"אם גן עדן בארץ ישראל הוא - בית שאן פִתחו"

היא הוכתרה כעיר בירה בתקופה הביזנטית, מלכים נלחמו עליה, מעיינות האזור הפכו אותה לעיר מים ובתי המרחץ עמוסי הזונות שלה היו לשם דבר - בית שאן: האם זהו פיתחו של גן העדן?

"אני הולך, אני הולך

אני הולך לבית שאן

אני הולך, אני הולך

לבית שאן"

(מתוך "אני הולך לבית שאן", מילים: גרי אקשטיין)

דוד לוי הוא האסוציאציה הראשונה שלי כשאומרים לי "בית שאן". מעבר לכך, העיר שנמצאת בחלק הצפון-מזרחי של המפה מעולם לא גרמה לי ולחבריי המטיילים לכתת את רגלינו לסיור בה. אבל באזור העמקים, שבו שוכנת העיר, היינו גם היינו.

הסיור האחרון:

ציפורי: 'קטלוג' לפסיפסים

זיו ריינשטיין

מעוניינים לקשט את ביתכם בפסיפס? תוכלו לקבל השראה בציפורי שהיתה ה"הום סנטר" של הפסיפסים לפני שנים. סיור נוף, היסטוריה ותרבות בעיר יהודית מאבן, שיש לה הופכין

ציפורי: אתר שהוא אבן שואבת לאוהבי הפסיפס

אז מה הבעיה שלה: יחסי ציבור לא טובים? חוסר אטרקציות אטרקטיביות? כך או כך, בית שאן היא אולי לא אחת הערים הנוצצות בישראל אבל היא בהחלט הולכת ומתפתחת, מושקעים בה כספים לפיתוח מתחם הסראייה (הממשל העותומני) העתיק וגם הוקמה בה רכבת פנים חדשה שבימים אלו היא הדרך היחידה להגיע אל ה-אטרקציה של בית שאן - הגן הלאומי.

הדעות לגבי נחיצותה של הרכבת חלוקות: אגודת מורי הדרך מתנגדת בטענה שהנסיעה ברכבת מייקרת (7 שקל לאדם) את הסיור לתיירים ומיותרת. אולם בעיריית בית שאן רוצים לחשוף את התיירים למתחם העתיק שלה ולחנויות המשוועות לקליינטים זרים ונדיבים.

ה-אטרקציה של בית שאן. הגן הלאומי (צילומים: זיו ריינשטיין)

פוליס בסקיתופוליס

כ-200 אלף תיירים ביקרו בגן הלאומי ב-2010, מספר יפה לכל הדעות יחסית לעיר פריפריאלית בישראל, ואכן הגן הלאומי מספק לכל תייר שאוהב טיולים בארץ, חובב אתרים ומטייל את מנת ההיסטוריה הרצויה.

היסטוריה? ועוד איך! ההתיישבות בבית שאן החלה בתקופה הכלקוליתית (4,000 עד 3,150 לפהנ"ס לערך) על תל בית שאן שבחזית הגן הלאומי. מלכי מצרים העתיקה, כמו תחותמס ה-3 ושישק, כבשו אותה, בתנ"ך היא מוזכרת כ"ביישן" - נחלת שבט מנשה ושאול ובניו נתלו על חומות העיר עת הפסידו במלחמה בגלבוע לפלישתים.

במאה ה-4 לפנה"ס כובש אלכסנדר מוקדון את האזור, ומקים כ-30 ערי פוליס - עיר אוטונומית המספקת את כל צרכיה. אחת הערים שהוקמה על ידי יורשו (תלמי פילדלפוס) היא ניסה-סקיתופוליס שנקראה ע"ש ניסה, נימפת-יער שהיתה האומנת של דיוניסוס ונקברה בבית שאן, ודיוניסוס הביא את הסקיתים (עם ממוצא הודו-אירופי) לשמור על קברה. השם הזה מלווה את בית שאן עד הכיבוש הערבי במאה השביעית.

לקבל את מנת ההיסטוריה הרצויה. עתיקות בגן הלאומי בית שאן

במאה 2 לפנה"ס נכבשה בית שאן על ידי החשמונאים, שהציבו אולטימטום לתושבי העיר להתייהד או לעזוב את העיר, והם אכן עזבו. לאחר מכן כובש אותה פומפיוס ב-63 לפנה"ס ומחזיר אותה לתושביה המקוריים.

בשנת 400 לערך, הופכת בית שאן לבירה של פרובינקיה פלסטינה השנייה (ארץ ישראל חולקה ל-3 פרובינקיות) אך העיר נכבשת על ידי האומאים המוסלמים במאה ה-7, ובית שאן הופכת לחסרת חשיבות כשהבירה עוברת לטבריה. ב-749 בית שאן נהרסת עקב רעידת אדמה שתקפה את האזור, ולמעשה לא קיימת מאז. בשנות ה-60 כבר החלו חפירות ונתגלה התיאטרון של העיר, ומאוחר יותר, ב-1986, נערכו חפירות מעמיקות יותר ונתגלתה העיר הרומית - סקיתופוליס - שאת שרידיה אנו רואים כיום.

עמודים רומיים בסמוך לתל בית שאן. שכבות של היסטוריה

הקאנטרי קלאב של הביזנטים

הרומאים הביזנטים ידעו לחיות טוב, וכמו כל עם שאוהב להתפנק בנו לעצמם בתי מרחץ בכל עיר רומית שכיבדה את עצמה. בעיר נתגלו על ידי החוקרים גבי מזור ורחל בר נתן, שני בתי מרחץ שנועדו לשימוש התושבים. תארו לעצמכם, מסיימים את יום העבודה והולכים ישר לספא - שם מחכה לכם מסאז' מפנק, חדר כושר, בריכות חמות וקרות, קריאת שירה ודיונים פילוסופיים. אפילו זונות חיכו לגברים שבאו, כחלק מהבילוי השותף בבית המרחץ.

שכשוך רטוב:

להתרענן בעמק המעיינות:

אורי דביר

לא רק משנה מקום משנה מזל, אלא גם שינוי שם. המועצה האזורית בית שאן מיתגה את עצמה מחדש כ"עמק המעיינות". יצאנו לשטח להתרשם מהאדרת החדשה, וגילינו גברת דנדשה

שכשוך רטוב: מעמק בית שאן לעמק המעיינות

בחצר בית המרחץ נתגלו חמש בריכות, אחת גדולה שנקראת בלטינית נאַטַטיוֹ (בריכת שחייה) ובחדר ההלבשה - אפודיטוריום - הפקידו המתרחצים את בגדיהם, ומשרתיהם שמרו מפני גניבות. לספא הרומי הגיעו עשירים כעניים, היות והתשלום היה סמלי וילדים נכנסו ללא תשלום. חלק מהבריכות חוממו על ידי תנור שהזרים אוויר חם (מערכת היפוקאוסטית) שחימם את הקירות, ויצר סרקולציה שחיממה גם את רצפת האולם במשך 24 שעות.

את הבריכות מילאו מים שזרמו כל הזמן תודות לעשרות המעיינות הפזורים באזור עמק בית שאן (עמק המעיינות), וכל יום העיר קיבלה קוב מים לתושב, כלומר מים בכמויות אדירות שתועלו למילוי בריכות, לטרינות (שירותים מאבן שבהם מים זורמים בתעלה) ונימפאונים (מזרקות נוי) שהיו פזורות בעיר. ככה זה כשאין לך בעיות מים כמו שיש כיום.

מה שנקרא פינוּוווק. בית המרחץ בבית שאן

איור המראה את פעילות הרומאים בבית המרחץ. איפה נרשמים לקאנטרי?

מערכת ההגברה הרומית

אחד משני הרחובות הראשיים (קארדו) של סקיתופוליס, הוא רחוב העמודים - פלדיוס (ע"ש מושל העיר) - שנבנה במאה ה-2 לספירה ומעוטר בעמודי שיש יפהפיים ומעליהם כותרות קורינתיות רומיות, המאפיינות בנייה מפוארת בתקופה זו. ממזרח לרחוב זה נבנה במדרון הפורום או האגורה של העיר - כיכר השוק שבה היו חנויות ומכרו מכל טוב.

על התל שבעיר לא היתה התיישבות, פרט לקיסריאון - מקדש לקיסר הרומי שנבנה בראשו ושימש כפולחן לגניוס של הקיסר (מכלול התכונות הטובות שלו), אך בתקופה הביזנטית הורדו ונעלמו מן התל. כיום קיים שם עץ (לא שתול) ששימש לצליבת ישוע בסרט "ישו כוכב עליון" שצולם בארץ ב-1973.

וכמו בחיים טובים, גם תרבות היא חלק מהעולם הרומי הנאור, וככזה נבנה בעיר תיאטרון מרשים המורכב משלוש קאוויות (מפלסי ישיבה) ומעוטר בעמודי בזלת שחורים מטורקיה, גרניט אדום ממצרים ושיש מאזור ים המרמרה (אף הוא בטורקיה). התיאטרון הכיל כ-10 אלף מקומות והיתה בו מערכת הגברה - קנקנים גדולים שהועמדו הפוכים שיצרו אקו והגבירו את קול השחקנים. האפריז (אלמנט אדריכלי בעיצוב המבנה) בחזית התיאטרון היה עשוי שיש ומעוטר בתבליטים של אריות ואלים רומיים. פשוט עבודת עיצוב מרהיבה!

עמודי שיש יפהפיים ומעליהם כותרות קורינתיות רומיות. רחוב העמודים

עמודים מפוארים, מערכת הגברה ו-10 אלף מושבים. התיאטרון הרומי

לא לשווא טבע האמורא ריש לקיש בתלמוד בבלי את המשפט: "אם גן עדן בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו". האזור הירוק ושופע המעיינות נמצא על צומת ראשי ומרכזי שדרכו נעו ממסופוטמיה אל מצרים לאורך ההיסטוריה, והשליטה על האזור קסמה לעמים רבים לבוא ולהתיישב בבית שאן.

כיום העיר קצת איבדה מזוהרה, אבל אין ספק שאלפיים שנה אחורה ויותר, היתה העיר שנושקת לנהר הירדן וצופה על הרי הגלעד אחת המרכזיות באימפריה הרומית. אז בדרך לצפון או לעוד ביקור בעמק יזרעאל היפה, אתם מוזמנים לשיעור היסטוריה בגן העדן. רק אל תשכחו להביא בגד ים.