שתף קטע נבחר
 

הקיבוצים הפרו חוקי נדל"ן? אז נשנה את החוקים

במשך שנים ניהלו הקיבוצים שוק לא חוקי של השכרת דירות. המדינה עצמה עין ולא הפריעה לחגיגה. כשבעיית הדיור עלתה לכותרות הם זכו בפרס נוסף: שינוי החוק. הנפגעים העיקריים: ענף החקלאות, המוסר והטעם הטוב. כך מכשירים שרץ

המדינה מכריזה חדשות לבקרים על יוזמות חדשות, שמטרתן לרסן את מחירי הדירות המשתוללים, אולם כשבודקים אותן, מתגלות החלטות בלתי סבירות, שאינן מסייעות לפתור את מצוקת הדיור, אלא פשוט מעצימות את הפערים הגדולים ממילא בחברה הישראלית. דוגמה לכך היא החלטה שהתקבלה לאחרונה במועצת מינהל מקרקעי ישראל, לפיה יש לאפשר לקיבוצים להשכיר באופן נרחב דירות שיוקמו על קרקעות ציבוריות.

 

על פי הצהרת יו"ר מועצת מקרקעי ישראל ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, הדבר יסייע במתן פתרונות דיור לזוגות צעירים חסרי דיור. בפועל: שוק שלם של "דירות להשכרה" ינוהל למעשה על ידי גורמים פרטיים, שופעלים מטבע הדברים על פי שיקולים כלכלים בלבד. התוצאה של המהלך ברורה: מחירי הדיור ימשיכו להיות גבוהים.

 

פעילות לא חוקית

השכרת דירות בקיבוצים הייתה עד היום פעולה לא חוקית שהמדינה סירבה להכיר בה, מכיוון שמדובר על קרקע שהוקצתה לשם חקלאות ומגורי החקלאים, ללא כל תשלום או עבור תשלום מזערי. למרות זאת, התופעה התרחבה בשנים האחרונות בקיבוצים, תוך חריגה מהשימושים המותרים במקרקעי המשבצת ותוך הפרה של הוראות חוזה המשבצת.

 

כעת, קיבוצים באזורי עדיפות לאומית יוכלו להשכיר כ-50% מהדירות, ובאזור מרכז הארץ - כ-25% מהדירות. גם אחוזים אלו אינם בבחינת סוף פסוק, שכן מספרים אלה לא כוללים שורה ארוכה של מקרים שאינם נחשבים כ"השכרת דירות" לצורך קביעת התקרות. כך למשל כאשר מדובר בהשכרת דירות קטנות, דירות המושכרות למועמדים לקליטה, לסטודנטים ועוד.

 

קשה להבין מדוע פעילות בלתי חוקית מזכה את מבצעיה בפרס, על ידי הכשרתה בדיעבד ואף העצמתה. במקום לתמרץ את החקלאים העוסקים בחקלאות, חרף כל הקשיים, ניתן תמריץ דווקא לאלה שאינם עוסקים כבר בחקלאות והפרו את ההסכמים וההחלטות המועצה. פעולה זו נוגדת כל הגיון ואף אינה צודקת מבחינת משפטית או מוסרית.

 

בפועל, ההחלטה מתמרצת את החקלאים לזנוח את החקלאות ולהתפרנס מ"השכרת דירות", תמורת תשלום זעום ומגוחך לקופה הציבורית בסך 5%. האפשרות להשכיר דירות שהוקמו על קרקע ציבורית, שהוקצתה ללא כל תשלום או עבור תשלום זעום, מעניקה הטבות יקרות ערך לקומץ בחברה הישראלית.

 

בנייה לא מבוקרת עלולה גם להוביל לפגיעה בסביבה ולגרום לקידום תוכניות פגומות מטעמים זרים. בנוסף, בסופו של יום, מסחור הקרקע מוביל להרס החקלאות בישראל ולדיכויים של החקלאים שמעוניינים להמשיך ולהתפרנס מחקלאות.

 

מה עם מחוסרי הדיור?

יצירת "שוק משני" המבוסס על סחר דירות בקיבוצים, יאפשר לנצל את מצוקת הדיור הקיימת בקרב הציבור הרחב והשכבות החלשות בחברה, ולא מהווה פיתרון הולם לאוכלוסיות שבאמת זקוקות לכך. המדינה יכולה להבטיח, במסגרת מדיניות כוללת, על שילוב אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה כלכלית - אך הדבר לא יתאפשר ביצירת "שוק חופשי" של דירות להשכרה, שישלט על ידי הקיבוצים. מטבע הדברים, גורמים פרטים ישכירו את יחידות הדיור למרבה במחיר ולא למחוסרי דיור. 

 

החלטה זו מהווה המשך מגמה, הניכרת בשנים האחרונות, לפיה המדינה הולכת ומתנערת מחובתה לספק קורת גג לאזרחיה. על המדינה לספק פתרונות דיור המתאימים לצרכי האוכלוסיות השונות, ביניהן משפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה ולא להסתמך על השוק הפרטי שמציע דיור במחירים שאינם נגישים לחלקים נרחבים מהאוכלוסייה.

  

הכותבת היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי


פורסם לראשונה 06/06/2011 21:03

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים