נתניהו: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה יותר"

בדבריו אמר נתניהו כי "אנחנו במאבק גדול, אבל יש לנו גם הישגים כבירים. לפני 44 שנה, מימשו חיילי צה"ל בגופם את חזון הנביאים, והחזירו את עטרתה של ירושלים למקומה הראוי. עברו כמעט 2,000 שנים מאז החורבן - והיום ירושלים היא כלילת יופי. חזרנו לירושלים כבנים וכבונים, והיא נמצאת באחת מתקופות הזוהר שלה... ירושלים מלאה באתרים אריכאולוגים שמוכיחים את הקשר שלה לעם היהודי, זו ירושלים שחוברה לה יחדיו - ולא תחולק עוד".

ראש הממשלה פנה אל התלמידים ואמר כי הוא רואה בהם מנהיגות עתידית. "יש לכם תפקיד כפול", אמר, "מצד אחד ללמוד תורה ולגדול בה, ומד שני, לא פחות חשוב: ללמד תורה ולהעצים את העם שבתוכו אתם חיים, העם שלנו. אתם סיירת של תורה, הולכים לפני המחנה, מאירים את דרכו - אך שמרו על קשר עין, כי חלוץ שאין מאחוריו מחנה הופך בודד במדבר. רק שמירה על אחדות האומה תשמור על שלמותה.... אנו נשמור על ירושלים, נשמור על אחדותה, והיא תשמור עלינו".

לחבר את העם

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, שיבח בדבריו את הישיבה, שממנה יוצא "קול של תקווה ואמונה". לדבריו, כך היה גם בעבר - אפילו בימים הקשים והמתוחים שלפני מלחמת ששת הימים. "לא שכחנו את חברון, את בית חגי, את איתמר ובטח שלא את ירושלים, שאת חגה אנו חוגגים היום - ונחגוג עוד שנים רבות", אמר ריבלין מעל הבימה.

הוא הזכיר כי בשנים האחרונות הפך יום ירושלים לחגם של חובשי הכיפות הסרוגות, ופנה לנוכחים: "עליכם מוטלת המשימה לחבר את ירושלים לעם ישראל, לבנותה כעיר שחוברה לה יחדיו". 

ריבלין במרכז הרב (צילום: גיל יוחנן)

לפני עליית ראש הממשלה לבימה, עלה לברך ראש הישיבה, הרב יעקב שפירא. "הערב הזה אנו מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו", אמר "לפני כמה ימים, כששמענו את דבריו של ראש הממשלה בבית הנבחרים - לא רק את הדברים שמענו, שמענו גם את הקולות, הרגשנו את קול ישראל סבא מדבר מן הגרון. הדברים יצאו מן הלב – לא רק לב של בשר, אלא גם לבה של ירושלים. צדק ראש הממשלה בדבריו שחזרנו לארצנו הקדושה לא ככובשים, אלא לנחלת אבותנו. העם היהודי אינו כובש זר".

הרב ציין כי "אנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, בניסיונות שונים מול אויבינו, ועלינו לשאוב כוחות מהעמידה הזקופה של עם ישראל בהר סיני. אנו מקווים כי בעזרת השם, פדויי השם ישובון, ובאו ציון ברינה, ויחד עם גלעד שליט ויונתן פולרד אהובינו, תעלה שמחת עולם על ראשנו". 

אופיום השלום

רבה של קרית ארבע, הרב דב ליאור, תקף את התפיסה החרדית ואמר: "הישיבה היא אחת המקומות הספורים בארץ שיש בו ציבור שמבין

את המשמעות של היום הזה, ויודע להודות לקדוש ברוך הוא. לצערנו חלק גדול לא מודע לגודל הנס שאירע ביום הזה, וחלק מתעלם בכל מיני תירוצים - וזה נקרא כאילו שהם חרדים על דבר ה'. אבל מי שהוא חרד לדבר ה', צריך להודות לו על הטוב שנתן".

הרב ליאור טען כי עם ישראל סובל מחולשה בהנהגה המדינית ושחזון השלום משמש כאופיום. הוא הביע תקווה "שלהנהגה שלנו יהיה כוח, וראש הממשלה שלנו יכריז על ריבונות בכל שטחי ארצנו" - ובעקבות כך אף זכה לתשואות רמות.