הבית בוער. מה תקחו איתכם?

<< המשחק של השנה שוקל רק 16 מגה, והוא ממכר גם בלי גרפיקה

מאז אסון השריפה בכרמל אני תוהה מה אנשים היו לוקחים איתם אם הבית שלהם היה עולה באש. חוץ מבני משפחה וחיות מחמד, אני מניחה שעד לא מזמן הם היו שולפים מהארון את אלבומי התמונות - מתוך הבנה שתמונה היא הדבר היחיד שאי אפשר לשחזר או למצוא לו תחליף.

("לא חשבתי שזה יהיה משהו גדול, אבל בצהריים ראינו שהעשן הגיע, והבנו שזה רציני. בעלי התקשר ואמר - 'דפנה, תארזי את הנגטיבים של התמונות'"; "מאימת האש שהתקדמה במהירות מהאופק לעבר בתי הקיבוץ, נס מהמקום מבלי להביט לאחור. אפילו אלבום תמונות אחד הוא לא לקח עמו"; "עידו ואמו מיהרו להכניס אל המזוודה אלבומים עם תמונות משפחתיות, לפטופ, תעודות בית ספר, אייפוד, קלטות וידאו ישנות וגם כלי חרס יקרים שעברו בירושה מהסבתא").

כיום, כשחלק גדול כל כך מהמידע הבלתי ניתן להחלפה ולשחזור הוא דיגיטלי - ולעיתים קרובות גם לא נמצא פיזית בבית שלנו, אלא על איזה "ענן" - אני תוהה כמה אנשים יתפסו את המחשב הנייד או את הגיבוי במקום את אלבום התמונות. אני תוהה גם מה יעשו מי שהתברכו במחשב נייח: ינתקו את המחשב מכבליו וישאו אותו החוצה מתחת לבית השחי? יקחו איתם גם את המסך?

גם הבלוגר הניו יורקי פוסטר הנטינגטון שאל את עצמו את השאלות האלו. כדי למצוא תשובה הוא הקים פרויקט מצולם בשם "הבית הבוער". פוסטר הוא בן 23, יליד אורגון, עובד אצל ראלף לורן ומתעניין באופנה ובצילום, בעיקר מההיבטים הפילוסופיים שלהם.

הרבה חפצים. צילום מתוך הפרויקט

הנטינגטון מבקש מהמשתתפים בפרויקט לענות על השאלה המופיעה בכותרת הכתבה הזאת בתמונה אחת, יחד עם פירוט החפצים שהם בחרו. למעשה, הנטינגטון מכריח את המשתתפים לצמצם רכוש שנאסף במשך חיים שלמים במידה כזאת שהם יוכלו לסחוב אותו איתם. את התשובות לשאלה זו הגולשים שולחים בצילום יחיד המועלה לפרויקט, לצד פירוט החפצים אותם בחרו.

שיח בתמונות על חומרנות

בראיון עם ynet מספר הנטינגטון, "שאלתי את השאלה הזאת לראשונה בארוחת ערב עם חברים. לכל אחד הייתה תשובה לשאלה הזאת: המוזיקאי אמר שהיה לוקח את גיטרת הגיבסון שלו. הצלמת הייתה לוקחת את המצלמה שלה וכמה נגטיבים. אישה אחרת, יועצת עסקית, אמרה שהייתה לוקחת ספר שסבא שלה נתן לה לפני מותו. כל תשובה שפכה אור על סדרי העדיפויות ותחומי העניין של המשיב. ידעתי שעליתי על משהו.

גלגלי הצלה - עכשיו גם נגד להבות. מתוך הפרויקט

"הייתי שמח לעורר באנשים באמצעות הפרויקט השראה לשאול את עצמם אילו דברים הם צריכים ורוצים. השאלה הזו מכריחה אותך לצמצם את הרכוש שלך. באופן מסוים, השיחה הזו היא שיחה ויזואלית על מטריאליזם".

הפרויקט הושק במאי 2011, ובינתיים עלו 55 תשובות, בעיקר מארה"ב ואירופה. פוסטר סיפר כי אנשים מכל העולם מעלים תמונות וכאמריקאי הוא הופתע מהעניין הבינלאומי הרב שהפרויקט שלו מעורר, במיוחד באירופה, באוסטרליה ובמזרח התיכון.

זו התשובה של הנטינגטון עצמו. הוא אומר שלקח לו שבועיים לנסח אותה. יש כאן, בין השאר, אייפון 4, אוסף של צדפים ואבנים מרחבי העולם, ג'ינס, חולצה ובנדנה. עכשיו, חודש אחרי שהעלה את התשובה, הוא כבר מתחרט. "עכשיו הייתי כולל בה פחות חפצים", הוא אומר, "התמונות שאחרים העלו מאז נתנו לי השראה ושינו את הדרך שבה אני חושב על מה שהייתי לוקח איתי. החפצים היחידים שבאמת אכפת לי מהם הם גיבויים, כמה מתנות שקיבלתי מהמשפחה והמצלמה שלי. רוב הזמן כשאני מאבד משהו זה רק מזכיר לי שזה לא היה עד כדי כך חשוב".

ועל מה לא היית מוותר בשום אופן?

"כל התמונות שצילמתי אי פעם מגובות על כוננים קשיחים. התמונות האלו מייצגות עבורי את ההתפתחות והצמיחה שלי כצלם וכאדם ולא הייתי מוותר עליהם בשום מקרה".

מה הפתיע אותך עד כה בהשפעה שיש לפרויקט?

"אני מקבל עשרות אימיילים, חלקם מעניינים וחלקם פרובוקטיביים. מישהו כתב לי, 'התמונות באתר שלך משגעות, אבל נדהמתי מכמות החפצים בכל תמונה. הסתכלתי סביב בדירתי הקטנה וחשבתי לעצמי, חתול ומחשב נייד יספקו אותי בהחלט. פחות משעה לאחר מכן מישהו הלם על הדלת שלי וצעק "כולם לצאת! הבניין בוער!" קמתי בלב הולם, הפאניקה גאתה... תפסתי את החתול (תוך שאני מקלל שאין לי כלוב נשיאה) ואת המפתחות למכונית (כדי שיהיה לי איפה לשים את החתול) ורצתי החוצה. בעוד שיש הרבה דברים שיקרים לליבנו וראויים להצלה מאש, במקרה של שריפה אמיתית, אתה תמצא את עצמך יוצא רק עם מה שבאמת חשוב לך'".

יש לך תיק למקרי שריפה מתחת למיטה?

"רוב החפצים שחשובים לי נמצאים בתיק הגב שלי, אז כן, אני אהיה מוכן לתזוזה מיידית אם הבית יישרף".

מה אתם הייתם לוקחים מהבית? ספרו לנו בטוקבקים