ת.ז. חכמות – החל מנובמבר
לאחר דיון סוער ומרובה צעקות בכנסת אושרו תקנות משרד הפנים, שיאפשרו להתחיל בפיילוט של תעודות זהות ביומטריות. הח"כ האחראי שטרית: "סתם מפחידים את הציבור, המאגר לא ידלוף". הנוכחים לא הסכימו עם הקביעה
רשות האוכלוסין ומשרד הפנים יחלו בפיילוט לתעודות זהות חכמות והקמת מאגר ביומטרי אחרי החגים – החל מחודש נובמבר. זאת לאחר אישור משרד הפנים בנושא ואישור הצו. מבקר המדינה פירסם לאחרונה דו"ח שקובע שפרויקט תעודות הזהות החכמות מתעכב ונמשך למעלה מ-15 שנים.
הפיילוט ייצא לדרך בנובמבר, זאת בעקבות אישור מהבוקר (ה') של הוועדה משותפת של הכנסת את תקנות המאגר הביומטרי ואישור הצו בנושא. חברי הוועדה היחדים שנכחו היו יושב הראש, מאיר שטרית (קדימה) וחבר הכנסת אברהם מיכאלי (ש"ס). בנוסף, הגיעו מוזמנים ממשרדי הממשלה ונציגים של ארגונים אזרחיים. חבר הכנסת זאב אלקין (ליכוד) הגיע שעתיים לאחר תחילת הדיון.
מהי תעודת הזהות החכמה?
תוכנית המאגר הביומטרי נועדה להחליף את תעודות הזהות והדרכונים שלכם בתעודות חכמות. מה עושה אותן לחכמות? רכיב זיהוי ביומטרי – שילוב של טביעות אצבע ונתוני זיהוי פנים. כך יוכלו גורמים ממשלתיים לזהות אותנו באופן ממחושב - באמצעות השוואה בין המידע שבמערכת ובין טביעת האצבע שלכם. כל המידע הזה יישמר במאגר ביומטרי אחד.
אזרחים שירצו יוכלו למסור טביעת אצבע ולהצטלם לתמונה ממוחשבת - פרטים אלו ישולבו בתעודת זהות חכמה, שתחליף את תעודת הזהות הכחולה ואת הדרכון הישן. כך, כשיצטרכו להזדהות מול גורם ממשלתי יהיה אפשר לוודא את זהותם באופן ממוחשב. האצבע תיסרק והמידע יושווה למידע שנמצא על התעודה. במקביל, הנתונים הללו ישמרו במאגר ביומטרי – על מנת שאי אפשר יהיה להתחזות לאדם אחר ולהוציא שתי תעודות זהות.
"אם מישהו יפרוץ למאגר, לא יקרה שום דבר"
חוק המאגר הביומטרי אושר בכנסת לפני שנה וחצי. גופים שהתנגדו לחוק טענו כי הקמת מאגר כזה מסכנת את הפרטיות של תושבי ישראל. כתוצאה מהתנגדות, נקבעה פשרה שלפיה יעבור החוק תקופת מבחן, שבסופה יוחלט על ידי ראש הממשלה, שר הפנים, השר לבטחון פנים ושר המשפטים אם הניסוי יורחב למאגר שיכיל מידע על כל תושבי ישראל.
בתחילת הוועדה שטרית טען שלא מדובר בדיון על המאגר הביומטרי וכי ברוב המדינות שבהן יש מסמכים ביומטרים כמו דרכונים, יש גם מאגרים ביומטריים. עוד אמר שטרית, כי בארצות הברית קיים מאגר ביומטרי שמכיל טביעות אצבעות של מיליון ישראלים שקיבלו ויזה לשהות במדינה. לשיטתו אין סיבה שבארה"ב יהיה מאגר כזה של ישראלים, ושבמדינת ישראל לא יהיה.
שטרית חזר על הטיעון הזה בתום הדיון וצעק על הנוכחים שהם מטעים ומפחידים את הציבור, וכי היו הפחדות בעניין מצד התקשורת. "המאגר לא ידלוף", אמר שטרית. "אלו הפחדות סרק וזה גורם נזק למדינה. אני לא נבהל, זה קריטי למדינת ישראל (…) גם אם מישהו חלילה יפרוץ למאגר, לא יקרה שום דבר". שטרית אמר שאפשר להוסיף למאגר גם פרטים של תיירים שנכנסים למדינה על מנת לטשטש את הזהות של ישראלים ולהפוך אותו לבלתי שמיש עבור מי שיפרוץ אליו.
בנוסף, אמר שטרית כי המאגר של משרד הפנים לא דלף - בניגוד לפרסומים בתקשורת ולחקירה שניהל מבקר המדינה בעניין - אלא שרשימת הבוחרים בלבד היא זו שדלפה. בדיון עלתה שוב הצעתו של פרופ' עדי שמיר, להקים מאגר מעומעם שיגן במידה מסוימת על פרטיות האזרחים, שלא יהיה בו זיהוי של אחד-לאחד עבור פרטים ביומטריים מול המאגר. שטרית אמר שהוא דחה את ההצעה בין השאר מכיוון שהיא לא קיימת באף מדינה בעולם, "אני לא רוצה שנהיה שפן נסיון". נציג של שירות הבטחון הכללי שנכח בדיון והיועצת המשפטית של המשטרה אמרו שגופים אלו מעדיפים את השיטה של המאגר הנוכחי.
אזרחים לא יישאלו שאלות על מידע רפואי
לפני הנפקת תעודת זהות ביומטרית, על פי התקנות, כל אזרח יישאל סדרה של שאלות שרק הוא אמור לדעת. יהושע שופמן מהמועצה לפרטיות טען כי אין הגדרה בתקנות ל"מידע רגיש" שלא יילקח מהתושבים בעת תהליך האימות.
נציגי משרד הפנים הסכימו לסייג שתושבים לא יישאלו על מידע רפואי, אבל סירבו להגיד מה המידע שעליו יתבססו על השאלות, על מנת שזייפנים לא יוכלו להתכונן מראש ולהשיג את המידע על אודות אדם שרוצים להתחזות אליו. הוכנס סייג שלפיו לא יישאלו על מידע רפואי וכלכלי.
שופמן ואבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אמרו בדיון, כי התקנות פורסמו לעיון הציבור רק ימים ספורים לפני הדיון בוועדה. שטרית טען כי מדובר בהליך תקין וכי הוא קיבל את התקנות מהממשלה זמן לא רב לפני שפירסם אותן לעיון הציבור. נציג מטה מאבק הנכים ביקש לתקן את הנגישות של משרדי הפנים למוגבלים בניידות ובשמיעה. רשות האוכלוסין ומשרד הפנים התחייבו להערך בהתאם.
הפן הטכנולוגי
הדיון נסוב גם סביב עניינים טכניים וטכנולוגיים, שהמומחים שהוזמנו לדיון הציגו אותם כמהותיים:
במאגר יהיו תמונות "באיכות מופחתת" שיהיה אפשר לזהות באמצעותן אדם באופן לא ביומטרי - כלומר לא באמצעות מחשב - על מנת שיהיה אפשר להעביר אותן בין משרדים ממשלתיים מבלי ליצור מאגר ביומטרי. בדיון פורט ההליך הטכני להפקת התמונות המופחתות אבל שטרית אמר שאין טעם להכניס את הפריט הזה לתקנות החוק.
עורך הדין יהונתן קלינגר ויהושע שופמן טענו, כי החוק קובע שאפשר ליטול רק טביעות אצבעות מהאצבעות המורות, כשהתקנות מאפשרות ליטול גם אגודל או אמה במקרה שאין אצבע. משרד המשפטים טען שיש סעיף בחוק שמאפשר דרכי פעולה חלופיות, וכי לפי פרשנותו אין בעיה ליטול גם טביעות מאצבעות אחרות.
בעקבות בקשות של דורון שקמוני, חבר באיגוד האינטרנט ומומחה לאבטחת מידע ומשתתפים אחרים בדיון, התווסף ניסוח לתקנות, שמגדיר את אופן מחיקת הנתונים מהמחשב שבו הם נלקחו לאחר שהונפקה תעודת זהות והנתונים הועברו למאגר.
בלשכות משרד הפנים כבר ניצבים מכשירים לנטילת טביעות אצבעות ותמונות ביומטריות. התוכנית של רשות האוכולוסין ומשרד הפנים היא לצאת לדרך עם הפיילוט בחודש נובמבר – אז יוכלו אזרחים שמנפיקים ת.ז. או דרכון לבחור אם הוא יהיה רגיל או ביומטרי.
הפיילוט יבדוק את נחיצות המאגר
לאחר שאושרו התקנות, הוועדה והמוזמנים דנו על הצו שקובע את הליך נטילת אמצעי הזיהוי מהתושבים בתקופת הפיילוט שיימשך שנתיים עד 31.11.13.
אזרחים שרוצים להשתתף במאגר צריכים לחתום על טופס שמאשר את השתתפותם בתהליך. חלק מהמוזמנים לדיון ביקשו שהטופס וההסבר אליו ינתנו בשפות שונות. שטרית אמר כי ההסברים ינתנו רק בעברית ובערבית – השפות הרשמיות במדינת ישראל.
במהלך הניסוי רשות האוכלוסין, משרד הפנים והסטטיסטיקאי הממשלתי יבחנו את האיכות של המאגר הטכני ונחיצותו. הם יבדקו, בין השאר, כמה תושבים הסכימו להשתתף בפיילוט ולהצטרף למאגר וכמה סירבו. כמו כן, יבדק האם נטילת טביעות האצבע וצילום התמונות ינפיקו תמונות שמספיקות לזיהוי. שטרית ביקש להוסיף בדיקה בנוגע לנסיונות והצלחות לזיוף תעודות זהות ולביצוע התחזות.
