הח"כים יוותרו על הצמדה לשכר הממוצע?
באוצר יוזמים השוואת תנאים לכל הבכירים והצמדה למדד. מאז 2000 עלה שכר הבכירים הצמודים לשכר הממוצע - הנשיא, הח"כים והשופטים - ב-143%, לעומת עלייה של 107% בלבד לשכר השרים ורה"מ הצמוד למדד. ועדת הכספים, שתדון בסוגייה לאחר שבועות, צפויה להיתקל בהתנגדות
ועדת הכספים תידרש מיד אחרי חג השבועות להחליט אם להשוות את שיטת העדכון השנתי של שכר הבכירים ברשויות השלטון, ואם ההשוואה תהיה בהתאם לשכר הממוצע במשק או למדד המחירים לצרכן. בנוסף תחליט הוועדה אם להשוות גם את התנאים הנלווים לשכר הבכירים השונים. כיום בכירים ששכרם צמוד לשכר הממוצע מרוויחים יותר מאלה הצמודים למדד.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר היום ל-ynet כי "לא ניתן להמשיך להשלים עם האפליה הזאת כשחלק מהבכירים מוצמדים למדד וחלק לשכר הממוצע, ועם העובדה שרק חלקם מקבלים תוספות על רכב וביגוד. צריכה להיות אחידות, להוציא בעלי תפקידים חריגים שיש סיבה מוצדקת לתת להם שכר ותנאים שונים משל האחרים".
הבכירים ששכרם צמוד לשכר הממוצע, ושכאמור מרוויחים מעידכון גבוה יותר, הם נשיא המדינה, חברי הכנסת והשופטים לרבות של בתי הדין הדתיים. למדד צמודים ראש הממשלה, השרים, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל. על הפער המשמעותי ביניהם למדה הוועדה לא מכבר מנתוני הממונה על השכר לפיהם משנת 2000 עלה שכר הצמודים לשכר הממוצע ב-143% לעומת שכר צמודי המדד שעלה ב-107%.
האוצר לוחץ על השוואת ההצמדה לפי המדד בלבד, כך ששכר הבכירים יעלה לו פחות. גפני נוטה לאמץ את עיקרון השוואת התנאים לכולם - ולהשאיר את הבחירה בין השכר הממוצע למדד לחברי הוועדה. הללו נוטים להשוות את ההצמדה לשכר הממוצע, אבל בעניין זה הבעיה של גפני תהיה עם השופטים וכל חברי הכנסת שלא ירצו להפסיד מהמעבר להצמדה למדד.
הצרה של גפני כפולה, בתוך הוועדה ובעיקר מחוצה לה. זאת מאחר שאין לו שליטה על שכר חברי הכנסת, כמו על השכר והתנאים של הבכירים האחרים. שכר הח"כים נקבע בוועדה ציבורית באישור ועדת הכנסת הממונה על סדרי עבודת הבית, ולא בוועדת הכספים. ועדת הכנסת קשה יותר להשפעה, בגלל שמיוצגות בה כל סיעות הבית ולא רק הגדולות.
הסיוט של האוצר: השפעת רוחב
האוצר העלה את רעיון השוואת ההצמדה בוועדת הכספים כשהתבקשה בינואר השנה לאשר את העדכון התקופתי של שכר הבכירים. בדיון התעורר ויכוח עם נציגות השופטים. הם לא הסתפקו בסכומים שנוספו לשכרם אלא חזרו וביקשו להיטיב את תנאיהם, בגיבוי הנהלת בתי המשפט, במטרה לעודד עורכי דין איכותיים לעבור מהמגזר הפרטי אליהם.
בתגובה לתביעה זו מצד השופטים, האוצר ביקש את השוואת ההצמדה. ואולם, עצם הרעיון דווקא להרע את תנאי השכר באמצעות הצמדה למדד, קומם את השופטים. הם טענו שהמהלך לא חוקי, וביקשו גם את גיבוי הוועדה. גפני התקשה לתת את הגיבוי ודחה את ההכרעה בכל סוגיית ההצמדה למועד אחר. בינתיים הוא למד את הנושא ותולדותיו מהחומר שיזמין ויקבל מכל בעלי העניין.
החומר הגיע. האוצר לוחץ וגפני קבע מועד להכרעה, בידיעה שלא יהיה פתרון מוסכם על כל הצדדים. אמנם הוא מציע פשרה: הצמדה משולבת. 50% מהשכר למדד ו-50% לשכר הממוצע, אבל לא בטוח שהפשרה תתקבל בוועדה, קל וחומר בוועדת הכנסת לגבי הצמדת שכר הח"כים. הוא מקווה להצליח רק אם יבוא לשם עם החלטה חד משמעית פה אחד.
אבל אם ההחלטה תהיה לטובת ההצמדה לשכר הממוצע, ספק אם האוצר יקנה אותה. שכן היא תשפיע לא רק על הבכירים בצמרת הממשל ומערכת המשפט. תהיה לה השפעת רוחב על המגזרים הצמודים לצד זה או אחר, למשל הפיקוד במערכת הביטחון הצמוד לסולם השכר של השרים הצמוד למדד. הצמדה לשכר הממוצע היא חגיגה בשבילם וסיוט לאוצר.