המלצה לקריאה: ישראל בר כוכב יושב למשתה

דן דאור ז"ל העניק במשך שנים לקוראים ילקוט אוצרות מן השירה הסינית, מן העידן שאני מכנה: העידן או הסדר הראשון, כשההר היה הר והפרחים פרחים וניתן היה לנקוב בשם ברעננות ולהלך כאדם הראשון בגן עדן ובגיהינום הראשונים.

דאור על גב עטיפת הספר. כשההר היה הר

מו למשל בשירו של מאו ג'אנג בן המאה השניה: "בהר יש שיח קורנית בביצה יש פרחי לוטוסלא ראיתי את דזה דוראיתי רק את המשוגע/ בביצה יש צמח ארכוביתלא ראיתי את דזה ג'ונג ראיתי רק עלם ערמומי".

קסם השירה, שירים על אושר ועל פרידה ובתוכם שניים מגדולי השירה בכל הזמנים: דו פו ולי באי. לאורך השירים המתורגמים החל מן הספר '"ארבעים שירים סיניים" דרך "101 שירים סיניים" ועד המתנה האחרונה שהותיר בידינו, החבר, החכם, משורר, הסינולוג ואיש המסעות, דן דאור.

ראו למשל את המלצתו של גואן האן צ'ינג: "בבטלה האושר/ לשור את סוסי הנפש לנעול את הקוף שבלבם נתנער בקפיצה מאבק העולם, מרוחו הרע/ המי יחרידנו מחלום צהריים בצל העצים?/ לנטוש מקום של רווח ותהילה/ לחתור אל שמחת השלווה/ בבטלה האושר".

או במילותיו של ג'ון דון רו על מעגל החיים: "כשההצגה תגמרתפשוט את חולצת השחקן

לתת לטיפש הבא", (מהמאה שתים עשרה, הרבה לפני "החיים הם במה" של שייקספיר).

"משתה לאדם בודד" שיצא בהוצאת עם עובד, כולל גם תרגומי מופת משירו של באי דאו מחשובי המשוררים כיום וג'ו צ'נג המשורר הטרגי (שניהם מראשי אסכולת"שירת הערפל').

המשורר ישראל בר-כוכב, פרסם לאחרונה מהדורה משותפת להוצאות הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק ירושלים, של מבחר שיריו משנים 2010-1975. אורי ברנשטיין מציין באחרית הדבר של הספר את הדמיון והיכולת הלשונית המדויקת והמשוכללת, שבכוחם הספר מעמיד עולם חדש שלם של צירופים ומראות, המתאגדים במבחר השירים הזה לכדי אמירה מאגית בדבר עולם נעלם וטמיר, הנחשף בלשון השיר.