שתף קטע נבחר
 
צילום: צילום: דלית שחם

ויקום המלפפון

אם לא די בקפה, בסלולרי ובסיגריות, עכשיו גם המלפפון הפך לאחד מאויבי האנושות. יהורם גאון מנסה להבין מאיפה הגיע החולירע הזה ומה יקרה כאשר הצנון יחליט למרוד גם הוא

אחרי ההודעות המלומדות בעיתונים, לפיהן הקפה הורג אותנו וגם התה, והקולה שממוססת לנו את הקיבה וגם הבשר האדום שסותם לנו את הצינורות של הדם, והגבינות השמנות שממלאות את הוורידים בשומן, שלא לדבר על הסיגריות והוויסקי שמעלים לנו את לחץ הדם ועכשיו גם הסלולרי, שמסרטן את בלוטות הרוק והמוח, דומה שכל החולירעות חילקו בינהן תפקידים.


מלפפונים בשוק בברלין. אויבי האנושות החדשים (צילום: רויטרס)

 

כל אחת תופסת לה איזה חלק בגופינו, והיא האחראית הבלעדית לחסלו, וקשה להשתחרר מההרגשה שכל מה שזז לנו מול חיינו המבוהלים, ושלכאורה בא להנעים לנו את הרגעים המועטים בחלד, לא בא אלא כדי להרוג אותנו כמה שיותר מהר. ממקום בלתי צפוי הגיע אלינו חמאסניק חדש להכריתנו. להלן, המלפפון.

 

 

אי אפשר להאמין אבל מלפפונים גבו את חייהם של עשרה אנשים בגרמניה, וכבר מצאו שונאי העדות למיניהם להכריז מיד שהם הגיעו מספרד. מה זה חשוב מהיכן הגיעו ? המלפפון מכריז מלחמה! הייתם מאמינים, המלפלפון הזה? הכלום הזה שבקושי אפשר להקליד את שמו, כי כל הזמן מבלבלים מלפלפון מללפפון או מפללפון? נסו ותראו אם תצליחו במכה ראשונה להקליד את המילה נכון, אז היצור הזה, שכל ימיו הוא ירוק ובוסר, לעולם לא יאדים ויבשיל ויתבגר כעגבניה אדומה ועגבנית, או גזר כתום וזקוף שובה לב. המלפלפון לעומתם תמיד עקום, תמיד ירוק, עם איזה זנבון מידלדל, המתבייש בקיומו. איך הוא מעז?

 

חכו, חכו לצנון

על שמו של אותו ירק, קרויה בכלל עונה של כלום. "עונת המלפפונים". כלום בעיתון, כלום בטלוויזיה, כלום ברדיו, זו כותרתו, וזו גאוותו היחידה של הירק הזה, מייצגו של הכלום, שלא יבוא לידי מימוש לעולם ותמיד יישאר ירוק, והוא מכריז מלחמה על האדם, גם הוא.


הצנוניות. הבאות בתור? (צילום: ירון ברנר)

 

רמזים לרצון שלו להביע את עצמו, ולהרגיש חשוב, יש לנו תמיד בסלט ירקות, כשתמיד חלקיו הקצוצים של המלפפון נדחפים ונאספים קודם בכף וממלאים אותה, ואז מחזירים אותם אחר כבוד לצלחת, מתערבבים עם שאר הירקות, תמיד. שימו לב מעכשיו, איך הוא נדחף ראשון, ביהירות של טמבל ירוק כאומר "קח אותי, קח אותי קודם, מי הוא בכלל שיידחף לראש התור, חסר טעם שכמותו, מה הוא שווה בלי מלח? מה טעמו אם לא מחמיצים אותו?

לא הייתי מתגאה כל כך, במקומו, אם כל תרומתי לאנושות זה לצנן עיניים עייפות, להקל אדמומית של דלקות עור, או להיות (לצד החסה) המזון היחיד של דוגמניות אנורקטיות, שלא לדבר על היותו ממריץ, מעודד, ומדרבן - לא של קבוצות כדורסל, אלא של שתן.

 

יש אומרים שהוא טוב גם בצחצוח נעליים אם אין משחה או מטלית רטובה בסביבה, אז הנה פתאום קם מלפלפון ומרגיש שהוא פרדס, ויוצא למלחמה בבני אדם. חשוב לנו שניזהר כולנו ולא נאמין לאף אחד מהיום. יש שמועות שהצנון מתחיל להתעורר, כבר שמעו אותו, אומר "מה שהמלפלפון הזה יכול - אני יכול פי כמה". תסכולו יגיע בוודאי מהטעם שלכמה מדינאים קוראים אצלנו "צנון", גם לכמה מגישים ומגישות בטלוויזיה קוראים צנון או צנונית, וזה אומר עליהם הכל, תנחשו למה. אז בואו נהיה מוכנים, כי נקמת הצנון לא תאחר לבוא.

 

התוכנית "גאון ברדיו" משודרת מדי שישי בין 13:00 ל-15:00 ברשת ב'

מפיקת המאמר: טל וינגרטן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יהורם גאון
צילום: גדי דגון
לאתר ההטבות
מומלצים