הדבר הבא: תרופות יהפכו אותנו לנחמדים ומוסריים
אחרי ויכוחים בלתי פוסקים על מתן ריטלין לאנשים בריאים כדי לשפר ביצועים, הדילמה הבאה כבר כאן: תרופות שיהפכו אותנו ליותר נחמדים ופחות גזענים נמצאות בפיתוח, כך מדווח "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות". האם הן ינהלו את המוסר שלנו?
אדם חוזר הביתה מהעבודה. מצב רוחו שפוף והוא עצבני ועייף. משוב תקופתי שמילאו עליו הקולגות, כך הוא מספר לאשתו, היה שלילי. בין השאר נכתב עליו כי הוא אינו חברותי, אינו עוזר לעובדים איתו ולא נוטל חלק בפעילות החברתית הענפה שמתרחשת סביבו. למרות הצטיינותו היתרה בעבודה, החולשה החברתית שלו מונעת ממנו לטפס בסולם הדרגות.
"לך לרופא ותבקש תרופה," מציעה אשתו. וכך קורה. העובד המתוסכל שוטח את תלונותיו בפני רופא המשפחה שמכיר אותו, ומקבל תרופה ייעודית למצבו. בן לילה הוא הופך חברותי ואמפתי, הקולגות שלו מקבלים אותו באהבה גדולה והקריירה שלו נוסקת מעלה.
נשמע דמיוני? לא בהכרח. מתברר שהעתיד כבר נמצא מעבר לפינה. חוקרים ברחבי העולם כבר מתעניינים באמצעים ביו-רפואיים שישפיעו על המוסר המחשבתי וההתנהגותי. שלל תרופות חדשות שישפיעו דרמטית על ההתנהגות של מי שנוטל אותן נמצאות כבר בשלבי פיתוח שונים. תרופות נגד גזענות, תרופות לנחמדות ואפילו תרופות להגברת האמפתיה עשויות להגיע למדפים תוך מספר שנים.
"התחום עדיין בחיתוליו, אבל אין ספק שהוא רחוק מאוד מלהיות מדע בדיוני," אומר ד"ר גיא קאהן, סגן ראש המרכז לנוירו-אתיקה באוניברסיטת אוקספורד.
ספר חדש בשם 'העצמת היכולות האנושיות' ,('Enhancing Human Capacities') שיצא לאחרונה באנגליה ומעורר עניין עולמי, עוסק בין השאר ביכולת האנושית היזומה להעצים את המוסר.
"המדע התעלם עד כה משאלת השיפור של ההתנהגות האנושית, אבל למעשה הנושא כבר עומד במוקד של דיונים רבים," אומר ד"ר קאהן. "מחקרים כבר מראים שתרופות מסוימות משפיעות על הדרך שבה אנשים מגיבים לדילמות מוסריות, בכך שהן מגבירות את רגש האמפתיה שלהם, תוך מתן תחושת שיוך קבוצתי, ומפחיתות אגרסיות."
הרעיון לפתח תרופות שישנו את ההתנהגות של מי שנוטל אותן אינו חדש. חומרים כימיים שמשפיעים על החלק הרגשי שלנו כבר קיימים מזמן. פרוזק, למשל, שמשמש כתרופה נגד דיכאון, מפחית אגרסיות ותחושת מרירות. אוקסיטוצין, המכונה 'הורמון האהבה,' מגביר יכולות כמו תקשורת חברתית ואמפתיה, תוך הפחתת חרדה. אבל זו, מתברר, רק ההתחלה. העתיד, כך מנבאים מומחים, צפוי להיות דרמטי ומהפכני בהרבה.
"נהפוך ליותר נחמדים"
"התנהגות אנושית בסיסית היא לעזור לאנשים אחרים, להרגיש אחריות על אחרים, ולהיות בעל חוש אחווה וצדק," אומר רוד טרמולן, מנהל המרכז לאתיקה באוניברסיטת בריסטול הבריטית. "אני לא בטוח שתרופות יכולות להקנות בדיוק את אותן יכולות, אבל הן בוודאי מסוגלות להפוך אותנו ליותר נחמדים, יותר סוציאליים, פחות אגרסיביים ויותר פתוחים כלפי אנשים אחרים."
ד"ר תום דאגלס, ממחברי הספר, צופה גדולות ונצורות לעתיד הפרמקולוגיה של ההתנהגות. "מדענים יפתחו עוד ועוד תרופות כאלה, וייצרו דרכים חדשות לקחת את התרופות שאנו כבר מכירים," הוא מעריך.
החיפוש אחר אמצעים לשיפור הגזע האנושי נוגע בשלב זה בעיקר ליכולות הקוגניטיביות שלו. כדור או שניים ביום, והיכולות השכליות והתפקודיות שלנו ישתפרו פלאים. אתה עייף ויש לך עבודה בלילה? קח כדור ותתעורר. צריך לסיים מטלה אדירה בזמן קצר? קח כדור. יש לך הרצאה ואתה מתמודד עם פחד במה איום? כדור אחד, וזה עובר. ממש כמו כדור שינה בטיסה טרנס-אטלנטית. כך בדיוק, צופים המומחים, ייראה עולם המחר שלנו.
ריטלין, תרופת הפלא להפרעת קשב וריכוז, המחדדת את החושים ומקלה את הביצוע של פעולות יומיומיות פשוטות, היא רק דוגמה אחת למה שקיים כבר בפועל בתחומים רבים ושונים. סקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות בחו"ל מגלים כי חמישית עד רבע מהסטודנטים משתמשים בריטלין להגברת היכולות הלימודיות.
שורה ארוכה של תרופות נוספות כבר עושות את העבודה בשקט: תרופות נגד אלצהיימר משמשות לטיפול בהפרעות זיכרון קלות גם אצל מבוגרים בריאים, תרופות מעוררות כמו פרוביג'יל מפחיתות את תחושת העייפות אצל מי שעובד במשמרות מתישות, ותרופות ממשפחת חוסמי-בטא, שמיועדות במקור לחולי לב, משמשות מנהלים לחוצים באופן לא רשמי להרגעה.
"יש הרבה אנשים ששמעו על הסגולות הייחודיות של התרופות וקיבלו מרשם מהרופא בלי צורך ממשי," אומר רוקח. "כולנו מכירים את התופעה."
דילמות אתיות חדשות
אבל השימוש בתרופות כאלה באנשים בריאים מעורר לא מעט דילמות אתיות. השימוש ההמוני הפוטנציאלי בתרופות לצורך שיפור יכולות, שמכונה 'העצמה קוגניטיבית,' נמצא בשנים האחרונות במוקד העניין והפולמוס של עולם הרפואה.
למה, שואלים התומכים בשימוש כזה, שפלאי הכימיה יעמדו לרשותנו רק בעת מחלה, ולא יסייעו לנו לשפר את היכולות הכי שימושיות שלנו בחיי היומיום?
במוקד הוויכוח עומד החשש מתופעות לוואי ונזקים אפשריים כתוצאה משימוש בתרופות המדוברות. שימוש בממריצים דוגמת ריטלין עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, דפיקות לב, דיכאון ועוד.
סכנה נוספת שמטרידה את המתנגדים היא התמכרות. שימוש נכון בריטלין ודומיו בקרב אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז כמעט אינו גורם לתופעה כזו, אך לא ברור מה תהיינה ההשלכות של שימוש נרחב והמוני בתרופות כאלה באנשים בריאים.
בעיה אחרת היא הלחץ הכפוי שעלול להיווצר על סטודנטים או עובדים צעירים, שכל הקולגות שלהם לוקחים כדורים, לעשות אף הם שימוש בתרופות להעצמת היכולות, פן ימצאו את עצמם בעמדת נחיתות.
"הגיוני ונכון יותר לשנות את התרבות הקטלנית הזו," אומרת פרופ' ג'סי קליין, מומחית לסוציולוגיה מאוניברסיטת אדלפי שבניו-יורק, "מאשר לדון בשאלה אם מותר לסטודנטים לקחת סמים חוקיים כדי להתחרות."
שימושים לא-רפואיים יהיו נחלת עשירים בלבד (צילום: Index Open)
הטבה לעשירים בלבד
גם כסף, איך לא, משחק תפקיד בוויכוח הזה. חפיסות של "תרופות פלא" העוברות מיד ליד ללא פיקוח רפואי עולות ביוקר, דבר שעלול לגרום לכך ששימושים לא רפואיים בתרופות לשיפור הביצועים יהיו בהישג ידם של עשירים בלבד.
גם לתרופות העתידיות שירפאו את הנפש כבר יש, לפחות בתיאוריה, לא מעט חסרונות. כך, למשל, עשוי האוקסיטוצין להפוך את מי שנוטל אותו ליותר בוטח ותומך במי שנמצא בקבוצה החברתית שלו, אולם בו זמנית להפחית את האמפתיה שלו לאלה שנמצאים מחוץ לקבוצה.
דוגמה נוספת: התנהגות בוטחת, נחמדה ופחות אלימה עשויה להיטיב עם הקריירה של מי שנוטל תרופה שמקנה אותה, אולם בה בעת להגביר את סכנת הפגיעה בו מצד הסביבה.
במאמר שפורסם לפני שנתיים בירחון המדעי 'לנסט' תחת הכותרת 'שימוש אחראי בתרופות משפרות-ביצועים באנשים בריאים,' אשר עורר ויכוח עולמי בין אנשי המקצוע, טענה קבוצה של שבעה אתיקנים ומדענים מובילים בעד השימוש ב"משפרי-ביצועם".
"העצמה קוגניטיבית יכולה לתרום רבות לפרט ולחברה," כתבו המחברים, "ותגובה חברתית ראויה תסייע בהפיכת המשפרים הללו לברי השגה, תוך הימנעות מהסיכונים שלהם."
לפני שנה התעורר הוויכוח מחדש ב'בריטיש מדיקל ג'ורנל,' כשמומחה לאתיקה בשם ג'ון האריס הטיף בלהט בעד השימוש ההמוני בתרופות משפרות-ביצועים. "נניח שאוניברסיטה מסוימת הייתה מחליטה באופן יזום לשפר את היכולות השכליות של התלמידים שלה," כתב האריס. "נניח שהייתה מציינת שהמטרה היא לוודא שהסטודנטים יעזבו את האוניברסיטה יותר חכמים ומלומדים ממה שהיו כשנכנסו אליה.
"נניח שלא רק שיכלו להשיג את המטרה הזו, הם גם יכלו להבטיח שהסטודנטים שלהם יהיו יותר אינטליגנטים ובעלי יכולות מנטליות גבוהות מכל תלמיד בהיסטוריה. כיצד נגיב?
"האם נקדם פריצת דרך כזו בברכה ונרצה לשלוח את הילדים שלנו לאותה אוניברסיטה"? ממשיך האריס ועונה: "אנחנו חייבים לרצות בזה. ונניח, כפי שכבר קרה, שמספר תרופות יכולות לשפר את התפקוד הקוגניטיבי שלנו, והוכחו כבטוחות בילדים. האם יהיה זה לא אתי להשתמש בתרופות האלה באנשים בריאים? ואולי יהיה זה לא אתי לא לעשות כך"?
באותו גיליון טען נגדו מומחה אחר, אג'אן קטרג'י, כי הסיכון בשימוש בתרופות כאלה באנשים בריאים גדול מדי. "כמובן שלמשפרי-ביצועים יש הרבה מה להציע לפרט ולחברה," טען קטרג'י. "למרבה הצער, באנשים בריאים שנוטלים ריטלין זה לא כה פשוט. במקרה הזה, הסיכונים עולים על היתרונות."
גם בישראל יש כבר מי שנכווה מהוויכוח הסוער והרגשי הזה על התרופות המעצימות. לפני שנה פירסמה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, בראשותו של פרופ' אבינעם רכס, נייר עמדה ראשון מסוגו, המתיר לרופאים לרשום שימוש בתרופות מחזקות-ביצועים גם לאנשים בריאים.
בנייר העמדה המהפכני הזה נקבע שרופא רשאי לכבד את בקשת המטופל לקבל תרופה שאין בה צורך רפואי, אולם אינו חייב לעשות כן. אם יחליט הרופא לרשום את התרופה המבוקשת, כך קבעה הלשכה, עליו להחתים את המטופל על הסכמה מדעת לטיפול ולהעריך מדי תקופה את יעילות הטיפול ואת נחיצותו. עוד נקבע, שתרופות כאלו יירכשו מכיסו של המטופל ולא יינתנו על חשבון קופות החולים.
פרסום המסמך הזה, שנחשף ב'ידיעות אחרונות,' עורר סערה תקשורתית וציבורית אדירה, וחלק מאיגודי הרופאים, בהם איגוד רופאי המשפחה, הודיעו שלא ייענו לבקשה כזו מצד מטופל שלהם. בהודעה ששלח לרופאי המשפחה למחרת הפרסום הבהיר יו"ר האיגוד, שלמה וינקר, כי ברישום של כל תרופה "מומלץ לכל רופא להיצמד להתוויה הרשומה במדינת ישראל."
במקרים של שימוש בתרופה שלא להתוויה ,(off label) כפי שמגדיר נייר העמדה, ציין וינקר כי "מומלץ לשמור את השימוש למצבים מיוחדים וחריגים, שבהם הידע המדעי המצטבר בדבר יעילות התרופה מקדים את ההתוויות הרשומות במדינת ישראל, או כאשר התרופה חיונית, ולא קיימת תרופה חלופית רשומה."
למרות הספקנות, הביקורת והדילמות האתיות, המדע ממשיך לדהור קדימה. לא ירחק היום שתרופות כאלה ואחרות המשפרות את האינטליגנציה, את הביצועים ואפילו את האופי יהיו, ככל הנראה, פריט חובה בארון התרופות של כל משפחה. השאלה שאין עליה עדיין תשובה היא עד כמה רחוק יסכים הציבור ללכת כדי לשפר את היכולות שלו, ואיפה, אם בכלל, ייקבע הגבול.
ריטלין מסייע גם לבריאים
עכשיו זה בדוק: מחקר חדש שנערך בבית החולים שלוותה של שירותי בריאות כללית מגלה כי בניגוד לטענות חלק מהמומחים על כך שהכדור אינו מועיל למי שאינו זקוק לו, השימוש בריטלין, שמיועד במקור לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, עשוי לסייע גם לאנשים בריאים.
החוקרים, בהם נירית אגאי, דוקטורנטית למדעי ההתנהגות, פרופ' חיליק לבקוביץ,' ד"ר זיו כרמל ופרופ' אלדד יחיעם מהטכניון, ערכו שני מחקרים שבדקו כיצד משפיעה מנה חד-פעמית של ריטלין על מבוגרים. הם בדקו 32 מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ו26- מבוגרים בריאים שאינם סובלים מההפרעה, וביקשו מהם לבצע מספר מטלות ממוחשבות
הבודקות יכולות שכליות שונות. שתי הקבוצות היו זהות בגיל, בשיעור הנשים והגברים שבהן, במספר שנות ההשכלה ובאינטליגנציה.
לפני ביצוע המטלות קיבלו כל המשתתפים קפסולה לבליעה: אצל חצי מהמשתתפים הכילה הקפסולה ריטלין, ואצל האחרים - כדור סוכרזית (פלצבו.(
החוקרים מצאו שהמשתתפים שקיבלו ריטלין הצליחו במטלות הבודקות זיכרון קצרטווח יותר מאשר המשתתפים שקיבלו פלצבו - גם בקבוצת המבוגרים הסובלים מADHD- וגם בקבוצת הבריאים. לעומת זאת, במטלה שבדקה אימפולסיביות (לקיחת סיכונים בקבלת החלטות,( לא היה הבדל בין מי שקיבלו ריטלין למי שקיבלו פלצבו.
הממצאים אלה חזרו על עצמם במחקר נוסף, שבו השתתפו 15 מבוגרים הסובלים מADHD- ו15- מבוגרים שאינם סובלים מ.ADHD- במחקר זה קיבל כל אחד מהמשתתפים ריטלין בפעם אחת ופלצבו בפעם אחרת, בלי שידע מתי קיבל מה. גם במחקר הזה גרם הריטלין לשיפור בזיכרון קצר-טווח, וגם הפעם השיפור ניכר הן בקבוצת המבוגרים עם ADHD והן בקבוצת הבריאים. ריטלין גם שיפר את יכולת הקשב המתמשך אצל שתי הקבוצות.
"עד היום לא נערכו מחקרים רבים בהשפעת הטיפול בריטלין על מבוגרים," אומר פרופ' חיליק לבקוביץ,' מנהל מחלקת טיפול יום והמעבדה לחקר הרגשות והקוגניציה בבית החולים שלוותה. "באופן מפתיע, ובניגוד למה שנהוג לחשוב, מצאנו שהשיפור ביכולות הקוגניטיביות בעת ביצוע משימות לאחר נטילת ריטלין לא היה ייחודי לסובלים מהפרעת קשב, אלא ניכר בממוצע עבור כלל המשתתפים, מה שמעיד על כך שלא ניתן לזלזל באפשרות שהכדור אכן משפיע לטובה גם על אנשים בריאים."
עם זאת, יש לציין כי מחקרים שנערכו בעבר גילו כי למרות שריטלין משפר יכולות מסוימות גם באנשים בריאים, הוא עלול לפגוע ביכולות אחרות, ולכן התוצאה הסופית לא תהיה בהכרח טובה יותר.
לפנייה לכתב/ת 
