בעל הדירה לא טיפל בעובש? השוכר יפוצה
שוכר תבע את בעל הבית בטענה שהוא לא תיקן ליקויים בדירה, כמו שיש שבור ועובש במקלחת. בעל הדירה הגיש תביעה נגדית בטענה שהשוכר גרם לנזקים, אך ביהמ"ש חייב אותו לשלם
שוכר תבע פיצוי מבעל הדירה שלו, בטענה שלא תיקן ליקויים שהיו בדירה, כגון שיש שבור ועובש במקלחת. בעל הדירה הגיש תביעה הדדית וטען, כי הנזקים נגרמו עקב הזנחת הדירה על ידי השוכר. בית המשפט דחה את תביעת בעל הדירה, וחייב אותו לפצות את השוכר ב-2,000 שקל.
בין הצדדים נחתם הסכם שכירות, לפיו שכר התובע דירה בבית שאן לתקופה של 12 חודשים. לטענת התובע, בעל הדירה ואמו כמיופת כוחו, התחייבו לתקן את הליקויים שנתגלו בדירה, כגון שיש שבור במטבח, עובש בתקרת המקלחת ותריסים שבורים, אך למרות פניות חוזרות ונשנות, הליקויים לא תוקנו.
לטענתו, עקב כך הוא נאלץ לעזוב את הדירה חודש ימים לפני תום תקופת השכירות. בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה, דרש השוכר פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו, לטענתו, עקב מצבה הירוד של הדירה, והציג בפני בית המשפט תמונות המתעדות את מצב הדירה.
בעל הדירה הכחיש את הטענות ואף הגיש תביעה נגדית נגד השוכר, בה טען כי השוכר הוא שהזניח את הדירה וגרם לנזקים. הוא דרש פיצוי של 8,000 שקל בגין תיקון הליקויים הללו. אמו של בעל הדירה טענה כי אין יריבות בינה לבין השוכר, שכן היא כבעלת עסק לתיווך תיווכה בין התובע לבעל הדירה ותו לא.
לא שימוש בלתי סביר של השוכר
השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד קיבלה חלקית את התביעה נגד בעל הדירה, ודחתה את התביעה הנגדית נגד השוכר. לעניין תיקון השיש במטבח נקבע, כי בעל הדירה התחייב בהסכם השכירות לתקן ליקוי זה, ומשלא עשה כן, הפר את ההסכם ועליו לפצות את התובע.
לעניין העובש במקלחת נקבע, כי אמנם התובע לא הוכיח כי מדובר בליקוי שהיה קיים במעמד החתימה על הסכם השכירות, אולם גם אם ניתן לקבל את טענת בעל הדירה לפיה העובש נוצר בתקופת השכירות ולא קודם לכן, הרי שאין בכך כדי לפטור אותו מאחריות לתיקון הליקוי.
"עיון בתמונות מעלה, כי מדובר בליקוי אשר אינו תוצר של שימוש בלתי סביר מצד התובע, וככזה הרי מוטלת על הנתבע 1, כמשכיר, האחריות לתיקונו", כתבה השופטת, והוסיפה כי מדובר בליקוי שיש בו כדי לפגום בהנאת התובע מהדירה, ולכן על בעל הדירה לפצותו בגין סירובו לטפל בנושא.
השופטת דחתה את טענת התובע לגבי תריסי החלון השבורים בהעדר ראיה לגבי סיבת שבירתם, וקבעה כי בגין הליקויים שלא תוקנו, על בעל הדירה לפצות את התובע ב 2,000 שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
התביעה נגד אמו של בעל הדירה נדחתה, לאחר שנקבע כי יש לקבל את גרסתה לעניין חלקה בעסקה, ובנוסף דחתה השופטת את התביעה הנגדית שהוגשה נגד השוכר, לאחר שקבעה כי טענות בעל הדירה לא הוכחו. בנסיבות העניין לא חויב אף צד בהוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
