ניר דוידוביץ' - נאה דורש, ולא מקיים
שוער מכבי חיפה מחפש הוקרה וכבוד, אך מסרב להעניק זאת בחזרה לחברים ולקולגות. וגם: האם אנחנו עדים למחנאות נוסח אבי נמני את טל בנין, הפעם בגרסת כפר גלים?
סטטיסטית, ניר דוידוביץ' הינו שוער הליגה הטוב ביותר שידע הכדורגל הישראלי בשני העשורים האחרונים. בראייה של שנים הוא עולה על הקולגות שלו בנתוני ספיגה ביחס לכמות משחקים, אשתקד ניפץ שיא ליגת על כשהוציא מרשתו 16 כדורים בלבד ב-35 מחזורים - הישג בלתי נתפס, שלא מנע מווינסנט אניימה את המקום ברשימת העונה בכל כלי התקשורת.
מרשים מכך, שמר דוידוביץ' על עקביות מרשימה ביכולתו מהרגע בו לבש לראשונה את מדי הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה, לפני 15 שנים וחצי, על אף שבאותו פרק זמן עבר מספר דו ספרתי של ניתוחים.
ניר דוידוביץ', בפוזה שחזרה על עצמה לא פעם במהלך הקריירה (חגי אהרון)
חרף כל אלו, אם תשאלו את אוהדי הכדורגל בישראל שאינם נוצרים כל שער וניצחון ירוק בזיכרונם, מהי נקודת הציון המשמעותית ביותר בקריירה של השוער בן ה-34, סביר להניח שרוב התשובות יכילו אירועים שהאחרון ודאי יעדיף לשכוח - החל בשער המגוחך שספג מזאזה ג'נאשיה מ-40 מ', דרך הפציעה המחרידה בברכו ב-1:1 מול ספרד במוקדמות מונדיאל 2002 וכלה ב"אוי דוידוביץ'" המקולל ההוא, שילווה אותו לאורך כל ימי חייו.
שאלה עוד יותר בעייתית היא האם לדוידוביץ' יש מקום ברשימת הגדולים ביותר בתפקידו, בהיבט המקומי כמובן. ובכן, לתשובה יש שתי השקפות - האם לשפוט את טיבו על פי יכולתו המצוינת בליגה לאורך שנים רבות, או שמא על סמך ביצועיו במשחקים נקודתיים ומכריעים, הכי מכריעים, שם להזכירם דוידוביץ' היה לא פעם בעוכריה של קבוצתו וזאת בלשון המעטה.
דוידוביץ' וקטן בימים יפים יותר. זכה להכרה מקצועית ראויה? (חגי אהרון)
תסכול רב הביע דוידוביץ' באותו ראיון, שלבטח יהפוך לקאלט במרוצת הזמן. את חלקו בהחלט ניתן להבין, שכן ייתכן כי מעולם לא זכה להכרה המקצועית הראויה, לחילופין נדחק אל מחוץ לאור הזרקורים הן ע"י שוערים אחרים (אניימה, שביט אלימלך, טברטקו קאלה) והן ע"י חבריו לקבוצה, לעיתים שלא בצדק. מנגד, היה זה נראה כמו אותו סיפור ידוע של "אכלו לי, שתו לי", שרק הנציח את תדמית הבכיין הסדרתי אשר דאג לטפח במו ידיו עם השנים.
המוטיב העיקרי שעלה מדבריו היה "כבוד", אך נראה כי דוידוביץ' היה בבחינת "נאה דורש" בלבד. הייתה שם ביקורת מרומזת וישירה על אמיר אדרי, טאלב טוואטחה, יניב קטן ואי אפשר בלי דודו אוואט, הצ'ילבה משכבר הימים. צרמו במיוחד הדברים שהטיח באריק בנאדו קשישא (37) - ספורטאי למופת ואחד שהחל את העונה כשנוא נפשם של האוהדים החיפנים כשהוא לא נספר גם ע"י המאמן אלישע לוי, וסיים אותה בצורה הכי רומנטית שיש וכמועמד לגיטימי לתואר השחקן המצטיין.
אדווין ואן דר סאר. איפה הוא ואיפה דוידוביץ'? (צילום: גטי אימג'ס)
והיה שם בעיקר "אני, אני ואני", האדרת שמו ע"י ביטול של אחרים - איפה זה ואיפה אדווין ואן דר סאר, סמל לענווה ושוער מעוטר שמעולם לא חיפש את התהילה האישית, ולמעשה זכה לעדנה בעיקר בשלהי הקריירה שלו.
"זה לא רק מה שהוא עושה על המגרש, אלא גם האדם שבו. היחס שהוא מעניק ליתר השחקנים וההשפעה שלו בחדר ההלבשה, לפני משחקים ובמהלך המחצית, פשוט ראויים להערצה", אמר מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, סר אלכס פרגוסון על ההולנדי בן ה-41 שתלה את הכפפות לאחר ההפסד לברצלונה בגמר ליגת האלופות.
דוידוביץ' עם דודו אוואט. אי אפשר בלי כמה מילים על הצ'ילבה (אלי אלגרט)
ואת ואן דר סאר, שכמו דוידוביץ' הודיע על פרישה מהנבחרת הלאומית בשנה שעברה, לבטח לא הייתם שומעים משיב למאמן האורנג', ברט ואן מרוויק, באותו האופן שבו ענה מקבילו הישראלי ללואיס פרננדז ("קבעתי תוכניות"), אשר העז, שומו שמיים, לעניין אותו בקאמבק לקראת המשחק הגורלי מול לטביה במוקדמות היורו.
אז כן, מחנה אימונים בעיירה נידחת באוסטריה פחות מסעיר ממסיבת "פול-מון" בקופנגן בכל היבט אפשרי, והקוקטיילים הטרופיים של תאילנד לא ממש מזכירים את אלו שמספק דוקטור רוסנובסקי, אבל אם חיפשתם הנצחה לסטריאוטיפ של הכדורגלן הישראלי המצוי, הרי שקיבלתם אחת כזו.
מחנאות - גרסת כפר גלים
אבל הבשורה הגדולה באמת בדבריו של דוידוביץ' חשפה את מה שהצליח אלישע לוי להסוות במשך עונה שלמה ואולי אף מעבר לכך. כעת נראה שהאידיליה שדאג המאמן לשדר כלפי חוץ נחשפה במערומיה וכי חדר ההלבשה הירוק מפולג ורווי בקרבות אגו, כאשר יניב קטן מגלם את אבי נמני ודוידוביץ' את טל בנין.
הריקושטים וכמות הרפש שנשפכו לאחר הראיון מכיוון מקורבים כביכול לשני הצדדים (חלקם אף גובלים באלימות), העידו על כך שהבעיה עמוקה מסאגת הנפת צלחת האליפות שעליה הלין השוער.
ניתן למצוא נקודות דמיון רבות בין ההתנהלות של נמני במכבי ת"א לזו של קטן בחיפה. כמו מספר 8 אשר צבר הון פוליטי ומעמד בלתי מבוטל במהלך שנות השפל של המועדון הצהוב בסוף המילניום הקודם, כך מתכנן מזה שנים מספר 20 בירוק את היום שאחרי.
ממי שנחבא אל הכלים כשלצידו היו כוכבים דוגמת יוסי בניון, ג'ובאני רוסו, איגביני יעקובו, מיכאל זנדברג, ריימונדאס ז'וטאוטאס, רוברטו קולאוטי ואחרים, הפך קטן לאיש העסקים שמנהל את ההצגה בקריית אליעזר לאחר שאלה הזדקנו, פרשו, ניסו את מזלם באירופה, או פנו למיליונים של גאידמק.
התנאים הבשילו עם עזיבתו של רוני לוי הקשוח (שהסתכסך עם קטן) והבאתו של אלישע לוי, אז מאמן שקיבל צ'אנס במועדון גדול לראשונה בקריירה, כמו גם המהפך בסגל שהפך צעיר ובלתי מנוסה. אלא שבניגוד לנמני, שככדורגלן היה מכונת שערים, מנהיג ופנומן אשר הצליח לכשף את הקהל הצהוב, על המגרש קטן לא ממש הצליח לגבות את המעמד הרם שתפס, להוציא חצי עונה מצוינת בקמפיין האליפות ב-2009.
ניר דוידוביץ'. יכול לחלום על דברים אחרים בדרך לתאילנד (עדי סרדס)
כמו כן, אוהדים ירוקים רבים ייחסו לקטן את הפריצה המאוחרת של ליאור רפאלוב, או את הדריכה במקום של מוחמד גאדיר ועידן ורד בעונה החולפת. הרי כל זמן שהקפטן הירוק היה בריא או רצה לשחק, הוא זכה גם לקבל את חולצת ההרכב וללא קשר לירידה החדה ביכולתו ולמספרים, שאף פעם לא היו מרשימים יתר על המידה עבור שחקן התקפה (בעונתו הפורייה בקריירה כבש 8 שערים).
הדבר המדאיג והמעציב מבחינתה של מכבי חיפה הוא שבשעה שדוידוביץ' וקטן, שני השחקנים המזוהים ביותר עם המועדון מהכרמל בשנים האחרונות, נאבקים על כס המלכות מעל ומתחת לפני השטח, חלק בלתי מבוטל מהקהל מאס כבר ממזמן ביכולתם ובהתנהגותם. בניגוד לקיצים עברו, נראה כי הפעם שקט לא יהיה נחלתם של הירוקים. תסריט דומה למדי במכבי ת"א, גם כן לאחר זכייה באליפות, נגמר בניפויים של נמני ובנין מהקבוצה לפני שמונה שנים. האם פיצוץ עתיד להתרחש גם בחיפה?
לפנייה לכתב/ת 
