ההגירה כפאזל בלתי שלם: על הרומן "ברוקלין"
הרומן שכתב קולם טובין על סוגיית ההגירה, מצליח לשכנע ולרתק מפני שהוא אינו מונחה על ידי אידיאולוגיה חברתית או פוליטית. לצד חווית חיפוש הבית, מוצגות גם שאלות על יחסי אם ובת, החברה האמריקאית וטיבם של בני האדם במצבים מגוונים
היכן בעצם נמצא הבית? (עטיפת הספר)
ב"ברוקלין" מגולל טובין את סיפורה של אייליש לייסי, בחורה צעירה, ענווה, בת, אחות וחברה למופת. אייליש מתגוררת עם אמה ואחותה בעיירה קטנטנה נטולת זוהר בשם אניסקורתי (שהיא גם עיר הולדתו של הסופר). האב נפטר, הבנים עקרו לאנגליה, והשגרה בנלית למדי. רוז האחות, וכך גם האם, מבקשות חיים טובים יותר לאייליש ועל כן, כשכומר חביב מציע לסדר לה אשרת עבודה ומקום מגורים בברוקלין שבניו-יורק, השתיים רואות בכך הזדמנות פז.
אייליש עוברת לברוקלין, מתוודעת לשיטה הקפיטליסטית, עובדת בכלבו ענק וחווה את הגעגועים הביתה והחיים בשותפות עם נשים שאיננה מכירה. היא גם מתאהבת, מתאכזבת, וכל העת מנסה להבין היכן בעצם נמצא הבית.
שורש סיפור המולדת
אותו ניסיון רב תהפוכות נמצא בשורש כל סיפור הגירה שהוא. מצד אחד, המולדת, המכילה את זיכרונות הילדות, המקומות המוכרים והמשפחה. מצד שני, המולדת החדשה, בה מבקשים להיטמע, לארגן חיים חדשים כלשהם ולעמוד על טיבה. אייליש לייסי נעה בין נקודות הקיצון הללו, אך בכל זאת יש בסיפורה דבר מה שונה: היא לא היגרה מרצונה. ההגירה כמעט נכפתה עליה, ורק בשל מזגה הנוח נענתה ללא ויכוחים למה שהיה למעשה החלטתן של אמה ואחותה.
בשל נקודת המוצא השונה, סיפור ההגירה הוא בעל פנים אחרות. הוא עגמומי יותר, נטול פאתוס או אידיאולוגיה, ונעדר כמעט תמיד, מסממנים של התלהבות וכמיהה. המולדת, אם כן, מהווה משקולת כבדה פי כמה בחייה החדשים של גיבורת הספר. הטלטלות הרגשיות הרבות אותן חווה אייליש נובעות מפצע פתוח ומבטה מופנה כל העת אחורנית. צייתנותה ודאגתה של אייליש לאמה ואחותה ממשיכות גם כאשר מפריד ביניהן אוקיינוס רחב ידיים.
במכתביה אליהן למשל, היא דואגת שלא לספר על אומללותה האיומה מחשש שתגרום להן אי נחת וחרדה. אייליש אינה רואה את עצמה. היא מביטה אל המולדת, אל משפחתה, אל עברה, ומתבוננת על ההווה רק דרך הפריזמה המצומצמת הזו. לפיכך, שאלת הבית הופכת סבוכה יותר ויותר ככל שהרומן מתקדם ועיניה של אייליש מתחילות להיפקח.
לנבור בתוך הדמויות
לאורך הרומן מתפתחת דמותה של אייליש ויחסה לברוקלין ולעיירת הולדתה הופך למורכב ומסועף. לא נגלה את השתלשלות העניינים, אך יש לציין כי טובין מצליח להרחיב את ההתבוננות על תופעת ההגירה הפרטית של גיבורת ספרו, דווקא משום שהוא מצמצם בתחילה את נקודת מבטה. ההתפתחויות המינוריות, האיטיות והעדינות נשזרות על ידו בקשב רב לדמות הראשית, לאופייה ונפשה.
טובין אינו רק בורא דמות בדיונית, אלא נובר בקרבייה, בוחן אותה ומעמת אותה עם מצבים רגשיים לא פשוטים. בכישרון רב, הוא מוסיף צבעים לדמותה האפורה של אייליש וכמו מאפשר לה לחוות בקצב שלה את החיים האורבנים החדשים ואת חייה כבחורה צעירה על סף הנשיות.
טובין הוא רב אמן בכל הנוגע לשרטוט מפת הנפש של דמויותיו. בכל ספריו ניכרת יכולתה הכבירה לעצב דמויות בדיוק מופתי, ולגרום לנו להתאהב בהן עד תום. בין אם מדובר בדמויות משולי החברה ובין אם בסופר הנודע הנרי ג'יימס (עליו כתב בספרו "האמן"), טובין מצליח לצקת חיות מפעימה ומפתיעה ברגעים האפרוריים ולהאיר את הפינות החשוכות ביותר. הוא אינו מייפה את המציאות, אך הוא תמיד מותיר פתח ליופי ומציג אותו דווקא במקומות הבלתי צפויים.
"ברוקלין" הוא רומן טוב מאוד מפני שהוא אינו מונחה על ידי אידיאולוגיה חברתית או פוליטית ותו לא. הוא מעלה סוגיות מרתקות, שהגדולה מכולן היא סוגיית ההגירה, שלצדה מוצגות שאלות על יחסי אם ובת, החברה האמריקאית, טיבם של בני האדם במצבים מגוונים וכן הלאה. ברם, סוגיות אלו הן חלק אורגני מהטקסט, והן עולות משום שסיפור המעשה מכונן אותן. הן אינן משתלטות על המרחב הסיפורי עד כדי כך שלא יוותר דבר פרט להן.
ההפך הוא הנכון, שכן טובין מבקש בראש ובראשונה לספר סיפור.
הפשטות היא ידידתו הטובה של טובין והוא קודם כל מספר סיפור מדויק, מעניין ו-כן, פשוט. לא נמצא ב"ברוקלין" טיפת מלודרמה, התפלספות מייגעת ללא בסיס או אמירות נוקבות ושערורייתיות. את מה שהוא בוחר להשאיר בין השורות, להתגלם מתוך סיפור המעשה, אנו נחשוף לבדנו, בעוד הוא יציג לנו את ההוויה בפשטותה. זו הוויה אשר הופכת מורכבת, מרגשת ולעתים אפילו מסעירה, משום שאופן הצגתה חף מעודפות.
תרגומה המצוין של שרון פרמינגר הוא בעל משמעות רבה להצלחתו של הספר. פרמינגר נצמדת לנתיב בו הולך טובין לאורך כך הדרך, שומרת על הקצב המדוד, על האפיון הרגיש של דמויות וסיטואציות, ומעבירה בעברית נקייה, רכה אך גם חדה מאוד, את הסיפור הקטן והאינטימי של אייליש. "ברוקלין" הוא לא סיפור משנה חיים, אך הוא לוכד את הקורא כבר מהשורות הראשונות, ומפגיש אותנו עם אמנות הכתיבה על החיים. אמנות שכוחה בעדינותה וביכולתה להעניק לחיים ערך מוסף, נקודת מבט אחרת ולחשוף בפנינו פיסה אחר פיסה, חוויות, יחסים ורגשות.
"ברוקלין", מאת קולם טובין. תרגום: שרון פרמינגר. הוצאת בבל. 265 עמ'
