כשקובי פרץ היה ברונטי

קובי פרץ מתבהר

כשקובי פרץ היה חייל, הוא הוציא את הדיסק הראשון שלו. מהבסיס הוא נהג לקחת אוטובוס הביתה ומשם להופעות, במקומות הכי מלוכלכים והחורים הכי קטנים במדינה. זה היה ב-92', כשהזמר המזרחי כמעט שלא היה קיים בישראל היומיומית, עד כדי כך שאפשר היה להגדיר את עולם המוזיקה בו פעל פרץ כשוליים. כשהלחנים הטורקים ושירי הדיכאון שלטו בכיפה במועדונים האלה, פרץ הוציא אלבום בכורה בשם "טעות של החיים" מלא בשירים טראגיים על מוות, סמים, אהבה נכזבת (איך אפשר שלא?) וכל הרע שבעולם.

פרץ. מחבל תלייה לפנטהאוז (צילומים: עטיפת אלבום, דודו אזולאי)

פעם בפגישה אמר לי פרץ: "אתה יודע מה זה הדיסק ההוא?" והדגים בפנטומימה חיתוך ורידים בפרקי היד. זה עוד כלום לעומת חבל התלייה שמונח על כתפיו של פרץ הצעיר, המצולם בשיער שחור על עטיפת האלבום. כבד, הא? בכל זאת, פרץ צחק ואמר שכיום גם עבורו האלבום הזה מאוד משונה, אבל הוא עדיין אוהב כל שיר ושיר משם. תקשיבו לדוגמה מהאלבום כדי לראות כמה רחוק הגיע כיום.

מריה קארי מתפשטת

בבסיסה, המוזיקה של מריה קארי נשארה אותו דבר. במהלך 20 השנים האחרונות היא פשוט התאימה את יכולותיה הווקאליות לאיזה טרנד מוזיקלי מיינסטרימי ששלט בתקופות השונות. אבל השינוי הגדול באמת אצל קארי לא היה במה שבחרה להשמיע, אלא דווקא במה שבחרה להראות.

קארי. מחסודה לחטובה (צילום: עטיפת אלבום, Michael Thompson)

כשקארי היתה רק בת 20, היא לא בדיוק היתה הזמרת המוחצנת שאנחנו מכירים היום. קארי פרצה עם תדמית של נערה טהורה ומתולתלת, אולי אפילו קצת ביישנית. אבל לקראת סוף התשעים הכל השתנה. ככל שקארי הפכה מפורסמת יותר, כך החלה להחצין את מיניותה ולחשוף בשר בתמונות, בקליפים ובכל הזדמנות שניתנה לה.

מאז האלבום "Butterfly" שיצא ב-97', כל עטיפת אלבום הציגה את קארי חשופה יותר, ולא עובר אירוע יחצני שבו המחשוף של קארי לא זוכה לאלפי פלאשים שמוצגים מיד בסוכנויות הידיעות השונות. כ-14 שנים מאז השינוי הדרמטי, קארי בת ה-41 כבר מזמן לא הבת התמימה של השכן. היא האמא הלוהטת הלא מתביישת, ולא נראה שהיא עומדת להפסיק בקרוב.

שרית חדד מתעצבת

בחורף 95', שלוש שנים אחרי שנחשפו לראשונה שירי הדיכאון של קובי פרץ, הגיע הזמן גם להעצים את הכוח הנשי של הז'אנר המזרחי. ואז הגיעה שרית חדד, מי שזמן לא זמן רב קודם לכן נודעה כשרה חודדטוב. בעזרת סינתיסייזרים מהסוג שנשמע בערבי שירה בציבור הציגה חדד, רק בת 17, אלבום ראשון בשם "ניצוץ החיים" (על פי שיר בעל אותו השם).

מצא את ההבדלים. חדד לפני ואחרי סטיילינג (צילום: עטיפות האלבומים)

כששומעים היום את המוזיקה המזעזעת והדיכאונית למדי של חדד מאמצע שנות התשעים, אפשר עדיין לזהות שזו היא, אם כי קולה בהחלט נשמע צעיר יותר. אבל כמו במקרה של פרץ, יותר מהמוזיקה, השתנתה לחדד התדמית. מבט חטוף על העטיפה שלפניכם מאפשר להבין כמה תעשיית המוזיקה הים תיכונית סבלה מהיעדר תקציב. חדד, לבושה בז'קט משובץ שגדול עליה בכמה מידות, עם שיער ארגמן מנופח ואיפור אימתני, מוכיחה עד כמה השתכללה התעשייה בכל הקשור לסטיילינג. האמת, לא נראה שאפילו היא האמינה ש-16 שנים אחר כך היא תהיה בעמדת המפתח בה היא נמצאת כיום.

מארק וולברג מאוורר את הגוף

אתם מכירים אותו כמארק וולברג, השחקן שובר הלבבות והמהודר משוברי הקופות ההוליוודים, אבל בדיוק לפני 20 שנה הוא התפרסם כמארקי מארק הראפר, משכונות העוני של בוסטון.

וולברג. מחבר כנופיה לשחקן מכובד (צילום: מתוך הקליפ, MCT)

בקיץ 91' יצא אלבום הבכורה של "מארקי מארק וה-Funky Bunch", חבורת ההיפ-הופ סביבו. מארק פרץ לעולם המוזיקה במקביל לאחיו דוני, חבר להקת "ניו קידס און דה בלוק" שזכתה להצלחה. כמו ונילה אייס, גם וולברג הדהים את העולם כראפר לבן שכובש את העולם, במיוחד בזכות הלהיט שלו "Good Vibrations". כשמסתכלים על הקליפ ללהיט היום, זה נראה כמו אחד האקטים המגוחכים והמצחיקים ביותר שנראו על המסך.

הויברציות הטובות של מארקי מארק

אבל בשנות התשעים הסוערות, וולברג לא היה סתם מתחזה עם שרירים, הוא נחשב קשוח של ממש. הוא היה חבר בכנופיות, נכנס ויצא מהכלא ונעצר עשרות פעמים, באשמות תקיפה, שימוש בקוקאין ואפילו ניסיון לרצח. בין לבין הוא גם החליט להיות ראפר. שנתיים אחר כך, כשראה שגם המוזיקה וגם האלימות לא יביאו אותו רחוק, הוא הפך להיות שחקן וניצל. גם אנחנו. אבל כמו בקליפים, כך גם בסרטים, 20 שנה חלפו, אך וולברג עדיין לא שם על עצמו חולצה.

פיטר גבריאל התברגן

מלא באיפור, עם שיערו הארוך שבאמצעו קרחת מפחידה, מלא בנוצות על הראש ועלי כותרת ולבוש בבגדים צמודים שנלקחו ספק מאישה ספק מליצן. לא נשמע לכם כמו פיטר גבריאל, נכון? אבל אין דרך אחרת להגדיר את המראה המוטרף שאפיין את הזמר בשנות השבעים.

פיטר גבריאל. מקרחת מגולחת לדבר האמיתי (צילום: מתוך קליפ, AFP)

באותה תקופה, גבריאל הוביל את להקת ג'נסיס, שהיתה אז עוד להקת רוק מתקדם מתוחכמת, בטרם פיל קולינס המתופף תפס את עמדת הזמר והפך אותה למעצמת פופ מעט מטופשת. הרוק הפרוגרסיבי שלט בבריטניה וגבריאל, מאחורי המיקרופון או עם חליל הצד, כישף את עולם המוזיקה לא רק בעזרת קולו וכישרונו, אלא גם בעזרת תחפושות משונות.

גבריאל היה עולה לבמה עם תלבושות משונות בכל הצבעים, איפור מפחיד, מסכות של חיות וכל פריט שיכול היה לגרום לקהל שלא להוריד ממנו את העיניים. לפעמים באמת נדמה שאת הלהקה מנהיג יצור מהחלל החיצון, אבל כשפרש מהלהקה ב-75', גבריאל גם החל לזנוח את הגרדרובה המוזרה. בקריירת הסולו הוא הפציע נקי, מסודר ועם שיער קצר. המהפך הושלם.

מייקל ג'קסון החוויר

ברור, מדובר בשינוי המראה המפורסם ביותר בכל הזמנים. אבל כשחזרנו לכל ההתחלות המאוד שונות של האמנים המפורסמים, באמת שלא יכולנו להתעלם מהאיש והאגדה, מייקל ג'קסון המנוח.

מייקל ג'קסון אז ואז. הדמיון היחיד הוא בצבע האדום (צילום: רויטרס, AP)

מה כבר לא נאמר על עשרות הפרצופים של מלך הפופ? הילד שנולד שחור ומעט שמנמן לא הפסיק להשתנות מאז שבגר. קודם היה זה השיער שהפך מתסרוקת אפרו לשיער מוחלק, אחר כך נראה שתווי

פנים קטנים השתנו, אחר כך האף, הסנטר וגם השפתיים ולבסוף, גם צבע העור.

ג'קסון הפך מילד שחור לאיש לבן ומפחיד. הוא אמנם סיפר על מחלות עור ומעט מאוד ניתוחים פלסטיים, אך כלי התקשורת לא חדלו לעסוק בשינוי המראה הקיצוני. בחודש הקרוב נציין שנתיים למותו, אך אי אפשר שלא לסכם, שלא משנה איך נראה ובאיזה שלב בקריירה נמצא, מוזיקה טובה הוא תמיד עשה.

שכחנו כוכבים שעברו שינוי מדהים? הזכירו לנו בטוקבקים