצב יו"ר אש"ף, יאסר ערפאת, על בימת העצרת הכללית והכריז על הקמת מדינה פלסטינית. תהליך ההקמה לא קרם עור וגידים, בעיקר בשל מחסור בשטח בו יכלו הפלסטינים לממש את ריבונותם. מאז הם נמנעו מלהכריז על מדינה עצמאית.
"יש מספר השערות למה הם לא עשו זאת", מציין המומחה למשפט בינלאומי, "ייתכן שהם חוששים מתגמול ישראלי, שכן הם תלויים בנו בהעברת תקציבים, חשמל ומים. גם מדובר בהפרה של הסכמי אוסלו, שיכולה לאפשר לישראל לפעול גם כן באופן חד-צדדי. כמו כן, אם הם מכריזים על מדינה בגבולות 1967, הרי שזה ויתור פלסטיני על 'פלסטין הגדולה', וזו פשרה היסטורית".
הכרזה על מדינה היא כאמור רק תחילת הדרך לחברות באו"ם. "לא כל מדינה היא חברה באו"ם", מבהיר ד"ר סייבל, "ישראל לדוגמה הוקמה בשנת 1948, והתקבלה לאו"ם רק בשנת 1949. שוויץ במשך 50 שנה כמעט לא הייתה חברה באו"ם". לדבריו, "קבלה לאו"ם מהווה הכרה במדינה פורמלית, אבל אם הם ירצו להתקבל כחברה הם צריכים קודם את אישור מועצת הביטחון, ופה בא לידי ביטוי הכוח שיש לארצות הברית ולמדינות המערביות הקבועות".
"מדינה פלסטינית שבירתה חיפה"
סביר להניח שהפלסטינים לא יפנו למועצת הביטחון לפני ספטמבר כדי לקבל הכרה במדינה, כיוון שהוטו האמריקני הצפוי יסכל את היוזמה. עם זאת, לא ניתן לפסול לחלוטין את האפשרות שרמאללה תנסה להעמיד את הממשל בוושינגטון במצב מביך.
בניגוד למועצת הביטחון, בעצרת הכללית מצבם של הפלסטינים טוב בהרבה. 118 מדינות מתוך כל החברות באו"ם משתייכות לארגון ה"בלתי מזדהות". בדרך כלל הן נוטות להצביע כגוש אחד ולקדם אינטרסים משותפים. לפי שעה, אבו מאזן יכול לסמוך על כך שמדינות אלו יכירו במדינה פלסטינית. "דרך המדינות ה'בלתי מזדהות' הפלסטינים יכולים להעביר החלטה שעצרת האו"ם מכירה במדינה פלסטינית שבירתה גם חיפה", מציינים גורמים בירושלים המעורים היטב בנושא.
הנוסח המדויק של בקשת ההכרה לא פורסם. במשרד החוץ מעריכים כי נוסח "מקסימליסטי", שיכלול הכרה במדינה בגבולות 1967 יביא לתמיכתן של כ-140 מדינות. אולם, לפי ההערכה, עם נוסח "מעודן" יותר עשויים הפלסטינים לזכות לתמיכה גורפת של כ-170 חברות.
למרות הרוב המובטח לכל נוסח שיעלו הפלסטינים להצבעה, ההכרה של עצרת האו"ם במדינה פלסטינית היא אקט הצהרתי בלבד. לעצרת יש גם סמכויות אופרטיביות, כגון הקמת ועדות או גופים מטעמה. העצרת יכולה לסייע בעקיפין למטרת הפלסטינים, באמצעות הקמת ועדות חקירה, הוצאת חוות דעת משפטיות, מיסוד גופים מייעצים להקמת המדינה, ועדות מעקב, ועוד.
המהלך הפלסטיני: שדרוג המעמד?
לפי הערכות, ההנהגה ברמאללה לא תצליח עד ספטמבר להשיג הכרה כמדינה או מעמד של חברה באו"ם, ולכן סביר שהיא תבקש מהעצרת הכללית שדרוג במעמדה. כיום משמשת הרשות הפלסטינית כמשקיפה באומות המאוחדות, מעמד המאפשר לה לקחת חלק בדיונים, אך ללא זכות הצבעה ובלי אפשרות להגיש הצעות להחלטות (מדינות אחרות, כמו מצרים, עושות זאת עבורם), וללא אפשרות להציג מועמדויות לגופים של האו"ם.
ברוב של שני שלישים יכולה העצרת לקבל החלטה לשדרוג מעמדם של הפלסטינים כמשקיפים. למעשה, מלבד מעמד פורמאלי של חברה באו"ם, בכוחם של חברי העצרת להעביר
החלטות המקנות לרשות את כל הזכויות הנמנעות ממנה. "העצרת קובעת את הנהלים שלה, והיא יכולה גם לשנות אותם", אומרים בירושלים, אך מדגישים: "להעניק להם סמכויות כוללות, פרט לחברות פורמלית, עלול להיות בעיה לאו"ם, כיוון שזה טשטוש הגבול בין משקיפה לחברה. מדינות אחרות עשויות להתנגד".
ביום שאחרי ההכרה במדינה פלסטינית באו"ם נערכים בירושלים לכך שהמציאות תשתנה - ולרעה. החשש הוא מגל בינלאומי של שדרוגי נציגויות פלסטיניות, ומפגיעה במעמדה הבינלאומי הרעוע ממילא של ישראל. אפשרות נוספת הנלקחת בחשבון היא שהרשות הפלסטינית תנצל את כוחה באו"ם כדי לכופף נהלים קיימים ולהתקבל לגופי או"ם. כך תוכל רמאללה לקדם שורת החלטות אנטי ישראליות. "חוקי המשחק פה הולכים להשתנות", העריכו גורמים בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
