אלוהים אדירים, תראה מה עשו לתורה
"האם התכוונת לסתום לנשים את הפה, ולכסותן מכף רגל ועד ראש? האם נתת כשרות לפשקווילים? האם אתה שונא ממזרים והומואים?" רגע לפני יום ההולדת של רחלי מלק-בודה וחג מתן תורה, היא שולחת מכתב ישיר לאלוהים
תשמע אלוהים, שבועות מתקרב, והרגשתי שאנחנו חייבים לדבר רגע לפני חג מתן תורה. חשוב שתדע מה אנשים עושים פה עם התורה שנתת. סליחה על השטינקריות, אבל יש לי תחושה שתהיה המום למדי.
ראיון עם אלוהים
המצב פה למטה די נאחס. לא מעט חבר'ה בטוחים שהם יודעים את הסוד שלך, וכבר שנים
שהם לוקחים עליך בעלות ומדברים בשם כבודך. אז אחת ולתמיד, אני הקטנה אשאל אותך ישירות:
האם זה לכבודך שבארמונות התורה המפוארים שבנו בשבילך, דווקא שם, נסגרות הדלתות בפני מי שלא נולד בעדה הנכונה? האם אתה רואה בעין יפה את זה שהם אינם משתדכים האחד עם השני, כאשר לפני אלפיים שנה, בית שמאי ובית הלל - אויבים במחלוקת - לא מנעו עצמם מלהינשא זה לזה?
האם דעתך נוחה מכך שכדי לשמור על כבוד השבת שלך, אנשים שורפים פחי זבל, מיידים אבנים, ומתעלמים באלגנטיות מ"לא תכה רעך" ו"בל תשחית"?
האם כאשר בראת את האישה, שהתכסתה רק בעלה תאנה קטן,
האם כשהורית לדוד המלך לעזוב את התהלים בצד, ולצאת למלחמות מצווה, שיערת ששלושת-אלפי שנים מאוחר יותר, ינפנפו צאצאיו באותו ספר תהלים בדיוק, וישלחו את אחיהם החפיפניקים למות לבדם במלחמה? האם סתם טרחת לציין בתורה את דברי משה לשבטי גד וראובן: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה "?
האם אי-פעם נתת חותמת כשרות לפשקווילים? האם זה מסתדר עם הציווי "לא תלך רכיל בעמך"?
האם אתה מבסוט כשאתה רואה את מלחמת האחים בישיבת פוניבז'?
האם אתה מרוצה כשאתה רואה קהל של שוטים יוצא לרחובות כדי לתמוך באם שהרעיבה את בנה, מבלי לעיין בחומר הראיות שלה?
לא אל קטן וקטנוני
אולי אני לא קוראת נכון, אבל נראה לי שלא לכך התכוונת. לא לזה פיללת. אתה ודאי נעצב אל ליבך
כשאתה מתבונן במשמרי הגחלת האלה. נראה לי שאתה ממרר בבכי כשאתה רואה כיצד הם משניאים את התורה שנתת. כיצד הם עושים ממך אלוהים קטן וקטנוני, שמחפש אותנו בסנטימטרים של שרוול, ובביצה שנולדה בשבת.
לא יכול להיות שמה שמעסיק אותך זה חצאית או מכנסיים, קשירת נעל ימין או שמאל, מטפחת או פאה נוכרית. לא יכול להיות שאתה צריך את התפילה שלנו דווקא בזמן מסוים ובנוסח מסוים.
לא ייתכן שאתה מתעב הומוסקסואלים, אם בראת אותם. לא מסתדר לי שמכעיס אותך לראות בחורה הנושאת הספד על קבר אביה. זה אולי מכעיס את חברא קדישא, אבל לא אותך. לא הגיוני שאתה שואב הנאה ממסורבת גט המתחננת לבעלה שישחרר אותה, וגם לא מאישה הלוקה בתסמונת דאון ומשתוקקת להתחתן. אין שום סיכוי שבעולם שאתה שונא ילדים ממזרים, וגם לא סביר שאתה מתבאס אם באים לבית הכנסת ברכב.
אילו רק ידעו כמה כל המחוות הללו שהם עושים בשמך ולמענך שוות בעיניך כקליפת השום. אילו רק הבינו שמה שהכי חשוב לך, זה שנהיה קודם כל בני אדם.
בונה על כיסא בגן עדן
באופן אירוני בחרת להביא אותי לעולם ממש בערב שבועות. אז הנה משאלת יום ההולדת שלי, רגע
לפני כיבוי הנרות: כמות המדברים בשמך הגיע למימדים מפחידים, ובנסיבות מיוחדות אלו, אני מבקשת ממך - צא והתגלה.
אם מחשבותיי הרציונליות הן הזיה פרועה, וחבורת מחללי שמך ברבים היא-היא הצודקת, הנך מתבקש להעביר בת קול בכל הארץ, ולהודיע לכולנו על כך אישית.
עד אז, אלוהים יקר, אני מאמצת את התורה שאתה נתת. התורה שמחנכת לאהבה ולחמלה, ויחד איתה אני מאמצת גם החוש הביקורתי שהורשת לי. יש לי תחושה מוזרה שכזו, שאם אמצא את הדרך להיות מאושרת בחיי, שלמה עם עצמי וישרה במעשיי – גם אתה תהיה מרוצה. מספיק מרוצה כדי לשמור לי כיסא קטן בגן העדן.
לפנייה לכתב/ת 
