לא כעסה על אהובהּ שטמן פצצה במזוודתה
הנטייה להעצים את בני זוגנו כה טבועה בנו, כנראה, עד שאנחנו מוכנים להתעלם מן הוודאי, ובלבד שלא תיפגע אמונתנו בבן הזוג. בכך שאנחנו מעצימים את בן זוגנו אנחנו מעצימים בעצם את עצמנו על שאנחנו ראויים לאהבתם. הכימיה של האהבה
"הִשְבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָלִיַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּדֶה: אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶתֶּחְפָּץ" --שיר השירים, ב',ז'
אהבה היא רגש חם ועמוק בין בני אדם הנתונים במערכות יחסים של חברות, זוגיות או משפחתיות, אשר לו היבטים פיזיים, פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים. האהבה מתקשרת למגוון תחושות, כגון: קירבה, התחייבות, אינטימיות, משיכה, תשוקה, הנאה, אֶבֶל על פרידה וקינאה.
בואו לדבר על זה גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
האנתרופולוגית הלן פישר סבורה ששלושה שלבים בסיסיים מגדירים את התנהגותם המינית של היונקים: הדחף המיני והתשוקה המבקשים למצוא פורקן; המשיכה הפיזית ומתן תשומת לב מיוחדת לפרט מהמין השני; קירבה, הרגשת שלווה וקשר נפשי חזק עם בן הזוג. לדעתה של פישר מערב כל אחד מהם מערכת עצבית ייחודית, שתפקידה לתווך לשם יצירת קשר זוגי המוביל להפריה. הדחף המיני והתשוקה נשלטים באמצעות הורמוני המין הסטרואידים (נקבה - אסטרוגן ופרוגסטרון; זכר - טסטוסטרון) והם נבחרו בתהליך האבולוציוני משום שהם גורמים לנו לקום מרבצנו ולחפש בני זוג.
המשיכה הפיזית והענקת תשומת לב מיוחדת לפרט מסוים במין השני נשלטים באמצעות המוליכים העצביים ממשפחת הקטכולאמינים, כגון נוראפינפרין ודופאמין. מערכת זו נבחרה על מנת שהפרט ימצא לעצמו בת זוג מתאימה וייצור עימה קשר מעבר לקיום יחסי מין. מערכת זו התבססה על יכולתנו לזהות את תמונתו של בן הזוג המיועד ולשמר אותה. השלב השלישי הוא יצירת הקשר, והוא מתווך באמצעות ההורמונים אוקסיטוצין ו-וסופרסין, שנבחרו הודות ליכולתם להשפיע על יצירת קשר מונוגמי בין בני הזוג ויצירת הקשר אם-תינוק שיבטיח שהתינוק לא יינטש על ידי אמו.
במהלך האבולוציה והתפתחות המוח הלכו והשתכללו שלוש הפונקציות הנ"ל ואף נפרדו זו מזו, וכל אחת יכולה לעמוד בזכות עצמה, מה שמבטיח מגוון התנהגויות הקשורות למין ולשימור הגנים.
האהבה הרומנטית נובעת מאהבת האם
עדה למפרט, פסיכולוגית אבולוציונית ומחברת הספר "האבולוציה של האהבה", סבורה שהאהבה הרומנטית נובעת מאהבת האם. עד לפני 150 מיליון שנה לא הכירו היצורים שחיו על פני כדור הארץ את צאצאיהם. עם הופעת היונקים, נדרשה האם להאכיל את הרך הנולד ולשמור על חום גופו, וההנקה נבחרה כפתרון יעיל לשתי המטרות. הקשר שנוצר בין האם לתינוק הוא הבסיס לאהבה מבחינה אבולוציונית. אינסטינקט הטיפול בתינוק הפך לתכונה מולדת אשר עברה מהאם לילדיה, בנות כבנים כאחד. תכונה זו הפכה מאוחר יותר לאהבה הרומנטית. הקשר הכימי בין אהבת האם, הבאה לידי ביטוי בהנקה, לבין האהבה הרומנטית, הבאה לידי ביטוי במעשה האהבה, הוא שבשניהם משתתף אוקסיטוצין.
האהבה היא פרדוקסלית. מחד גיסא היא נתפשת כמין מחלה, וצעירים הנופלים ברשתה לראשונה מתביישים לספר עליה להוריהם, כאילו חלו במחלה מסתורית. מאידך גיסא, לאהבה מוטיב מרפא. גם המוצלחים ביותר מבינינו אינם מרוצים מעצמם, וחוסר שביעות רצון עצמי נתפש בחברה המודרנית כמצב בסיסי. כאשר היחיד מאוהב, נוטה הוא להעצים את תכונות בן/בת זוגו, להתעלם מתכונותיו הרעות ואף להצדיקן.
אדם מאוהב יכול לראות שחור כלבן
גם גיבורת ספרו של תומס מורן "מים, שאו אותי", אונה מוס, סטודנטית לרפואה, לא יכלה להכיל את העובדה שארוסה היה למעשה חבר במחתרת האירית בעל זהות מושאלת, אשר לקח חלק בטבח אזרחים חפים מפשע באניסקילן. אונה מוס לא היתה מסוגלת לכעוס על אהובה אף ששיקר לה באשר לזהותו ואף טמן פצצה במזוודתה בלי ידיעתה כדי שתבריח אותה לאירלנד, דבר שבעקבותיו ריצתה שבע שנות מאסר. את השתתפותו ברצח תירצה בכך שנעצר בגיל 16 וישב שנתיים בכלא, שם דיכאו ועיוותו את נפשו מה שהוביל להשתתפותו בטבח בגיל מאוחר יותר.
הנטייה להעצים את בני זוגנו כה טבועה בנו, כנראה, עד שאנו מוכנים להתעלם מן הוודאי, ובלבד שלא תיפגע אמונתנו בבן הזוג. בכך שאנו מעצימים את בן זוגנו אנו מעצימים בעצם את עצמנו על שאנו ראויים לאהבתם.
יש הטוענים כי פנים רבות לאהבה ומקטלגים אותה על פי סוגים שונים:
אהבה חברית - כוללת תלות ומילוי צרכים הדדי, בני הזוג הם גם חברים טובים, הנוטים לספר הכל לבני זוגם.
אהבה מעשית - שני בני הזוג מרגישים מסודרים טוב מבחינה כלכלית, משפחתית וחברתית ועונים על צרכי השני.
אהבה משחקית - שני בני הזוג נהנים בלי להתחייב.
אהבה ארוטית - העיקר בה הוא התשוקה הפיזית וסיפוקה.
אהבה מאנית - אהבה אובססיבית מלאה בקינאה.
הפסיכולוג פרופסור רוברט ג' סטרנברג מיין את האהבה לשלוש קטגוריות עיקריות: אינטימיות, תשוקה ומחויבות. האינטימיות כוללת את תחושת האחדות הנובעת מקירבה, המגע והשיתוף הרגשי, קשר חם ובלתי אמצעי, ונכונות להיחשף בפני האחר. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בקשר הרגשי, הגופני, האינטלקטואלי והמעשי. התשוקה היא שכרון החושים. המחויבות היא עמידתה של האהבה במבחן הזמן.
בספרו "גידול ילדים באהבה, בצד ובאמת" הדגיש בארי לונג את הקשר בין אהבת הורים לילדיהם לבין אהבתם הרומנטית של הילדים בבגרותם. הוא סבר שכבר מגיל צעיר חשוב שההורים יקנו לילדיהם את המושג האמיתי של האהבה וירחיקו אותם מקלישאות נדושות. ילד הגדל בבית שמוענקת לו בו אהבה אמיתית, שאותה הוא יכול לחוש בגופו, יהיה כשיר יותר להעניק ולקבל את האהבה הרומנטית מבת זוגו. ככל שיחוו יותר את התחושה הפיזית של האהבה בגופם, כך יהיו הילדים מוכנים בהמשך לאהבה רומנטית.
- מתוך הספר "הכימיה של האהבה" מאת פרופ' צבי נאור (הוצאת אסטרולוג)