ג'יני בשר ודם: שאקיל אוניל יורד מהבמה

אני חושב שזה היה איפשהו ב-1996. הלכתי עם בן דוד שלי לראות סרט בכיכובו של שאקיל אוניל, נדמה לי שקראו לו 'קאזאם'. מין פנטזיה על שד ג'יני בגובה 2.16 מ' שיוצא מתוך מנורת קסמים. זה היה ללא ספק הסרט הגרוע ביותר שראיתי בחיי.

• הצטרפו לעמוד הבית של ynet בפייסבוק
• לברון: "שאק - השחקן הדומיננטי ביותר בהיסטוריה"
• נגמר הדיזל: שאקיל אוניל הודיע על פרישה
  

אבל דווקא בחייו האמיתיים, הן על המגרש והן מחוצה לו, "הדיזל", או "הביג קקטוס", "סופרמן", "שאקוביץ'", או כל שם אחר שתרצו לקרוא לו, היה גי'ני אמיתי בשר דם. כזה שהגשים עבורנו את כל המשאלות וגילה לנו אוצרות.

צפו בהודעת הפרישה של שאקיל (עריכה: אורן אהרוני)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0611/0106112308shaq2.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-4866.Magazin-9128.Basketball.Magazine&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

הוא גילה לנו אפשר להיות בגובה של 2.16 עם 140 קילו של שרירים נטו, ולרוץ ולקפץ ממקום למקום. הוא גילה שאפשר להיות גם כדורסלן ענק וגם מולטי טאלנט שמופיע בסרטים, מקליט אלבומי היפ הופ ומנחה תוכניות טלוויזיה. הוא גילה לנו שלא כל מה שנראה מפחיד הוא באמת כזה. הוא גילה לנו, שלפעמים מפלצות הן דבר מתוק וחביב.

אבי הדומיננטיות העכשווית

גדולתו של שאקיל על המגרש, היתה כמובן בגודלו הבלתי נתפס. ליגת ה-NBA לא ראתה הר בנוי שרירים נע ונד ממקום למקום ביעילות כזו. לפחות לא בעידן השידורים החיים מקצה אחד של העולם לקצה השני. 

הרגע שאולי מסמל יותר מכל את הפיכתו לשליט הרשמי של הרחבות, התרחש במגרשה הביתי של ניו ג'רזי נטס. זה היה מחזה שלקח פחות משלוש שניות. רגע אחד הכדור אצלו בידיים, ורגע אחרי סל שלם התמוטט על הרצפה, כאילו היה מדובר בסל צעצוע שמעניקים כמתנה לילד בן 4. עידן חדש בליגה החל.

צפו בשאקיל אוניל שובר את הסל 

את הדומיננטיות של שאקיל אי אפשר לתמצת למספרים, גם לא לארבע טבעות האליפות שעל אצבעותיו. אבל כשבמשך עשור שלם הגנות רועדות בזמן שאתה חוצה את המגרש מצד אחד לשני, מאמנים מעבירים תדרוכים שלמים במחשבה כיצד לעצור אותך, וכשהדרך היחידה לעשות זאת היא להרביץ לך ולהכות אותך (גם זה לא תמיד עזר), כנראה שהיית דומיננטי. אפילו מאוד.

צפו ב'ריקוד המושחת' הבלתי נשכח של שאקיל ולברון ג'יימס 

עזבו אתכם מכדורסל

צריך לפרוש בזמן. זהו הפתגם הידוע שאומר כל מי שמעולם לא שיחק באופן מקצועני ולא מבין עד כמה זה קשה. אז נכון, שנות הזוהר של שאקיל הרחק מאחוריו, ובגיל 39 הוא היה זקוק לטנדר כדי שיסיע אותו מהגנה להתקפה. אבל כמו שמספרים לא יצליחו להבהיר עד כמה הוא היה דומיננטי, כך הכדורסל לא יסביר עד כמה הוא היה אהוב.

לראיונות עימו בסיום המשחק אני אתגעגע, לפנינים הבלתי נגמרות מפי מוח קומי מבריק. לפרצופים המוזרים והריקודים המופרעים - כך אני רוצה לזכור אותו. הוא הבין טוב יותר מכל השאר, שספורט זה בדיוק כמו הצגה. כדור שנכנס פנימה ראינו אלפי פעמים, אבל כדורסלן משתטה ורוקד בטיפשיות?

הפעם האחרונה‏ (צילום: AP)

1

2

3

4

5

6

7

אבל אולי בעצם אני עצוב בגללי, ולא בגלל שאקיל. כי אולי זה אומר שהזדקנתי, אולי זה אומר שכולנו הזדקנו. פתאום נדמה לי שכבר לא אוכל להתרגש יותר

 מסנטר ענק שמטביע את הכדור באגרסיביות, שלא יהיה מי שיצחיק אותי אחרי שלוש שעות של צפייה עייפה במשחק, שאולי כבר לא יהיה בי את הניצוץ הזה.