"קודם עבודה, אח"כ משפחה". חייו של סמי עופר

הוא סיים את חייו כאיש העשיר ביותר בישראל, אבל את דרכו לראש הפירמידה הכלכלית הוא עשה מהתחתית. סמי עופר, שעלה מרומניה כילד למשפחה חסרת כל, הלך היום (ו') לעולמו כשהוא מותיר אחריו אימפריה משגשגת ושאלות לא פתורות בנוגע לעסקי משפחתו עם איראן.

מגזין הכלכלה היוקרתי "פורבס" העריך את הונו של עופר ביותר מעשרה מיליארד דולר, נתון שהכניס אותו לרשימת עשירי העולם במקום ה-79. בראיון לסבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות", שפורסם לפני ארבע שנים, סיפר סמי עופר בגילוי לב על דרכו לפסגה: "אני אומר לבניי: קודם כל עבודה, אחר כך משפחה".

סמי עופר ובנו אייל. "לא בדקתי את הסחורה"

סמי עופר נולד ברומניה בתאריך אותו הגדיר "מכושף": 22.2.22. הוא עלה בגיל שנתיים לישראל, וכנער עבד בשליחויות בסוכנות אוניות בחיפה. האהבה לכלי השיט הובילה אותו להתגייס לחיל הים הבריטי ובהמשך לחיל הים הישראלי. במשפחה נוהגים לספר על אביו העגלון, יוסף הרשקוביץ', שנהג את סוסו ועגלתו בשנות ה-20 ברחובות חיפה. בראיונות שהעניק אחיו יולי לעיתונות הקפיד לצטט משפט שאמר לו האב, כשהיה ילד. "אתה רואה שתי עגלות", אמר, "האחת מובילה זבל והשנייה זהב – עקוב אחרי השנייה. מה שייפול ממנה שווה יותר".

הספינה הראשונה התפרקה

עסקי הספנות, שהפכו לאימפרייה עולמית, החלו ב-1950 ברכישת ספינה ראשונה, משומשת, שהתפרקה מיד. "כל כך רציתי להיות בעל אונייה‭,"‬ נזכר סמי עופר בראיון, "שכחתי את עקרון המשמעת העצמית. לא בדקתי מספיק את הסחורה ולא ראיתי שהאונייה נקובה‭."‬

עופר המשיך לקנות אוניות ולהרחיב את עסקיו. "באותה תקופה", הוא סיפר, "קראתי בשקיקה את קורות חייהם של אילי הספנות והשתדלתי ללמוד משגיאותיהם. אמרתי לעצמי: אם הם יכולים להיות בעלי ציי אוניות, גם אני יכול. גם אנחנו, הישראלים, יכולים. אנחנו לא פחות טובים מהיוונים, למשל. ספנות היא עסק בינלאומי מטבעו ומתאים למדינות מתפתחות".

עופר עם וורן באפט וסטף ורטהיימר (צילום: גיא אסיאג) 

סמי ויולי עופר עשו את הונם לא רק מעסקי הספנות, המשפחה גם עוסקת בבנקאות

ובנדל"ן. בבעלות האחים עופר "החברה לישראל", מפעלי כימיקלים לישראל, חברת הספנות "צים", "טאואר סמיקונדקטור" וחברות רבות נוספות.

גם בשנים האחרונות עמד סמי עופר בראש האימפריה שלו, למרות גילו המופלג ומחלתו, כשתחתיו הנהלה בכירה שבה יושבים גם בניו. למרות שבידו נשמרה זכות הווטו בכל עסקה, כבר לפני ארבע שנים הוא הודה שהשרביט הועבר לדור הצעיר." כשאני מתנגד לעסקה היא נופלת, אבל עכשיו אני כבר לא עושה עסקות בעצמי. אני סומך על בניי ומנהליי. הם מקצועיים, הם מודרניים והם צעירים‭."

"הבטחה של סמי עופר לא מופרת"

ומה היה סוד הצלחתו של סמי עופר בעסקים? בראיון הוא התייחס לערכי העבודה שהעביר לילדיו: "קודם כל לעבוד בצוות. הרי אף אחד לא יודע הכל. אחר כך צריך לדאוג לאנשים, להיות אכפתי כלפיהם, במיוחד כלפי העובדים הנתונים למרותך. צריך להקנות להם הרגשת שייכות לעסק. מהימאי הפשוט על הסיפון ועד למנהלים הבכירים בחדרי הישיבות - כולם צריכים לחוש שייכים לאותה חברה".

"אני אומר לבניי: קודם כל עבודה, אחר כך משפחה. ובעבודה צריך לנהוג בכולם בלי אפליה או דעה קדומה". עופר דחה ביקורת על קידום לא ענייני של ילדיו. "אצלי לא הייתה העדפה בקידום לפי ייחוס או מוצא. כל אדם נבחן לפי היכולות שלו, המקצועיות שלו והמסירות שלו, לפי מבחנים אובייקטיביים והוגנים. הגינות היא המפתח: כשאתה הוגן עם עובדיך, אתה יוצר בקרבם נאמנות כלפי מקום עבודתם. הבנים שלי עבדו על האוניות כמלחים פשוטים בגיל 12 והכירו אותן מבפנים. הם אכלו עם הצוות ועשו הכל עם הצוות‭."‬

סמי עופר. "כל אדם נבחן לפי היכולות שלו"

עופר הדגיש כי הוא דוגל באמון הדדי בעולם העסקים." אני נותן אמון ודורש אמון טוטלי",

הוא סיפר. "בכל עולם הספנות יודעים שהבטחה של סמי עופר לא מופרת אף פעם. אני תמיד אעמוד בהסכם שחתמתי עליו, גם אם הנסיבות ישתנו והכל יהיה נגדי. איך אני מצליח בכך? אני חותם על עסקות והסכמים עסקיים רק אחרי שאני מברר אם אוכל לבצע אותם גם אם יקרה משבר קשה והכל ישתבש; אני תמיד לוקח בחשבון את התרחיש הגרוע ביותר כנקודת מוצא. אם גם בתרחיש כזה ההסכם יאפשר לי לשרוד, אני חותם עליו. אם לא אני מוותר".

"אני מעולם לא הימרתי, לא בחיים ולא בעסקים", הודה איל ההון. "אני אף פעם לא קונה או בונה אוניות לפי מצבי הרוח‭."

משפחת עופר לא פעם נתקלה לוויכוח עם פקידי הממשלה, ולאחרונה אף לעימות מול משרד ראש הממשלה סביב סוגיית המסחר עם איראן. בראיון לפני כמה שנים הדגיש סמי עופר כי הוא מרוצה מכל השקעותיו בארץ. "תראה איך אנחנו מרחיבים את פעילותנו בארץ, בונים, משקיעים עוד ועוד, יוצרים מקומות עבודה חדשים, מפתחים תשתיות", הוא אמר. "אני מאושר מזה, אבל אם חלילה תפרוץ מלחמה נפסיד המון. המפעלים שלנו חשופים, בצפון ובדרום, לטילי האויב‭."‬ 

רוצה עוד נכדים; חרד למדינה

לשאלה המסקרנת מכל סרב סמי עופר לענות בתשובה ברורה -

כמה שווים עסקיו הגלובליים? "הרבה יותר ממה שחושבים", טען עופר. "הפעילות שלנו בארץ היא רק קטע קטן מהאימפריה העסקית שלנו החובקת עולם ומלואו". הוא התייחס דאז לדור העתיד במשפחה. "הנכדים גמרו בתי ספר ואוניברסיטאות באמריקה, אבל הם נמשכים אל האוניות ואל הספנות ואל הים. לפחות חלקם‭."

לקראת סוף הראיון נשאל סמי עופר, לפני ארבע שנים, מה הוא עוד היה רוצה להספיק לעשות בחיים? "הייתי רוצה עוד נכדים. אני לא איש מריר, אני איש מאושר, חוץ מהפרשה הצורבת של מוזיאון תל אביב. אני רק חרד מאוד לעתידה של המדינה. הרגשתי בעניין זה לא טובה".