הרווח מהארכת שעון הקיץ: מיליון שקל בלבד
הפעלת שעון הקיץ חוסכת למגזר העסקי 55 מיליון שקל, וגם זה רק אם מניחים שהמכירות בקיץ עולות דווקא בגלל הזזת השעון ולא בזכות החופש הגדול. הרווח למשק בעקבות ההחלטה להאריך את התקופה ל-193 ימים - 0.000002% מהתוצר העסקי
שר הפנים, אלי ישי, הודיע היום על הארכת שעון הקיץ ל-193 ימים, במקום 170 עד 191 ימים לפי החוק שהיה נהוג כיום. אולם מתחשיב שערכנו לפי נתוני כלכלני איגוד לשכות המסחר, מתברר כי הארכת שעון הקיץ תחסוך למשק בסך הכל כמיליון שקל לכל היותר.
מנתוני האיגוד עולה כי הצריכה הפרטית על חלק מהפעילויות בתחום הקניות, הבילויים, פעילות הפנאי והטיולים מזנקת בחודשי הקיץ בכ-15%. לא ברור עד כמה העלייה הזאת נובעת משעון הקיץ וכמה מהחופש הגדול, ובכל מקרה, העלייה בצריכה מתקזזת עם ירידה בצריכה של חלק מהאוכלוסייה שפשוט נמצאת בחו"ל. בסך הכל, גדל פדיון המגזר העסקי בחלק מהחנויות ורשתות השיווק, המסעדות, המלונות ומתקני הבפדיון העסקי בכ-45 מיליון שקל.
מנתונים שנמסרו מחברת החשמל ל-ynet עולה כי שעון הקיץ מקטין את צריכת החשמל, בהיקף שחוסך למשק בסך הכל 11 מיליון שקל. מהנתונים עולה כי שעון הקיץ מקטין את השימוש במנורות בהיקף שחוסך למשק כ-40 מיליון שקל, אבל הקטנת השימוש במנורות מתקזזת עם גידול בשימוש במזגנים, כיוון ששעון הקיץ מביא להארכת יום העבודה בחלק מהמשרדים והמפעלים. בסך הכל, מרוויח המגזר העסקי משעון הקיץ, איפוא, כ-55 מיליון שקל לכל היותר.
מהודעת שר הפנים היום עולה כי שעון הקיץ יוארך בשיעור ממוצע של 11 ימים (היקף ההארכה ישתנה משנה לשנה בטווח של בין יומיים ל-21 ימים), כלומר בכ-5%. 5% מ-55 מיליון שקל הם, בערך, מיליון שקל בלבד. מדובר בכחמישית מאחוז של פרומיל - אחד חלקי חצי מיליון (0.000002%) מהתוצר העסקי כולו שעומד על 450 מיליארד שקל לפחות, ועוד פחות מזה מהתוצר המקומי כולו, שעומד על כ-750 מיליארד שקל.
"צריך להודות בכך שהתועלת הכספית של שעון הקיץ היא שולית", אומרת הכלכלנית הראשית של איגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, "לשעון הקיץ יש יתרונות עצומים אחרים, פסיכולוגיים: הוא מביא לעלייה בפריון העבודה, כי לאנשים יש יותר כוח לעבוד בזמן שיש אור, והוא משפר את איכות החיים, כי שעות הפנאי מתארכות ואפשר לנצל אותן טוב יותר".
גם במזרח אסיה: התנגדות לשעון הקיץ
שעון הקיץ במרבית העולם המערבי הוא ארוך יותר מאשר בארץ: במרבית מדינות ארה"ב הוא נמשך ממרס עד נובמבר, ובמרבית מדינות אירופה - ממרס עד אוקטובר. ברוסיה הוחלט השנה להזיז את מחוגי השעון באופן קבוע כך ששעון הקיץ יחול במשך כל השנה. בחלק מאזורי הזמן של רוסיה מזיזים בקיץ את השעון בשעה נוספת.
מדינה | התחלת השעון | סוף השעון |
ישראל | 26 במרס | 12 בספטמבר |
ארצות הברית | 14 במרס | 7 בנובמבר |
מדינות אירופה | 28 במרס | 31 באוקטובר |
לבנון | 28 במרס | 31 באוקטובר |
סוריה | 2 באפריל | 29 באוקטובר |
איראן | 22 במרס | 22 בספטמבר |
קובה | 14 במרס | 31 באוקטובר |
מרוקו | 2 במאי | 8 באוגוסט |
הרשות הפלסטינית ורצועת עזה | 26 במרס | 11 באוגוסט |
עם זאת, מדובר בארצות צפוניות שבהן שעון הקיץ בסתיו ובאביב הוא אפקטיבי יותר מאשר בישראל. שעון הקיץ במדינות שנמצאות בקו הרוחב של ישראל ודרומה ממנו הוא קצר, אם בכלל קיים. במדינת הוואי בארה"ב, למשל, אין שעון קיץ. גם בשכנותיה של ישראל במזרח התיכון שעון הקיץ קצר יחסית.
הפעלת שעון הקיץ בישראל מתקיימת מאז שנות ה-80, והפעלתו מלווה במחלוקת בין דתיים, השואפים לקצר אותו כדי להקל על הציבור לקום לתפילות בימים הנוראים, לחילוניים, השואפים להאריך אותו כדי לשפר את איכות החיים.
יש לציין שמחלוקות דומה קיימת גם במדינות המזרח הרחוק, שבה שעון הקיץ נתקל בהתנגדות עזה של ארגוני הדייגים והחקלאים, ושל אנשי החינוך, שטוענים שהוא מקשה על הילדים לקום לבית הספר ולהכין שיעורי בית. במדינות מזרח אסיאתיות, כמו יפן, טאייוואן ודרום קוריאה, שעון הקיץ מופעל רק בחלק מהשנים או שאינו מופעל כלל.